הסכם שכר במגזר הציבורי: מענק של 6,000 שקל לעובדים, שכר הסייעות יעלה בעד 30%
הסכם שכר במגזר הציבורי: מענק של 6,000 שקל לעובדים, שכר הסייעות יעלה בעד 30%
שר האוצר ויו"ר ההסתדרות הציגו את ההסכם החדש: שכר העובדים יעלה ב-11% במספר פעימות בחמש השנים הקרובות; המענק החד-פעמי יינתן ל-170 אלף עובדים - ולא לבכירים. השכר לסייעת במשרה מלאה יעלה ב-13%-29% ויעמוד על 8,000-7,000 שקל. עלות ההסכם - 12.2 מיליארד שקל. סמוטריץ': "בניגוד לתחזיות אפוקליפטיות ואפילו משאלות לב של חלק מהאנשים, הדו"ח של פיץ' פנטסטי"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הציגו היום (ה') את הסכם השכר החדש במגזר הציבורי. זאת, בתום משא ומתן שקיימו במהלך השבועות האחרונים. ברקע ההסכם, דרישת ההסתדרות להיטיב עם עובדי המגזר הציבורי ששכרם לא עודכן מאז תקופת הקורונה. כלכליסט העביר את מסיבת העיתונאים בשידור חי.
לפי מה שהוסכם בין הצדדים, תקופת ההסכם היא לשבע שנים ובמהלכן יוגדל שכרם של עובדי מגזר זה במספר פעימות ב-11%. בנוסף, הוקצו 3% נוספים לפתרון בעיות במהלך השנים. ההסכם יחול לחמש השנים הבאות, עד לשנת 2027 כולל, והוא מכסה את התביעות בנוגע לשלוש השנים האחרונות, כך שמדובר בהסכם ארוך שמתפרס על שמונה שנים.
על פי ההבנות שהושגו, עובדי המגזר הציבורי יקבלו כבר במשכורות אפריל מענק חד-פעמי של כ-6,000 שקל. המענק יינתן לכ-170 אלף עובדים, המענק לא כולל עובדים בכירים, ולא כולל דירוגים מסוימים. עלות המענק תהיה כמיליארד שקל.
הרציונל מאחורי המענק הוא לתת פיצוי בגין האינפלציה של שנת 2022 שעמדה על 5.4%. אם התוספת של ה-400 שקלים תיכנס לתוקף כבר ביוני הקרוב (ראו הרחבה בהמשך), המשמעות היא שכ-170 אלף עובדי מדינה יקבלו תוספת שכר של 8,400 שקלים בשנת 2023. תוספת זו תוצג ככל הנראה על ידי ההסתדרות כהישג גדול, ועל ידי האוצר כתרומה למאבק ביוקר המחיה. אך מנגד, היא עשויה לתדלק את האינפלציה. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי בבנק ישראל מרוצים בסך הכל מהסכמי השכר שהולכים להיחתם.
שכר הסייעות יעלה בעד 30%
אחד ההישגים המשמעותיים של ההסתדרות בהסכם נוגע לסייעות. שכר סייעות המתחילות בגני הילדים יעלה ב-13%-29% מ-6,200 שקל ל-8,000-7,000 שקל. שכר סייעות ותיקות יותר יעלה ביותר מ-2,000 שקלים. כך עולה מהסכם השכר של הסייעות שהושג בין האוצר, ההסתדרות ומרכז השילטון המקומי.
על פי ההסכם, השכר למשרה מלאה של 42 שעות יהיה 7,000 שקל לסייעת צמודת ילד, 7,200 שקל לסייעת גני ילדים ו-8,000 שקל לסייעת חינוך מיוחד. אחת הבעיות בהסדר היא שהוא כולל מענק אי היעדרות חודשי בסך 600 שקל. על כל יום היעדרות ינוכו ממנו 200 שקל (לא כולל היעדרויות בשל הריון ומילואים). כלומר הוא מעודד סייעות להגיע חולות לעבודה.
