ישראל מתרסקת במבחני המתמטיקה והמדעים העולמיים לכיתות ח'
ישראל מתרסקת במבחני המתמטיקה והמדעים העולמיים לכיתות ח'
נפלה במבחני TIMMS ממקום 9 ב-2019 ל-23 במתמטיקה, ומ-16 ל-25 במדעים - הירידה החדה ביותר בין מדינות ה-OECD כשישראל לראשונה לא נמצאת מעל הממוצע. שר החינוך קיש מטיל את האחריות על הסגרים בקורונה וחוסר היציבות הביטחוני
ישראל מתרסקת במבחני TIMSS העולמיים במתמטיקה ובמדעים ויורדת מהצמרת העולמית לקרוב לממוצע ב-2023. כך עולה מתוצאות המבחנים שהתפרסמו היום (ד') ברחבי העולם.
ישראל ירדה מהמקום ה-9 במתמטיקה בחודש מאי 2019 למקום ה-23. מקדימות אותה בטבלה איטליה, מלטה, רומניה, קפריסין ואיחוד האמירויות. במדעים ירדה ישראל מהמקום ה-16 למקום ה-25. מקדימות אותנו איטליה, נורבגיה, איחוד האמירויות צרפת וקטאר. לראשונה ישראל לא ממוקמת מעל הממוצע במדעים.
ממוצעי ההישגים של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים הם הנמוכים ביותר מאז 2007. במתמטיקה וגם במדעים הירידה בישראל היא החדה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר, 32 נקודות בכל תחום גם במתמטיקה וגם במדעים, המצב של ישראל גרוע גם בקרב מדינות לא מפותחות. מתוך 35 מדינות שהשתתפו במבחנים גם ב-2019 וגם ב-2023 נרשמו ירידות חדות יותר מאשר בישראל בשני תחומי המבחנים רק בבחריין, ירדן, קזחסטן ומלזיה.
עלייה חדה נרשמה בשיעור התלמידים המתקשים בשני התחומים: אחד מכל 5 תלמידים סווג ברמה שמתחת לסף, לעומת אחד מכל 8 ב-2019. רק אחד מכל 13 תלמידים בישראל הצטיין ב-2023, לעומת אחד מכל 7 תלמידים במחזור הקודם. המבחנים הגדילו בהרבה את הפערים הגדולים ממילא במערכת החינוך. בקרב דוברי עברית נרשמה ירידה של 26 נקודות במתמטיקה ו-29 במדעים לעומת 56 במתמטיקה ו-49 במדעים בקרב דוברי ערבית.
שר החינוך יואב קיש הודה ש"מדינת ישראל בירידה מאוד משמעותית בשני המקצועות יותר מהממוצע והיא מהירידות הגבוהות. הירידה היא גם בחזקים וגם בחלשים. צריך לראות איך מביאים את כל המערכת קדימה". קיש אמר ש"המבחנים משקפים ארבע שנים של חוסר יציבות. נושא הקורונה, בחירות חוזרות ונשנות. מדינת ישראל היתה בצד השמרני של בתי ספר שסגרו את בתי הספר בקורונה". הוא ציין שהמלחמה הנוכחית לא משתקפת בתוצאות והיא עלולה להשפיע על המבחנים הבאים ב-2027. "המלחמה היא אתגר מאוד גדול. מיד לאחר סיום המלחמה נגיש בקשה למיליארד שקלים תוספת למערכת החינוך".
עם זאת, הרשת הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) קובעת ש"מגמת הירידה שנצפתה בישראל חריגה בהשוואה למדינות אחרות, ולכן קשה לייחס אותה להשפעות המגיפה בלבד".
המחקר בדק את הידע והמיומנויות של תלמידי ח' במתמטיקה ובמדעים ב-44 מדינות ו-3 ישויות חינוך ברחבי העולם. במבחן השתתפו כ-300,000 תלמידים מכ-9,000 בתי ספר ברחבי העולם. בישראל נערך המבחן בקרב כ-5,200 תלמידים מ-195 בתי ספר. הציבור החרדי ותושבי מזרח ירושלים לא השתתפו במחקר.
בניגוד למקובל, כאשר כתבים מקבלים לפחות מספר שעות לכתוב על דו"חות גדולים ומסובכים, הפעם המשרד הקצה לכתבים פחות משעתיים שחלק ניכר מהן מילאה מסיבת עיתונאים. זאת ככל הידוע כדי למזער את היכולת שלהם לאתר את הנתונים הקשים בדו"ח עצמו בלי הסינון של החינוך קיש. פניות הכתבים לקבל את הדו"ח מוקדם יותר בטענה שלא ניתן לצפות מהם לכתוב על דו"ח שלא הספיקו לקרוא זכו להתעלמות. רוב מצגת משרד החינוך הוקדשה לתירוצים.
במסגרת תירוצי המשרד נאמר ש" תוצאות המחקר משקפות כך נראה מגמה עולמית של ירידה בהישגים בעקבות משבר הקורונה, המתבטאת בירידה ממוצעת של 11-12 נקודות במתמטיקה ובמדעים בקרב מדינות העולם. בישראל, שהפעילה 130 ימי סגר, נרשמה ירידה חדה במיוחד של 32 נקודות בשני המקצועות. לעומת זאת, מדינות שנקטו במדיניות מתונה יותר, כמו שבדיה (49 ימי סגר) ואנגליה (64 ימי סגר), אף הציגו שיפור בהישגיהם - עם עלייה של 15 ו-10 נקודות במתמטיקה בהתאמה. משרד החינוך מוביל תכנית מערכתית מקיפה להתאמת תוכניות הלימודים במתמטיקה לסטנדרטים בינלאומיים והגדלת מסגרת השעות בחטיבות הביניים ל-15 שעות שבועיות במתמטיקה ו-14 שעות במדעים. במקביל, המשרד משלב כלים טכנולוגיים מתקדמים בהוראה".
תגובות
פורום הייטק למען ישראל הכולל מנכ"לים ומנכ"ליות מהתחום מסר כי "מחקרים מראים שהחינוך הממלכתי סובל מאפליה תקציבית חמורה, ובתקציב 2025 מתוכנן קיצוץ דרקוני נוסף. צעדים אלו מאיימים על עתיד ההון האנושי בישראל, שהוא הבסיס להצלחת תעשיות ההייטק והמשק כולו. זו קריאת השכמה לממשלת ישראל להתעשת, להפסיק את הפוליטיזציה של הקצאת המשאבים ולהפנות תקציבים משמעותיים לחיזוק התשתיות האנושיות והטכנולוגיות"
פרופ' מיכל ציון, חוקרת הוראת המדעים מהפקולטה לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן: "התוצאות נובעות ממשבר חמור בתחום הוראת המדעים: אין מורים. לעתים קרובות מורה מלמד שתי כיתות ביחד. בגלל מחסור חמור זה של מורים, מנהלים מעמיסים על המורים יותר ממשרה וכתוצאה מכך מורים למדעים לא יכולים לצאת להשתלמויות, נשחקים ובורחים מהמערכת. בתחומי המדעים אפשר לעבוד בהייטק ולכן הבריחה מההוראה היא קלה".
