סקר מדגם57% מהישראלים יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה של 8,000 שקל
סקר מדגם
57% מהישראלים יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה של 8,000 שקל
סקר מכון מדגם שנערך עבור כלכליסט, חושף את השבריריות הפיננסית של משקי בית רבים בישראל. כמחציתם נאלצו לקצץ בהוצאות או לפרוס תשלומי משכנתא בשל עליית הריבית והתייקרות הדיור. רבע מהישראלים באוברדראפט כרוני
עליית הריבית ומחירי הדיור מתחילים לתת את אותותיהם: יותר ממחצית מהישראלים נאלצו לנקוט פעולה כלשהי כדי להתמודד עם העלייה בהחזר המשכנתא או שכר הדירה בתקופה האחרונה. כך עולה מסקר מיוחד שערך עבור "כלכליסט" מכון מדגם. 53.9% מהנשאלים ציינו כי ביצעו פעולה שכזו, כאשר לרוב מדובר בקיצוץ בסעיפי הצריכה האחרים (44.1% מהעונים). 8.3% נאלצו לבצע מהלך משמעותי יותר בדמות פריסה מחדש של המשכנתא או בקשה להפחתה בשכר הדירה, ו־1.4% מהנשאלים נאלצו לבצע את הצעד הדרמטי ביותר ולעבור דירה (למכור את הנכס או לעבור להתגורר במקום עם שכר דירה נמוך יותר).
השנה האחרונה היתה שנה מאוד מאתגרת לבעלי המשכנתאות ולשוכרי הדירות. מצד אחד, מחירי הנדל"ן המריאו ב־20%, מה שהפך את רכישת הדירה ליקרה יותר והקרין גם על שוק השכירויות, שבו נרשמו גם כן עליות מחירים חדות, כאשר בחלק מהערים הן הגיעו לשיעור דו־ספרתי.
במקביל, בשנה האחרונה עלתה הריבית בחדות מרמה של 0.1% ל־3.75%, מה שייקר באופן מיידי את ההחזר החודשי במשכנתא במסלול הצמוד למחיר הפריים. התייקרות ההחזר החודשי הגיעה בממוצע למעל 850 שקל בחודש, והיא צפויה להימשך – החודש בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בשיעור של 0.25% לפחות.
עם התייקרויות שכאלה לישראלים רבים קשה להתמודד, ולכן, כפי שעולה מתוצאות הסקר, כבר יותר ממחציתם מצאו עצמם בתקופה האחרונה מבצעים פעולות כדי שיוכלו להכיל את העלייה בהוצאות הדיור.
מתוצאות הסקר עולה כי השפעת התייקרות המשכנתא והשכירות בולטת בקרב גילאי 54-45, שם 72.5% ממשתתפי הסקר השיבו כי נאלצו לנקוט פעולות, לעומת 24.2% בלבד שציינו כי ההתייקרות הזו לא השפיעה עליהם. קבוצה נוספת שמושפעת יותר היא הורים לילדים עד גיל 18, שם 74.7% מהמשיבים ציינו כי נאלצו לנקוט פעולות.
באשר לבקשה לפריסה של המשכנתא או הנחה בשכר הדירה, בעוד 8.4% ממשתתפי הסקר השיבו כי נקטו צעד שכזה, במגזר הערבי 16% השיבו כך. עוד בולט הצעד הזה בקרב צעירים בגילאי 34-25, כש־12.4% נקטו פעולה זו.
הצעד הקיצוני של מעבר או מכירת הנכס כתוצאה מהתייקרות המשכנתא ושכר הדירה הוא עדיין בשוליים, אולם הוא בכל זאת בולט יותר במגזר הערבי עם 5.3%, וכן בקרב גילאי 44-35 עם 4.4% מהנשאלים ואצל 7.7% מקרב מי שלא עובדים.