כמו כן, תינתן תוספת ותק של 50 שקלים לכל שנה. לחילופין תינתן תוספת לימודים בסך 400 שקלים בכל שלוש שנים. בסך הכל יוכלו הסייעות להגיע לארבע פעימות לימוד בשווי 1,600 שקל מעל השכר הבסיסי. סייעות גנים ותיקות יוכלו להגיע לשכר של 9,400 שקל. ההסכם ייכנס לתוקף במשכורת מרץ שמשולמת באפריל ומענקי אי ההיערות ייכנסו לתוקף ספטמבר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ציין במסיבת העיתונאים שלו שלשום שההסכם עלול להחריף את המחסור במטפלות במעונות היום, משום שימשוך מטפלות מהמעונות לגנים. הוא מקווה שהבעיה תפתר באמצעות העלאת התעריף שמשלמת המדינה למפעילי המעונות. אך ספק גדול אם יהיה די בכך.
ההסכם אושר הבוקר בישיבת הנהלת מרכז השלטון המקומי. יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס אמר ש"נלחמנו יחד עם ההסתדרות והשגנו הסכם טוב מאד ואני מברך על התוצאות שהביאו לשיפור בכל היבטי התעסוקה והשכר של הסייעות". ביבס הוסיף כי ההסכם "מתקן עוול של שנים".
עוד בהסכם: פחות שעות עבודה בשבוע
בנוסף לסיכומים בנוגע לסייעות, ההסכם כולל הבנות על קיצור שבוע העבודה של עובדי המגזר הציבורי מ-42 שעות ל-41 שעות כבר במהלך החודשים הקרובים ועד ינואר 2025 ירד ל-40 שעות. שבוע העבודה של סייעות בגנים יירד ל-39 שעות.
גורמים בהסתדרות אמרו הבוקר כי "מדובר בהסכם מצוין, במונחים היסטוריים, ובאופן שיתקן עיוות של שנים וישפר משמעותית את מעמדן של עשרות אלפי סייעות בגני הילדים". הגורמים הוסיפו כי כ-40% מעובדי המגזר שנזקקים כיום להשלמה לשכר המינימום יקבלו במהלך השנה הנוכחית תוספת של כ-1,000 שקל שכוללת גם עדכון שצפוי במאי הקרוב לשכר המינימום.
ההסתדרות בחרה לקדם במהלך השבועות האחרונים את ההסכם עם האוצר וזאת, תוך דחייה של קריאות רבות שהיו אליה להצטרף למחאה על ההפיכה המשטרית ולקחת חלק ביוזמות להשבתת המשק. היו"ר בר דוד אמר כי הוא יבחר בעצמו את מאבקי הארגון, ולפיכך העדיף לקדם מו"מ לקראת הסכם זה על פני הצטרפות למאבק. זאת, לצד חששותיו כי הצטרפות ארגון העובדים למאבק בהפיכה יוביל למחלוקות פנימיות בתוך האיגודים המקצועיים ובוועדי העובדים.
עיקרי ההסכם
עליית שכר עובדי המגזר הציבורי – שכר המגזר הציבורי לא עלה בשנים האחרונות, בין היתר בשל נכונותו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לאפשר למשק להתמודד עם משבר הקורונה, כשמוסיפים לכך את האינפלציה השנתית הגבוהה, מבינים שהיה צורך בהעלאות שכר. באוצר בחרו במהלך משולב. מצד אחד יוענק מענק חד פעמי – מקווים שכבר באפריל – של 6,000 שקל לכל עובד. בשלב השני, יינתנו תוספות שכר של 11% על פני חמש השנים הבאות.
פריסת השכר – כאמור, המענק יינתן כעת לכולם. אך תוספות השכר יינתנו בצורה מורכבת. ב-2023 ו-2024 תינתן תוספת 'שקלית' לשכר, כל העובדים יקבלו 500 שקלים נוספים לשכרם - 400 שקלים ב-2023, ו-100 שקלים ב-2024. המשמעות היא שהחלשים שמרויחים מעט יקבלו תוספת אחוזית גבוהה יותר, מהחזקים בעלי המשכורות הגבוהות. תוספת זו שווה לתוספת של 4% בממוצע לשכר העובדים, בשנים שלאחר מכן ייפרסו תוספות שכר נוספות בקצב שמתכנס ל-11%.
פתרון בעיות – האוצר וההסתדרות הגיעו להסכמה על 3% נוספים שיהיו ב'מסגרת מיוחדת לפתרון בעיות'. הרציונל הוא שאם יגיעו תביעות נוספות מקבוצות עובדים מסוימות, יהיה מקור מוגדר לתביעות הללו. ולא יהיה ניתן לפרוץ מעבר לסכום הזה. ההערכה היא שבסופו של דבר כל המסגרת תנוצל, ולכן, יש כאלו שמגדירים את תוספת השכר כתוספת של 14%.
