גנץ הטיל "וטו ביטחוני" על הקמת שדה תעופה ברמת דוד
גנץ הטיל "וטו ביטחוני" על הקמת שדה תעופה ברמת דוד
גורמים בצוות ההיגוי לבחירת שדה התעופה מעריכים כי הסיבה האמיתית לשינוי בעמדת משרד הביטחון, שבעבר תמך בהקמת שדה בינלאומי ברמת דוד, היא הבחירות המתקרבות. משרד הביטחון: "המענה הוא הרחבת שדות התעופה רמון וחיפה"
צוות ההיגוי לבחירת שדה תעופה משלים לנתב"ג נמצא בישורת האחרונה של דיוניו, ואמור להציג את המלצותיו לגבי המיקום המועדף להקמה של שדה משלים כבר בשבועות הקרובים. אולם לקראת ההחלטה הסופית משרד הביטחון הטיל פצצה והודיע על שינוי בעמדתו.
בדיונים האחרונים של הוועדה הוצגו ההמלצות של צוותי העבודה, ולפיהן אופציית רמת דוד עדיפה מבחינה תעופתית וכלכלית, אופציות חדרה וצקלג מועדפות מבחינה תחבורתית, והאופציות הדרומיות עדיפות מבחינה סביבתית על הצפוניות.
המלצות אלה הובילו לבחינה מחודשת של חלופת רמת דוד. לפני כשבוע וחצי התקיימה פגישה של צוות ההיגוי, שבה נציגת משרד הביטחון בוועדה שני אלדר הכריזה כי משרד הביטחון מתנגד מסיבות ביטחוניות להקמה של שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד. שאר הנציגים בוועדה, כולל נציג המל"ל, הופתעו מאוד מעמדת משרד הביטחון, שכן עד לפני כמה שבועות משרד הביטחון וחיל האוויר התנגדו לכל שדה תעופה בינלאומי שיוקם מדרום לנתב"ג ותמכו באופציות ה"צפוניות": רמת דוד, בית הלוי וחדרה. עמדה זו היתה מקובלת על כלל הגורמים במערכת הביטחון, לרבות מנכ"ל המשרד אמיר אשל, אך היא השתנתה לאחר שהנושא הגיע לפתחו של שר הביטחון בני גנץ.
נציגים בוועדה אמרו ל"כלכליסט" כי להערכתם השינוי המפתיע בעמדת משרד הביטחון נובע מהבחירות המתקרבות ומההתנגדות של תושבים בעמק יזרעאל להקמת שדה תעופה סמוך לבתיהם.
עם זאת, במשרד הביטחון ובלשכת שר הביטחון עומדים על כך שמדובר בסוגיה ביטחונית וכי זו העמדה שהוצגה לוועדה.
עד כה חיל האוויר טען כי האופציות המועדפות עליו הן בית הלוי וחדרה מזרח, וכי אופציית רמת דוד רלוונטית אף שהיא דורשת למחוק חלק מהבסיס הקיים לטובת שדה התעופה האזרחי. האופציות הדרומיות זכו להתנגדות כמעט מוחלטת מצד משרד הביטחון בנימוק שהן דורשות פינוי בסיסים שלמים, פוגעות בשטחי אימון, ובחלק מהמקרים עוברות ליד מתקנים רגישים וקרובות לרצועת עזה.
משמעות הווטו החדש של משרד הביטחון על שדה תעופה ברמת דוד, ללא מתן אופציה אחרת, היא שבפועל המשרד מתנגד להקמה של שדה תעופה בינלאומי נוסף בכל מקום בישראל. עמדה זו באה לידי ביטוי גם בתגובה שנמסרה ל"כלכליסט", ולפיה המשרד תומך בהרחבת השימוש בנתב"ג, בשדה התעופה רמון באילת ובשדה התעופה בחיפה.
המלצות משרד הביטחון יאפשרו לכל היותר את השמשת שדה התעופה בחיפה לטובת טיסות בינלאומיות קצרות טווח ליעדים כמו יוון, טורקיה, סיציליה, מצרים, גאורגיה, מלטה ואולי אף איחוד האמירויות. שדה כזה יוכל לשמש בין 3 ל־4 מיליון טסים בשנה, אך לא יהווה אלטרנטיבה אמיתית לנתב"ג, ולא יוכל לשמש כפתרון לטווח ארוך לביקוש המאמיר לטיסות בישראל.
ההמלצה על הרחבת הפעילות בשדה התעופה רמון אינה רלוונטית מפני שכבר כעת מנסים במשרדי התיירות והתחבורה להרחיב את כמות הטסים אליו, אך השדה מוגדר "פיל לבן" ונשאר שומם באופן יחסי בגלל המרחק הרב שלו ממרכז וצפון הארץ, שלא מעודד נחיתה של תיירים וגם לא שימוש על ידי רוב תושבי המדינה.
מכאן ניתן להבין שעמדת משרד הביטחון אינה מתיישבת עם צורכי המדינה כפי שהממשלה הגדירה ב־2011. אז נקבע כי הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג היא צורך לאומי דחוף עקב עלייה משמעותית בהיקף הטיסות, וכפתרון למקרה חירום של השבתת נתב"ג. לפי רשות התעופה האזרחית, התחזית הנוכחית היא שעד שנת 2029 נתב"ג יגיע לקצה גבול היכולת שלו לאחר כל ההרחבות: 40 מיליון נוסעים ו־250 אלף תנועות מטוסים בשנה.
מהי הסיבה האמיתית להתנגדות של מערכת הביטחון לשדה תעופה ברמת דוד? משיחות עם אנשים שונים שנכחו בדיוני הוועדה עולה כי החלטה זו הגיעה בעקבות לחצים פוליטיים של תושבי האזור.
באוקטובר 2021 החליטה הממשלה לבטל את ההחלטה מ־2014 (החלטה 2050) להקים שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד. ההחלטה החדשה איפשרה לשר הביטחון גנץ לשנות את העמדה המסורתית של המשרד ללא נימוקים שקופים לציבור. אם לא ייחשפו סיבה טובה או שינוי ביטחוני־אסטרטגי שאירע לאחרונה, הרושם שמתקבל הוא שגנץ עושה שימוש בנימוקים ביטחוניים למען מטרות פוליטיות. אם זה לא המצב, ראוי ששר הביטחון יספק לציבור דין וחשבון על ההחלטה הזו, שצפויה בטווח הבינוני לשתק את התעופה הישראלית ולגרום נזק לכלכלת ישראל.
ממשרד הביטחון נמסר: "העמדה כפי שהוצגה בדיון וסוכמה על ידי שר הביטחון היא כי ישנן חלופות להרחבת הקיבולת של נתב"ג ובניית מענים שלא יפגעו בהיבט הביטחוני על בסיס הרחבת פעילות שדה התעופה רמון בדרום ושדה התעופה חיפה בצפון. השיח בנושא ימשיך להתקיים בפורומים הרלוונטיים".