בשורה התחתונה, אף שבבנקים מציינים כי אינם רואים עלייה בקשיים של לווים, בפועל המצב מורכב יותר – התייקרות המשכנתא ושכר הדירה נותנת את אותותיה. כרגע הלווים מנסים להסתדר לבד באמצעות נקיטת צעדים שונים, השאלה אם זה יספיק גם להמשך.
1 השפעת התייקרות עלויות הדיור נבדקה במסגרת סקר ה־8,000 שערך "כלכליסט" ביחד עם מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע ובשיתוף iPanel. הסקר, שנערך בתחילת החודש, בודק האם משקי הבית ערוכים להתמודד עם הוצאה חד־פעמית ולא מתוכננת של 8,000 שקל (כגון טיפול לרכב, טיפול שיניים וכדומה). מבחן ה־8,000 הוא "גיור" של מבחן דומה שנערך בארה"ב. המבחן בודק באמצעות מדגם מייצג של האוכלוסייה עד כמה משתתפיו מוכנים ליום סגריר, מה שיכול ללמד על חוסנם הפיננסי. "כלכליסט" ומכון מדגם עורכים את הסקר אחת לכמה שנים מאז שנת 2011.
הפעם האחרונה שבה נערך הסקר היתה באפריל 2020, בשיא משבר הקורונה, אז עלתה מהסקר כמובן הרעה ביציבות הפיננסית של משקי הבית, על רקע הסגרים, ההוצאה ההמונית של עובדים לחל"ת, ובעיקר אי־הוודאות מהצפוי בהתפתחות המגפה והמגבלות על המשק.
מאז עברנו הרבה: הקורונה מאחורינו (לפחות בהיבט הכלכלי), המשק עבר ריבאונד חזק בשנת 2021, ואז הגיעה שנת 2022 עם העלאה מהירה ומפתיעה בריבית ובאינפלציה. מהסקר עולה כי מצבם של משקי הבית אמנם השתפר לעומת שנת 2020, אך השפעת העלאת הריבית כבר כאן, ותוצאות הסקר עדיין פחות טובות לעומת התוצאות בשנת 2014.
אם בשנת 2020 רק 34.9% ממשקי הבית ציינו כי יוכלו לעמוד בהוצאה לא מתוכננת של 8,000 שקל ללא קושי או עם קושי קטן, הפעם שיעורם טיפס ל־42.7%, אולם זה עדיין מעט נמוך יותר לעומת נתוני 2014, אז השיבו כך 44.4% ממשקי הבית. זאת ועוד, לאור האינפלציה, בעיקר של השנה האחרונה, הרי שהוצאה של 8,000 שקל כיום אמורה להיות פחות משמעותית לעומת שווייה הריאלי ב־2014. לעומת זאת, מעל למחצית ממשקי הבית (57.3%) ציינו כי יתקשו לעמוד בהוצאה לא צפויה של 8,000 שקל לעומת 55.6% ממשקי הבית שציינו כי יתקשו לעמוד בהוצאה בשנת 2014. אלו נתונים מטרידים שמעידים על כך שמשקי בית רבים בישראל שבריריים מבחינה פיננסית, ומתקשים לעמוד בהוצאה שקיים סיכוי סביר שתנחת עליהם לפחות פעם אחת לאורך השנים.
עוד עולה מהסקר כי בעוד 13.9% ממשקי הבית ציינו כי לא יוכלו לעמוד בהוצאה שכזו, הרי שהנתון קופץ במגזר הערבי למעל שליש, כש־37.3% מהמשיבים ציינו כי לא יוכלו לעמוד בהוצאה לא מתוכננת בסדר גודל של 8,000 שקל. למעשה, המגזר הערבי בולט בתשובות בשאלות נוספות כמגזר שהוא שברירי מבחינה פיננסית. רק 21.3% מהמשיבים במגזר הערבי ציינו כי יעמדו בהוצאה ללא קושי או עם מעט קושי, לעומת נתון יותר מכפול (46.5%) מקרב המגזר היהודי.