סייעות – שכר הסייעות יעלה כאמור בעד 30%, עליית השכר שלהם תבוא מתוך ה"מסגרת לפתרון בעיות".
מסגרות תקציביות – ההצעות הנוכחיות עומדות במסגרת התקציב גם לשנה זו, וגם לשנים הבאות (נומרטור) ובשלב זה הם לא דורשים קיצוץ רוחבי כלשהי. בשלב זה אין מספרים ברורים על עלות ההסכם בכל שנה, אבל אם הולכים לפי העלויות של ההסכם הקודם, בו כל אחוז תוספת עלה 870 מיליון שקל (600 מיליון שקל למגזר הציבורי, ועוד 270 מיליון שקל לגופים הביטחוניים), אז מדובר בהסכם שעלותו לכל התקופה כ-12.2 מיליארד שקל, כשבשנים הראשונות העלות תהיה גבוהה יותר. בתקציב הקרוב כ-3 מיליארד שקל.
הסכמות נוספות – בנוסף הסכימו באוצר ובהסתדרות על קיצור שבוע העבודה בשעה אחת בשנת 2023, ובשעה נוספת בשנת 2023. על הגדלת כמות העובדים המועסקת בחוזים אישיים בעוד 2%, על איסור שביתה בגין הכנסת טכנולוגיות חדשות. כמו כן, נסללה הדרך לכך שהמדינה תפסיק לעודד שימוש ברכב פרטי, ובמקום "אחזקת רכב" לבעלי רכב, תינתן "קצבת נסועה" לכולם, וקצבה זו לא תהיה חלק מהשכר הקובע לפנסיה.
סמוטריץ': באפריל נראה את האינפלציה יורדת
שר האוצר סמוטריץ' אמר במסיבת העיתונאים לאחר הצגת ההסכם: "קיצור שבוע העבודה הוא הישג חברתי נכון. אנחנו עובדים יותר ממדינות אחרות, וזה לא תורם לפריון. זה זמן שהוא זמן איכות למשפחה - אנחנו לא רוצים שאנשים יהיו עבדים. קורא לארגוני עבודה נוספים, כגון הסגל הבכיר באוניברסיטאות והרופאים להצטרף להסכם. אני בטוח שניתן להגיע להסכמות. אני שמח שיש פורומים עם אנשים שונים על הרפורמה במערכת המשפט. אני בטוח שניתן להגיע להסכם מוסכם, או לפחות להסכם שניתן לחיות איתו. על הכתפיים שלנו מונחת האחריות להמשיך לפתח את הנס שנקרא מדינת ישראל".
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אמר: "אנחנו מציגים שני הסכמים: הראשון לכל המשק, והשני רפורמת הסייעות. לקחנו אחריות ונכנסנו מתחת לאלונקה. לכן, הסכמנו גם להקפאת השכר. עכשיו הכלכלה הישראלית התייצבה. לכן, ניהלנו משא ומתן וראינו מולנו את העובדים ששכרם נשחק בצורה לא פשוטה עקב האינפלציה. ההסכם כולו מוטה לטובת עובדים בעלי הכנסות נמוכות. אני מקווה שפתרנו את בעיית הסייעות במדינת ישראל. אני מקווה שבפעם הבאה שניפגש יהיה עודף ביקוש לסייעות - שיקבלו את השכר שמגיע להן".
בר-דוד פנה לסמוטריץ' בהתייחס להפיכה המשטרית: "אלה רגעים קשים בישראל ואני מבקש ממך להפעיל את כל כובד משקלך בכנסת כדי לעצור את מה שקורה ברחובות. זה חייב להיפסק וחייבים לעצור ולדבר. הדברים פתירים, אנחנו יושבים כאן וחותמים על הסכם וזאת הוכחה לכך שאפשר להידבר ולהגיע לתוצאות טובות". סמוטריץ' אמר: "אני שמח שיש פורומים דיסקרטיים שיש בהם שיח על הנושא של הרפורמה. גם המערכת הפוליטית צריכה להידבר על החששות, להגיע למתווה מוסכם או מוסכם חלקית כדי שכולנו נוכל להיות ביחד ושותפים למפעל הציוני שהוא נס".
