בלעדיבחסות התקציב, קרן העושר הופכת לקופה הקטנה של הממשלה
בלעדי
בחסות התקציב, קרן העושר הופכת לקופה הקטנה של הממשלה
בלי שקיפות ובלי קריטריונים: לכלכליסט נודע כי הממשלה החליטה בדיון על התקציב, כי 190 מיליון שקל מקרן העושר יושקעו ב־2025 בבינוי מוסדות לתנועות נוער, ושוב לא יועבר כל סכום לאנרגיה מתחדשת או תעסוקה בנגב, בניגוד לנאמר בחוק
קרן העושר הופכת לקופה הקטנה של הממשלה במסגרת דיוני התקציב. ל"כלכליסט" נודע כי ביום שישי האחרון הצביעה הממשלה במסגרת אישור התקציב על הצעת מחליטים שלא פורסמה לציבור מראש – במסגרתה הוחלט כיצד יושקעו 190 מיליון שקל מכספי קרן העושר. לפי החלטת הממשלה, הכספים יושקעו בבינוי מוסדות לתנועות נוער, הקמת מגרשי ספורט במערכת החינוך, פיתוח בתי חולים פסיכיאטריים וכן בינוי מבני ציבור בצפון ובדרום ביישובים שנפגעו במלחמה. זוהי השנה השלישית שבה בחרה הממשלה להתעלם ממטרות החוק – ולהקצות את כספי הקרן לפי שיקוליה.
בעת דיוני חוק ההסדרים, ב־29 בספטמבר, פנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס למשרדי הממשלה השונים, ושאל אם יש להם בקשות או הצעות לניצול כספי קרן העושר, שאליה מתנקזים תקבולים שמעבירות חברות הגז ו־ICL עבור ניצול משאבי הטבע השייכים לכלל אזרחי ישראל. לאחר עיכובים של שנים, וכשהסכומים שהצטברו בה נמוכים משמעותית מהתחזית, קרן העושר החלה לפעול בשנת 2023 ולהזרים לתקציב המדינה 3.5% מכלל נכסיה (בשנה קודמת). בשנים 2024-2023 היה מדובר בסכום של 110 מיליון שקל, ואילו ב־2025, כך לפי האוצר, יוקצו כ־190 מיליון שקל. נכסי הקרן מסתכמים, נכון ליוני 2024, ב־1.9 מיליארד דולר.
גרדוס הבהיר כי "הצעת הממשלה תהיה ממוקדת בשיקום חבלי הארץ בחזית הלחימה. על ההצעות להיות עבור פרויקטי שיקום תשתית או מבנים, והן ייבחנו בהתאם לעקרונות להקצאת סכום שנתי מתוקף חוק הקרן". החוק קובע כי ההקצאה תשמש למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לאנרגיה מתחדשת ולתעסוקה בנגב.
בשנתיים האחרונות החליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להפנות את הכסף לבינוי מבנים של תנועות נוער ולשיפוץ מבנים בתחום בריאות הנפש, לאחר שנעתר לבקשותיהן של חברות הכנסת לימור סון הר מלך ומיכל וולדיגר. כעת, כך נודע לכלכליסט, ללא דיון ציבורי – הממשלה כבר החליטה והצביעה על הקצאת כספי קרן העושר לשנה הבאה. לא ברור מהם הקריטריונים שעמדו לרשותה ולרשות שר האוצר ועל סמך מה החליטה הממשלה להקצות את הכסף. ההחלטה, אם כן, נעשית ללא שקיפות מצד גורמי המקצוע באוצר, ובלי שישנם קריטריונים לחלוקת הכספים שנועדו לטובת כלל אזרחי ישראל.
הממשלה אף מתעלמת ממטרות החוק עצמו, הקובע כי עליה לנקוב בסכום שאותו תקצה מדי שנה "להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה", וכך גם לעידוד תעסוקה בנגב. בדיון שנערך באפריל 2023 בכנסת נימק זאת סמוטריץ' באופן הבא: "החוק לא מגדיר חובה להשקיע באנרגיה מתחדשת, רק לציין כמה השקענו. אני יכול להגיע לכאן ולומר שאנחנו משקיעים אפס בתחומים הללו. החלטנו להשקיע במקומות שבהם אנחנו לא מצליחים לשים כסף בתקציב. ככל שהשנים יחלפו, אפשר יהיה להרחיב ולבזר את ההשקעה". היועצת המשפטית של הכנסת אמרה אז על כך: "לכל הפחות על משרד האוצר לפרט מדוע החליט שלא לכלול סכום עבור תקציב לאנרגיות מתחדשות. הוא רשאי כרגע לעשות את זה, אבל אני לא חושבת שהוא רשאי לעשות את זה לאורך שנים. עמדתי היא שרצוי שיוקצו כאן כספים לאנרגיות מתחדשות, חד־משמעית".
אולם גם כעת החליטה הממשלה להתעלם לחלוטין ממהות החוק, אף על פי שהיא גם אינה משקיעה כלל כסף באנרגיה מתחדשת במסגרת תקציב המדינה. לפי בדיקת כלכליסט, משרד האנרגיה דווקא ניצל את בקשתו של גרדוס ודרש כי יוקצו 230 מיליון שקל מפירות הקרן בשנתיים הבאות לטובת תמיכה בפרויקטים אסטרטגיים למשק האנרגיה. במשרד אף דרשו להשקיע 40 מיליון שקל בתמיכה בסטארט־אפים בתחום האנרגיה הנקייה, לאחר הקיצוץ העמוק שעברה יחידת המדען הראשי במשרד בחסות האוצר בשנה האחרונה. לבסוף בחר סמוטריץ' להתעלם לחלוטין מהבקשה.
האוצר: "ההחלטה התבססה על שיח בין משרדי הממשלה לאוצר. ההצעות הוצגו לשר, שהחליט בהתאם לקריטריונים בחוק. ההצעות שהתקבלו הגיעו ממשרדי הבריאות, החינוך, והנגב והגליל".