באשר למגזר החרדי, חל שיפור משמעותי בנתונים לעומת נתוני הסקר של 2020. הנתונים במגזר החרדי עדיין נמוכים מהממוצע, אך הם הולכים ומצמצמים פערים. כך למשל, בעוד ב־2020 רק 2.7% העריכו שיוכלו לעמוד בהוצאה ללא קושי (לעומת 11.5% במדגם הכולל), הפעם כבר 9.5% ענו כך. השיפור משתקף גם בצד השני של המשוואה, כאשר רק 9.5% מהחרדים השיבו שלא יעמדו בהוצאה שכזו (לעומת 13.9% מכלל משתתפי הסקר).
עוד עולה מהסקר כי ככל שהגיל עולה, כך האיתנות הפיננסית משתפרת – כך למשל בעוד 35.1% מגילאי 18–24 יוכלו לעמוד בהוצאה לא צפויה ללא קושי או עם קושי קל, בגילאי 65 ומעלה הנתון כבר מגיע למעל 60%. עם זאת בגילאי 45–54 חלה ירידה במגמה, כשרק 30.8% ציינו שיעמדו בהוצאה עם קושי קל בלבד – הנתון הנמוך ביותר בפילוח הגילאים השונים. הנתונים יוצאי הדופן האלה נרשמו גם בסקרים הקודמים שנעשו. ככל הנראה מדובר בגילאים שבהם חלק מהילדים יוצאים מהבית, וההורים מוצאים עצמם מסייעים להם במקביל להוצאות השוטפות שלהם.
2 מבחן ה־8,000 שקל בדק גם כמה מאלו שסבורים שיוכלו לעמוד בהוצאה החריגה יידרשו לצורך כך לסיוע כלכלי מבני משפחה. כשליש השיבו כי יזדקקו לסיוע מקרובי משפחה כדי לעמוד בהוצאה, הרעה קלה מנתוני 2020 אז עמד הנתון על 32.7% מהנשאלים.
הפערים בולטים בין חילונים, שם רק 20.8% ציינו כי יצטרכו סיוע מבני המשפחה, לעומת 33%–42% מקרב מי שאינם חילונים (מסורתיים, דתיים וחרדים). גם במגזר הערבי בולטת ההישענות על המשפחה, כאשר 53.2% מהערבים ציינו שייעזרו במשפחה, לעומת 30.8% בלבד מהיהודים.
כצפוי גם צעירים מסתמכים יותר על סיוע מבני המשפחה, כאשר 54% מגילאי 18–24 ציינו כי ייעזרו במשפחה כדי לעמוד בהוצאה של 8,000 שקל. עצמאים פחות נסמכים על סיוע מהמשפחה – קרוב ל־70% ציינו כי לא יסתייעו במשפחה, לעומת 55%–65% מקרב השכירים.
3 תמונת הראי לסוגיית ההתמודדות עם הוצאה בלתי צפויה, היא כיצד ינהגו משקי הבית אם יקבלו סכום של 4,000 שקל – האם ישתמשו בו לצריכה, או יחסכו אותו. בעוד שב־2014 34% מהמשיבים ענו כי יפנו את הסכום לחיסכון, השיעור הזה נחתך דרמטית בעת המשבר וירד אל מתחת ל־20%. הפעם יש כבר התאוששות בנתונים, כ־33.4% מהנשאלים ציינו שיפנו את הסכום לחיסכון, בדומה ל־2014. עם זאת, ניתן היה לצפות שנתון זה יהיה גבוה יותר לאור העובדה שהריבית כיום גבוהה יותר לעומת זו שב־2014 אז היא עמדה על פחות מ־1%, ולכן כיום אטרקטיבי יותר לחסוך לעומת 2014.