סמוטריץ' התייחס לדו"ח של סוכנות הדירוג פיץ', שפורסם אתמול: "דו"ח פיץ' פנטנסטי, מחלק ציונים יוצאים מן הכלל לכלכלה הישראלית בשנים קשות לכלכלה העולמית ונותן ציונים טובים לאחריות של הממשלה הזאת. אם הוא היה נכתב אחרי מסיבת העיתונאים הזאת, האנליסטים של פיץ' היו מתייחסים להסכם הזה. בניגוד לתחזיות אפוקליפטיות ואפילו משאלות לב של חלק מהאנשים זה דו"ח טוב. הם לא קובעים כל עמדה לגבי הרפורמה - שהם לא מכירים אותה כי היא עדיין לא הסתיימה".
בהתייחס ליוזמת החקיקה להגבלת זכות השביתה אמר בר-דוד: "אין סיכוי לאף ח"כ לחוקק אף חוק נגד ההסתדרות". בהתייחס להפיכה המשטרית אמר: "אני בעד הידברות, בעד מתווה הנשיא, רוצה שכל שבטי ישראל יהיו ביחד. יש אפשרות לשבת ולסיים את המחלוקת. נצא היום בקמפיין ממלכתי שקורא להידברות בין הצדדים". במענה על השאלה האם קיבל דמי שתיקה במסגרת ההסכם על הימנעותו מהצטרפות למחאה על ההפיכה הוא הרעים את קולו: "במשך 30 שנה אני מוביל עובדים. מה שעומד לנגד עיני זה טובת העובדים בישראל".
לדברי סמוטריץ': "עצמאות בנק ישראל תישמר. היא אבן יסוד בממשלה מודרנית מפוכחת וחזקה. הנגיד ואני עשינו בחודש האחרון דרך ארוכה במסגרת רפורמות שנמצאות בחוק ההסדרים. עושים המון מהלכים טובים. היינו בממשק טוב עם הנגיד כי כך צריך. אנחנו עובדים חכם ועושים מה שטוב לציבור ואחריות הבנק לא תיפגע".
על גפני והמשכנתאות אמר סמוטריץ': "יש שורה של צעדים שהמפקח על הבנקים עושה מול הבנקים למניעת ההתייקרות של ההחזר החודשי ואפשר יהיה לחזור אחורה כאשר סביבת הריבית תירגע. אנחנו מטפלים בזה. המענק שאנו משלמים לעובדי המגזר הציבורי לפני פסח, הוא מענק שמיועד למגזר של משלמי המשכנתאות. מהלכים על חבל דק שיאפשר לאנשים לעבור את הגל הזה ומהצד השני לא לתדלק את האינפלציה. עושים את הדברים בצורה מדויקת. אנו לא שופכים כסף כדי לקבל מכם מחמאות, והכי רחוק מפופוליזם. באפריל נראה את האינפלציה יורדת, אלה התחזיות של הכלכלנים בארץ ובעולם. זה הדבר החשוב ביותר, שישפיע על ההכנסה הפנויה והמשכנתא. הממשלה, ההסתדרות ובנק ישראל משלבים ידיים ביעד הזה"
כתב כלכליסט עדיאל איתן מוסטקי שנכח במסיבת העיתונאים שאל את יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: יש בממשלה שאיתה חתמת את ההסכם גורמים שרוצים לפגוע בזכויות עובדים אחרות, כמו הזכות להפגין ולשבות. האם הם קיבלו ביטוי בהסכם שחתמתם? אם לא, האם אתה מקבל את הפגיעה הזו בעובדים המאורגנים? "שינסו להעביר את זה. הם לא יצליחו. בינתיים לא קורה עם זה כלום ולא יקרה כלום. אני לא אשב בשקט. לא ניתן לזה לקרות, אי אפשר לחוקק נגד ההסתדרות, הם לא יצליחו". המהפכה בתחום המשפט פוגעת בבתי המשפט שמגנים על זכויות העובדים. זה לא מפריע לכם? "אף אחד לא יפגע בעובדים, שינסו, אנחנו לא נתן לזה לקרות. אני בקשר עם משרד המשפטים".
