"גילוי מרצון" על רווחי קריפטו - כן, בתנאי
"גילוי מרצון" על רווחי קריפטו - כן, בתנאי
קביעת נוהל של גילוי מרצון על רווחים המופקים ממסחר בקריפטו יסייעו לקופת האוצר להתמודד עם עלויות המלחמה - אבל רק אם המדינה תייצר מתווה אטרקטיבי
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה קשה, מתמשכת וכואבת, שעלויותיה גבוהות מאוד ומחייבות את מקבלי ההחלטות למצוא פתרונות תקציביים. והנה, לאחרונה, אולי כפתרון אפשרי למצב, פורסם שבכוונת רשות המיסים לחדש את נוהל "גילוי מרצון" ולכוונו בעיקר למחזיקי המטבעות הקריפטוגרפים.
המטבעות הקריפטוגרפים עשו בשנים האחרונות זינוק מרשים, הן בהיבט של היקפי המסחר ובתקופות מסוימות - גם בעליית הערך. אם בתחילת הדרך נראה היה שהישראלים חשדניים כלפי המטבעות הקריפטוגרפים, נדמה כי מזה תקופה חלק ניכר מהחשדות הוסרו – והמטבעות הללו מושכים אחריהם משקיעים מכל שכבות האוכלוסייה, רבים מהם צעירים או קטינים שזו עבורם ההשקעה הראשונה.
עם זאת, משקיעים רבים המעורבים במסחר במטבעות הקריפטוגרפים אינם מודעים לחובותיהם לדווח ולשלם מס על הכנסותיהם מפעילות זו, ונמנעים מלעשות זאת. התנהלות זו הופכת ישראלים רבים לעברייני מס - ללא ידיעתם. המדינה מצידה מתקשה להגיע למשקיעים הללו, בשל מאפיין מרכזי לפעילות במטבעות הקריפטוגרפים – אנונימיות. המטבעות מוחזקים בארנקים דיגיטליים ובעל הארנק הוא הגורם היחיד המחזיק בגישה אליהם, ושבאפשרותו לבצע בהם עסקאות, מבלי שאף צד ג' יידע את זהותו. לצורך גביית מיסים מפעילות במטבעות, גופי המדינה צריכים לבצע פעולות רבות לחיפוש ואיתור הנישומים – הכרוכות בעלויות גבוהות.
בהחלט הגיע הזמן ליצור נוהל "גילוי מרצון" עבור נישומים המחזיקים במטבעות הקריפטוגרפים, ממנו כולם יצאו נשכרים. המדינה תגדיל הכנסות ממס שיסייעו במילוי הקופה הציבורית ותקטין הוצאות אכיפה (חקירות, ניהול הליכי שומה והליכים פליליים, עלויות ענישה וכד'); ובמקביל - אזרחים רבים המבצעים עבירות מס יוכלו לפנות לרשות המיסים ו"להתוודות" מיוזמתם, בכך להסיר מעצמם את הטייטל "עברייני מס", לפתוח דף חדש ולהתנהל בחוקיות ובשקיפות ללא הליך פלילי, העמדה למשפט או תשלום קנסות. כך, אותם אזרחים יוכלו להשתמש ברווחים שצברו מהמטבעות הקריפטוגרפים לטובת רכישת נכסים והשקעות שאינם וירטואליים. אלא שכדי שהנוהל יהיה יעיל יותר ויוביל לכסף רב באמת שייכנס לקופת המדינה - יש להפוך אותו לאטרקטיבי יותר.
האנונימיות הנה מאפיין מרכזי של פעילות במטבעות קריפטוגרפים, והאדם שמחזיק במטבעות יודע שזהותו האישית כמחזיק הארנק הדיגיטלי נותרת לא ידועה, הרי ש"נקודת הפתיחה" מבחינתו היא חוסר היכרות של רשות המסים עם פעילותו. הותרת היבט האנונימיות בשלב הראשון של הגילוי מרצון, כך שרק במקרה שהנישום ורשות המסים יגיעו להסכמות לגבי סכום המס שיש לשלם תיחשף זהותו, עשויה להוות תמריץ חיובי. כך, בשלב הראשון, הנישום לא "מסתכן" שהמידע שימסור במסגרת הגילוי ישמש כנגדו בעתיד, ולכך יש היבטים פסיכולוגיים משמעותיים שיש בהם כדי להגדיל את הנכונות של הנישום לפנות להליך "גילוי מרצון" מלכתחילה.
מלבד זאת, יש להתאים את נוהל הגילוי מרצון כך שיתחשב במאפייני הפעילות במטבעות הקריפטוגרפים. המטבעות הללו "נוצרים" ברשת ונסחרים בין צדדים שונים באנונימיות, מבלי שניתן להתחקות אחר עסקאות בהן נעשה שימוש במטבע בעבר. בשל כך, דרישת הוכחת מקור הכסף כתנאי או כחלק מהליך הגילוי מרצון – חוטאת למטרה, שכן יהיה קושי משמעותי להוכיח את הפעולות שבוצעו בעבר במטבע שברשות הנישום אשר פונה לרשות לגילוי מרצון.
כמובן שאין לתת פרס לאזרח שביצע עבירת מס או נמנע מלדווח על פעילותו כחוק, אבל המציאות הכלכלית מחייבת חשיבה חדשה. נוהל גילוי מרצון המותאם לפעילות בקריפטו יכול לסייע תקציבית באופן מיידי מבלי לפגוע בציבור או להעלות מיסים. אם נוהל כזה יהיה אטרקטיבי עבור מחזיקי הארנקים הדיגיטליים, הוא יביא בשורה הן למדינה והן למחזיקי הקריפטו, ובמישרין או בעקיפין, נרוויח כולנו. זהו צו השעה וצורך ציבורי מיידי, לא פחות מכך.
עוה"ד אלי דורון ודורון פסו, משרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות'
