פניית פרסה: שרת האנרגיה הורתה לחדש את חיפושי הגז בים התיכון
פניית פרסה: שרת האנרגיה הורתה לחדש את חיפושי הגז בים התיכון
לפני כחצי שנה הודיעה אלהרר כי בשנה הקרובה לא תעסוק כלל בסוגיית הרחבת יצוא הגז מישראל, זאת על מנת להתמקד במעבר לאנרגיות מתחדשות. במסיבת עיתונאים שקיימה הבוקר היא אמרה כי "משבר האנרגיה העולמי מהווה הזדמנות לישראל לייצא גז טבעי". יחד עם זאת, היא הדגישה כי תתעדף את צרכי המשק הישראלי
שרת האנרגיה קארין אלהרר הנחתה את הדרג המקצועי במשרדה להיערך להליך תחרותי רביעי לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל. במסיבת עיתונאים שקיימה הבוקר (ב') בהשתתפות מנכ"ל משרדה, ליאור שילת, והממונה על הנפט, גיא סמט, היא אמרה כי ישראל תירתם לסיוע לאירופה למען גיוון מקורות האנרגיה שלה, בעקבות הימשכות הלחימה באוקראינה: "משבר האנרגיה העולמי מהווה הזדמנות לישראל לייצא גז טבעי, וזאת לצד הדאגה הכנה והאמיתית למתחולל באירופה. ועדיין, צרכי המשק הישראלי תמיד יקבלו עדיפות".
הכרעה על קידום ההליך התחרותי הרביעי לחיפושי גז טבעי היתה אמורה לעלות על שולחנם של הגורמים המקצועיים במשרד האנרגיה רק ברבעון השלישי של השנה, במסגרת הדיונים לגיבוש תוכניות העבודה של המשרד לשנת 2023. נזכיר כי לפני כחצי שנה הודיעה אלהרר כי בשנה הקרובה לא תעסוק כלל בסוגיית הרחבת יצוא הגז מישראל, זאת על מנת להתמקד במעבר לאנרגיות מתחדשות. לפני כשבועיים אמרה השרה בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה כי ישראל משקיעה מאמצים על מנת להביא גז כחול-לבן לשוק האירופי.
היום, זמן קצר לאחר מסיבת העיתונאים שקיימה אלהרר, בירך שר האנרגיה לשעבר, ח"כ יובל שטייניץ, על החלטתה לבטל את ההקפאה: "לאור משבר האנרגיה העולמי ועליית המחירים הפראית, יש לנו הזדמנות פז להפוך לספקי אנרגיה משמעותיים לאירופה - וטוב עשתה שרת האנרגיה שאזרה את האומץ לחזור בה מהחלטתה הקודמת - דבר שאינו פשוט כלל וכלל".
ההליך הרביעי לחיפושי הגז ייעשה בשיטת האזורים, כך שחברות יוכלו לחפש גז טבעי במספר אזורים במקביל. במשרד האנרגיה אמרו כי טרם נקבעו לוחות זמנים לנושא, אך על פי הערכות המהלך יצא לדרך ברבעון השלישי של השנה. הממונה על הנפט גיא סמט אמר כי "כבר בדקנו את עצמנו, כדי לדעת אם ההליך רלוונטי ומעניין את החברות, ומצאנו שכן, באופן שלא מפתיע אותנו".
לדברי מנכ"ל המשרד שילת, המשבר באירופה הוביל להקדמת לוחות הזמנים לקבלת החלטות בנושא: "האירועים הגיאו-פוליטיים בעולם ומשבר האנרגיה שנגרם כתוצאה מהם שינו לחלוטין את מצב שוק האנרגיה. הרבה מהמוסכמות שהיו ברורות לנו בסוף פברואר השתנו וחייבו אותנו לעשות הערכת מצב חדשה. זה ברבור שחור במשק האנרגיה העולמי, תקופה שלא נצפתה מראש ומשנה משמעותית את כללי המשחק", אמר.
שילת סיפר כי המשבר האיץ שיח שמתקיים בין הגורמים המקצועיים במשרד האנרגיה לבין המקבילים שלהם במדינות אירופה, בארה"ב ובמצרים במטרה לגבש אסטרטגיה אחידה, בניסיון להעמיד מענה למשבר. האסטרטגיה המתגבשת מדברת על האצת הפיתוח של אנרגיות מתחדשות משמש, מים ורוח; הרחבת ההיצע של הגז הטבעי; גיוון מקורות האנרגיה והשקעה בטכנולוגיות חדשניות שבכוחן להוביל להפחתה ניכרת בשימוש בדלקים מזהמים במטרה לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות של גזי חממה בעשורים הקרובים.