מהנתונים עולה כי צעירים דווקא נוטים יותר לחסוך, כאשר 60.8% מגילאי 18–24 ציינו שיחסכו את הסכום, לעומת 15.4% בלבד מגילאי 45–54. עוד בולט בנתונים שרק 22.6% מבעלי ילדים עד גיל 18 ציינו כי ישתמשו בסכום כדי לחסוך.
23.1% מהנשאלים ציינו כי ישתמשו בסכום לצורך פירעון הלוואות. במגזר החרדי והערבי הנתון הזה בולט, כשמעל ל־38% מהערבים ו־31% מהחרדים השיבו שזה יהיה השימוש לכסף. עוד בולט השימוש בכסף לפירעון הלוואות בקרב גילאי 45–54, ש־38.5% מהם ציינו שיעשו זאת עם הסכום שיקבלו.
4 הסקר בדק גם את רמת המינוף של משקי הבית, נתון קריטי לאור עליית הריביות, שמייקרת משמעותית את ההחזר החודשי בהלוואות. משתתפי הסקר נשאלו האם נטלו בשנה האחרונה הלוואה למימון צריכה שוטפת או החזר חוב (כלומר לא משכנתא). 26.2% ענו בחיוב, עלייה קלה לעומת נתוני 2020 אז השיבו 25.3% בחיוב. המגזרים שבולטים בנטילת הלוואה הם הערבים והחרדים, 40% מהערבים ושליש מהחרדים נטלו בשנה האחרונה הלוואה. עוד עולה כי מי שיש לו ילדים קטינים נוטה יותר לקחת הלוואה, כש־37.4% מקבוצה זו אמרו כי לקחו בשנה האחרונה הלוואה לעומת 19.5% בלבד ממי שאין לו ילדים קטינים.
הסקר גם בחן כמה מהציבור נמצא באוברדראפט. משתתפי הסקר נשאלו באיזה תדירות הם נמצאים במשיכת יתר הנמשכת יותר מחודש. רק 36.2% מהנשאלים ציינו שהם אף פעם לא נמצאים באוברדראפט, וכך חוסכים מעצמם תשלום של הריבית הכי יקרה שיש מבין ההלוואות הבנקאיות. נראה כי צעירים מתנהלים בצורה טובה כלכלית, כש־45.9% מהם השיבו כי הם אף פעם לא נמצאים במשיכת יתר. הנתון החיובי הזה נובע כמובן גם בזכות העובדה שההוצאות שלהם נמוכות – למרביתם אין עדיין ילדים, וחלק לא מבוטל מהם גרים עדיין אצל ההורים. מי שעוד בולטים לטובה הם עצמאים – כ־40% מהם ציינו כי הם אף פעם לא במשיכת יתר לעומת 30% מהשכירים.
25% השיבו כי הם באוברדראפט בדרך כלל או כל הזמן. הנתון בולט בקרב גילאי 45–54 כש־41% השיבו כך. עוד בולט הנתון במגזר הערבי כששליש מהנשאלים השיבו כי הם באוברדראפט רוב או כל הזמן, לעומת 23.6% מהיהודים.
באופן מפתיע, שיעור הנמצאים באוברדראפט דומה ברמות ההכנסה השונות: 27.5% מבעלי הכנסה מתחת לממוצע נמצאים רוב או כל הזמן במשיכת יתר ו־24.4% בעלי הכנסה מעל הממוצע נמצאים באותו המצב. הדימיון בנתונים מעיד על כך שהימצאות באוברדראפט אינה פונקציה מרכזית של רמת הכנסה, אלא של התנהלות פיננסית נכונה וניהול שקול של ההוצאות מול ההכנסות. הימצאות באוברדראפט לאורך זמן היא התנהלות כלכלית רעה, שכן הריבית עליה גבוהה, והדבר נכון במיוחד בעת הזו לאחר עליית הריבית. הריבית על האוברדראפט מגיעה במקרים רבים לרמה דו ספרתית, ובמקרים של לקוח בסיכון גבוה ואוברדרפאט גבוה, אפילו יכולה להגיע ל־15%.
