המלחמה הוכיחה: פינוי-בינוי איננו לוקסוס, זה צורך לאומי
המלחמה הוכיחה: פינוי-בינוי איננו לוקסוס, זה צורך לאומי
לכתוב על התחדשות עירונית מרגיש כמו לכתוב על חבר ישן שהפך כבר לחלק מהנוף העירוני, אך למען האמת, התחדשות עירונית היא לגמרי העתיד של שוק הדירות הישראלי. על המיליארדים שהישראלים לווים מהבנקים כדי לקנות דירה בעיצומה של המלחמה – נאמר כבר הכל. כעת צריך להתמקד במה שצריך לעשות על מנת לשחרר את הפקקים הבירוקרטיים ולהאיץ את הבניה בישראל, כדי לדאוג להחלפתם המהירה של עשרות אלפי מבנים שאינם ראויים עוד למגורים.
כנס כלכלת הנדל"ן יתקיים ביום שני 9 בספטמבר בת"א. לפרטים לחצו כאן
מלחמת חרבות ברזל והאיומים הרקטיים הסביבתיים מוכיחים כי הריסת מבני המגורים הישנים והמתפוררים ללא המיגון זה לא לוקסוס. זו חובה. ועוד לא אמרנו מילה על חשיבות התוכנית מתוך הצורך להגן מפני רעידות אדמה.
על פי הנתונים, כשלושים אחוזים מהתחלות הבניה בישראל הן במסגרת של התחדשות עירונית. בשעה שהתמ"א 38 עושה את דרכה אל דפי ההיסטוריה, תוכניות של פינוי-בינוי במתחמים גדולים מתרבות והולכות. תוך שנים מספר, ההערכה היא כי התחלות הבניה במסגרת של התחדשות עירונית יגיעו לכדי חמישים אחוזים, ועל רקע המחסור החמור בקרקעות, נראה שזה לא סוף פסוק.
נהוג לחשוב כי עסקאות של התחדשות עירונית רלבנטיות בעיקר לתל אביב, גבעתיים, הרצליה, כפר סבא, רעננה ולעוד כמה ערים מרכזיות בגוש דן. אלא שלמרבה השמחה, יותר ויותר עסקאות נחתמות גם באשקלון ובאר שבע, ואפילו בנהריה. ראשי רשויות מבינים יותר ויותר את פוטנציאל ההתחדשות שיש בפרויקטים נרחבים שמשנים לגמרי את מרכזי הערים העמוסים בבנייני רכבת ישנים, והם מתחילים לתת דחיפה ממשית ליוזמות וליזמים שמוכנים להשקיע בפינוי בינוי ובבנייה מחדש של שכונות שלמות.
קשה להתעלם מהיתרונות שיש לפינוי-בינוי: התכנון של המרחב המחודש מתייחס לצרכים של התושבים, השטח הציבורי מושקע ומעוצב, הדירות מרווחות יותר, והשטחים שבין הבניינים הופכים למרחבי מחיה, ולא רק למרחבי מגורים. וזה כל ההבדל: בשעה שהכבישים פקוקים, הישראלים רוצים יותר ויותר את הנוחות של אקו סיסטם נדל"ני המכיל בתוכו גם גינות משחקים, גם בתי קפה, גם חנויות וגם רשתות פארמה. הישראלי איננו רוצה עוד להיכנס לרכבו כדי לקנות שני בקבוקי שמפו וצמר גפן. הוא רוצה לרדת למטה בכפכפים, ולהשלים את המשימה מבלי לבזבז זמן יקר בכבישים. תוכניות של פינוי-בינוי הכוללות עירוב שימושים עונות על הצרכים האלה, והן הופכות ליותר ויותר פופולריות.
אחד האתגרים הדורשים פתרון דחוף קשור ליכולת של ראשי רשויות ברחבי הארץ לנהוג בפרויקטים באקראיות מה. פינוי-בינוי זה צורך לאומי, לא לוקסוס שאפשר לוותר עליו. למרבה הצער, לגוף הממשלתי האמון על ההתחדשות העירונית אין די שיניים על מנת להשפיע על ראשי הרשויות. זה לא רק פוגע ביזמים שנאלצים להמתין חודשים ולעתים שנים, זה פוגע בעיקר בתושבים, שדווקא מעוניינים בפרוייקט. כדי למנוע את המצב האבסורדי הזה, המדינה חייבת להיות הרבה יותר מעורבת, הרבה יותר נוכחת, והרבה יותר אפקטיבית ביכולת לתמרן מול ראשי הרשויות. בשורה התחתונה, התחדשות עירונית היא אינטרס לאומי מובהק וצורך אקוטי. מה שלא יקרה עכשיו, ממילא יקרה בעוד כמה שנים. אז למה לחכות?
פנינה אלה היא ראש סקטור נדל"ן בבנק מזרחי טפחות