"אנחנו והאירופאים תמימי דעים שהמהלך האסטרטגי החשוב ביותר כדי להתגבר על המשבר הוא בהאצה של פיתוח האנרגיות המתחדשות", אמר שילת. "עם כל זאת, לא ניתן להתעלם מהצורך העולמי בגז טבעי בטווח הקצר ובטווח הבינוני. האירופאים היו מאד ברורים באמירתם שלפיה אם לא יאתרו די מקורות חלופיים לגז הטבעי שהם נזקקים לו – חלק מהמדינות החברות באיחוד האירופי ייאלצו לחזור ולייצר חשמל באמצעות פחם, וזאת עם כל המשמעויות הנגזרות מכך".
על-פי סיכומים שהושגו בין משרד האנרגיה לנציבת האנרגיה באיחוד האירופה וגורמים מצריים, חברות הגז הטבעי יזרימו את הגז הטבעי בצנרת למצרים, שם הוא יעבור תהליך של הנזלה ומשם יוזרם לאירופה. לדברי שילת "יש מתקני הנזלה בדלתא של הנילוס והתהליך הזה לא יתקיים בישראל".
הדרך לגז עוד ארוכה
חרף ההחלטה של משרד האנרגיה מהיום, הדרך לשאיבת הגז הטבעי שימנע מאירופה לשוב ולייצר חשמל משריפה של פחם מזהם עוד ארוכה ומורכבת, שכן צריך למצוא אותו וגם אם מוצאים – שאלת הגודל היא שאלת המפתח. עלויות החיפוש, ולאחריהן עלויות ההפקה, עצומות ועשויות להסתכם במאות מיליוני דולרים, כך שהמוטיבציה של חברות לפתח מאגר קטן או בינוני - נמוכה.
בשלב הזה עדיין לא ברור מי הן החברות שיסתערו על רישיונות החיפוש, שכן השחקניות המרכזיות והמוכרות בשוק הגז הטבעי המקומי ובהן רציו, ישראמקו, שברון ודלק כבר עסוקות במאגרים משלהן, שנתגלו בעשור האחרון ולפיכך מנועות מהשתתפות בחיפושים נוספים.
סבבים קודמים שהיו במהלך השנים האחרונות לחיפושי גז במים הכלכליים של ישראל הסתיימו בלי תוצאות דרמטיות: ב 2017 כמה ענקיות מהודו החזיקו במשך 3 שנים ברישיונות חיפוש אך לא מיצו אותם והחזירו אותם למדינה בתום התקופה; סבבים נוספים שבאו לאחר מכן, בהשתתפות של חברות מאנגליה ומיוון, כשלו, ומאוחר יותר בא הסבב על "בלוק 72" הסמוך לחופי לבנון שתקוע בערכאות משפטיות בשל ויכוח בין אנרג'יאן הבריטית-יוונית לבין דלק של יצחק תשובה.
גם אם באזור החיפושים החדש יימצא מאגר עצום שהכדאיות הכלכלית לשאוב ממנו תהיה גבוהה, עדיין יידרשו השקעות ניכרות בהקמת תשתיות הולכה חדשות ורחבות יותר מישראל למצרים – שם הגז יעבור תהליך של הנזלה ויוזרם לאירופה. תשתית ההולכה הקיימת לא תספיק, ותדרוש הקמת צינור חדש או שדרוג והרחבה לצינור הקיים – שכיום מלא בחוזים ובהסכמים ולא מסוגל להכיל כמויות נוספות. תהליך כזה, בלוחות זמנים מקוצרים יימשך כשנתיים ובעלויות שמוערכות במיליארדי דולרים.
תשתית ההולכה הקיימת מזרימה כיום למצרים כמות של 4.7 מיליארד מ"ק של גז טבעי בשנה. בלי קשר לניסיון למצוא גז טבעי נוסף הוא עובר תהליך של הרחבה, שאחריו ככל הנראה יגדיל את הקיבולת לכמות של כ-6.7 מיליארד מ"ק גז בשנה.
לתשתית ההולכה הזאת מתווסף צינור נוסף, שכיום חוצה את ישראל לרוחב עד ירדן הישר לעקבה ומשם למצרים, ומזרים אליה 3-2 מיליארד מ"ק של גז טבעי. מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת התייחס היום לבעיית תשתיות ההולכה ואמר כי יצואניות הגז יישאו בעלויות הפיתוח שלהן בעת הצורך ושבכל מקרה הן לא יושתו על המדינה.
