בשקט בשקט, הפנסיה שלנו מושקעת בנכסים דיגיטליים
בשקט בשקט, הפנסיה שלנו מושקעת בנכסים דיגיטליים
חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הם אחת מקבוצות המשקיעים הגדולות בעולם, המשקיעות לרוב בחברות מובילות, או ניירות ערך בולטים אחרים, אך בשקט בשקט נכנסים לפרוטפוליו הזה גם נכסים דיגיטלים. איך זה קרה?
באחרונה אישרה הרשות לניירות ערך בארצות הברית ה-(SEC) כי היא מפסיקה לאלתר את החקירה שלה בנוגע לשאלה ״האם מטבע הקריפטו את׳ריום (Etherum) הינו נייר ערך״, ובכך סימנה לוול סטריט כי ככל הנראה הרגע לאישור תעודת סל העוקבת אחרי מחיר המטבע קרוב מתמיד. ההחלטה התקבלה כחלק ממגמה מתמשכת (ויש שיאמרו מעט מפתיעה) שמובילה ה-SEC בשנה החולפת, ואשר נועדה להנגיש את ענף הנכסים הדיגיטלים ליותר ויותר סוחרים, חוסכים לפנסיה ומשקיעים מהציבור. כחלק ממהלך זה, אישרה ה-SEC בינואר האחרון להנפיק 11 תעודות סל העוקבות אחרי הביטקוין, כאשר על המנפיקים נמנים בתי ההשקעות המובילים בארה"ב ובעולם, ובהם בלאקרוק ופידליטי. בארה"ב אף פועלות כבר קרנות השתלמות וגמל בניהול אישי (IRA), המאפשרות לחוסכים להשקיע ישירות חלק מכספי הפנסיה במטבעות דיגיטליים. מהלך דומה מתרחש בימים אלה באירופה, שם הונפקו זה מכבר 8 תעודות סל בענף, ואפילו בהונג קונג, שם הונפקו 6 תעודות כאלה. כחצי שנה אחרי, הושקעו סה״כ כ-75 מיליארד דולרים בתעודות אלו.
מתרחש בימים אלה בעולם הוא לא פחות ממהפכה שקטה, המתחוללת מתחת לפני השטח, בתחום החסכון לטווח ארוך והשקעתו במטבעות דיגיטליים. התחום, שהיה עד לא מזמן נחלתם הבלעדית של משקיעים מתוחכמים במיוחד או בני נוער עם עודף זמן, הופך לנגד עינינו לאפיק שיותר ויותר מכספי הפנסיה של הציבור הרחב מנותבים אליו. לדוגמא, קרן הפנסיה של מדינת ויסקונסין, המנהלת נכסים בהיקף של כ-156 מיליארדי דולרים ונחשבת לאחת המוערכות בארצות הברית, הודיעה באחרונה על השקעה בהיקף כולל של 160 מיליוני דולרים בניירות ערך העוקבים אחרי הביטקוין. בארה"ב צופים כי גופי פנסיה נוספים צופים ללמוד מהקרן של ויסקונסין ולהרחיב את השקעתם בתחום. , השינוי הזה יוצא לפועל בזכות המכשיר הפופולארי והנגיש של תעודות הסל, המאפשר, כאמור, לכל משקיע ולכל קרן פנסיה לרכוש תעודה ולעקוב בקלות אחרי נכס הבסיס – במקרה זה, מטבעות דיגיטליים. תעודות הסל הן אפוא ממשק חדש ופורץ דרך להשקעות בנכסים דיגיטליים.הבשורה האמיתית היא, שגופי הרגולציה בראשות ה-SEC, אשר ביטאו במשך שנים חשדנות כלפי הענף, משנים גישה ומזהים את הפוטנציאל הטמון לחוסכים בהשקעה זהירה ומפוקחת במטבעות דיגיטליים (ויש שיאמרו, מושפעים מהלחצים הפוליטיים בארה״ב ורוצים לקרוץ לכמה שיותר מצביעים לקראת הבחירות). והפוטנציאל אמנם ניכר, שכן התשואה על נכסים דיגיטליים הסתכמה בלמעלה מ-1,000% בעשור החולף.
השינוי העולמי מזכיר במידה רבה את ההנפקה של תעודות סל שאיפשרו השקעה בזהב החל משנות ה-70'. המהלך ההוא הפך את הזהב מנכס שהיה זמין עבור מתי מעט לכזה שהמסחר בו זינק כמעט בין לילה באלפי אחוזים. דומה, כי אנו עדים כעת למהפכה דומה בענף הקריפטו, כאשר כניסתם של ענקי ההשקעות להנפקה של תעודות סל העוקבות אחרי מטבעות דיגיטליים צפויה להפוך את הענף לנגיש מתמיד עבור הציבור. זאת, באמצעות התשתית הענפה העומדת לרשותם של גופי ההשקעה הגדולים, ובכללה אלפי בנקים, סוכנויות ביטוח, מפיצים ומשווקים, אשר יוכלו להציע השקעה בנכס למיליוני חוסכים. בקצב הנוכחי, לא ירחק היום שבו תיקי פנסיה רבים מעבר לים יושקעו בנכסים דיגיטליים כגון ביטקוין ואתריום.
ומה לגבי ישראל? אצלנו, התחום עודנו בחיתוליו. אמנם, ניתן לזהות ניצוצות ראשונים של עניין ופעילות בענף מצד גופי פנסיה מקומיים. לדוגמא, בתי השקעות כגון אלטשולר שחם ומיטב דש משקיעים בהיקף מצומצם יחסית במטבעות דיגיטליים מסוימים, בית ההשקעות מור השקיע זה מכבר במניותיה של חברה ציבורית הפועלת בתחום, ובאחרונה אף החלו מספר חברות לבדוק אפשרות להנפקת תעודות סל העוקבות אחרי מטבעות קריפטו. אך מעבר לכך, אין כניסה משמעותית של גופים מוסדיים וקרנות פנסיה לענף, ואין אפשרות זמינה לציבור החוסכים לרכוש תעודות סל העוקבות אחרי מטבעות דיגיטליים.
אמנם, ניתן להבין את הגישה הזהירה המאפיינת נכון להיום את ישראל, שכן מטבעות דיגיטליים מתאפיינים לרוב בתנודתיות גבוהה. מסיבה זו, הקריפטו אינו מתאים בהכרח לכל חוסך לפנסיה - במיוחד לא לחוסכים מבוגרים, הניצבים על סף פרישה, ונסמכים על אפיקי השקעה סולידיים. מנגד, הנסיון שנצבר בארה"ב, באירופה ובמקומות נוספים בעולם מלמד, כי עבור חוסכים צעירים, המצויים במרחק עשרות שנים מגיל פרישה, אין מניעה להתיר גיוון של התיק הפנסיוני כך שיכלול חשיפה זהירה ומפוקחת למטבעות דיגיטליים בהיקף שאינו יוצר סיכון גדול מדי (לצורך המחשה, בהיקף שלא יעלה על 2% מהנכסים).
ומה, כי גם בישראל מתחילים לנוע אט אט בכיוון זה. לדוגמא, בנק ישראל פרסם אשתקד מתווה לאסדרה בתחום, וממנו עולה, בין היתר, כי מנפיקים של מטבעות דיגיטליים יידרשו לקבל רשיון, להעמיד בטחונות בהיקף של 100% מהתחייבויותיהם, ולהכפיף את עצמם לפיקוח על ידי בנק ישראל - פיקוח שיתבצע בתיאום עם רגולטורים נוספים, דוגמת רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון. התפתחויות מסוג זה מסמנות, כי ייתכן ולא ירחק היום שבו גופי הפנסיה בישראל יצטרפו למגמה העולמית של השקעה במטבעות דיגיטליים.
הכותב הוא סמנכ"ל בכיר לתשלומים בפיירבלוקס
