סגור
משה גפני יור יהדות ה תורה יור ועדת ה כספים של ה כנסת
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (דגל התורה). נזקים ארוכי טווח (צילום: אלכס קולומויסקי)

פרשנות
ביזיון הכספים הקואליציוניים: נס פך התקציב שלא קוצץ, ואף גדל

שר האוצר והמפלגות החרדיות סירבו לוותר על חגיגת הכספים בעת מלחמה וב־2024 יהיה יותר גרוע – שם מחכים 8 מיליארד שקל. והקיצוצים? חלקם בכלל הפכו לתוספות שלא ידענו עליהן, למשל 140 מיליון שקל שיופנו לטובת החינוך החרדי

אם יש משהו שאפשר ללמוד מחגיגת התקציבים הייחודיים של סמוטריץ' והחרדים זה שמלחמה או לא מלחמה, מחדל או לא מחדל – לשר האוצר אין טיפת בושה. הוא נחוש בדעתו לשמר את ביזת הכספים הקואליציוניים. קיצוצים הוא יעשה במקומות אחרים. זה מטריד במיוחד מכיוון שאם בכספים הקואליציוניים בשנת מלחמה קשה קיצצו רק מיליארד שקל מתוך 6, מה יקרה בשנה הבאה? התקציב החדש של 2024 עוד לא עבר ושם היקף הכספים הקואליציוניים הרבה יותר גדול – 8 מיליארד שקל.
הנה כמה דוגמאות. החרדים הצליחו למנוע קיצוץ בתקציב הישיבות שיעמוד על 1.75 מיליארד שקל, חצי מיליארד שקל יותר מבשנה שעברה ושיא כל הזמנים. בשנה הבאה הוא אמור להתקרב ל־2 מיליארד שקל ובפרשנות החרדית, שלפיה התקציב לכל אברך צריך להגיע ל־1,175 שקל, הוא בכלל אמור להגיע ל־2.25 מיליארד שקל. תקציב תוספות השכר של אופק חדש למורות החרדיות קוצץ השנה מ־300 ל־200 מיליון שקל פשוט בגלל שהשנה ממילא לא יספיקו לקלוט את הגננות. בשנה הבאה ממתין למטרה זו סכום אגדי של 900 מיליון שקל. מדובר בשכר כך שמרגע שהוא יהפוך לעניין קבוע, לא ניתן יהיה לפגוע בו וכך נסבסד בעקיפין המוני משפחות אברכים.
אלה לא כספים ניטרליים. הם ברובם כספים שמעודדים לימודים ללא תוכנית ליבה והשתמטות מצבא ועבודה, כלומר גורמים נזקים אדירים וארוכי טווח לכלכלה. בתקציב של השנה נעשו קיצוצים גדולים במשרדי הזהות היהודית וההדתה אבל בתקציב השנה הבאה מחכים עוד מיליארד שקל למטרה זו. אי אפשר היה לקצץ השנה מתקציב כרטיסי המזון של דרעי שעמד על 400 מיליון שקל. בשנה הבאה ממתינים למטרה זו 600 מיליון שקל. אפשר כבר לחזות את הטענה שדווקא בימים קשים חיוני לחלק את הכסף וגם אין זמן לבנות קריטריונים חדשים ושוויוניים במקום הקריטריונים הקיימים שמעדיפים אברכים.
הקיצוצים בכספים הקואליציוניים בעצם לא נגעו בתקציבי החינוך והישיבות שבאמת חשובים למפלגות החרדיות. גם תקציבים שחיוניים לתשתית המפלגתית של המפלגות נפגעו הרבה פחות. כך תקציב התרבות החרדית במשרד החינוך קוצץ קלות מ־93 מיליון שקל ל־77 מיליון. תקציב הגרעינים התורניים במשרד התשתיות הוגדל מ־34 מיליון שקל ל־52 מיליון.
נשמרו 11 מיליון שקל לקשר של ישיבות עם הצבא, כולל ועד הישיבות שמארגן את ההשתמטות. הסיבה: "קשור למלחמה"

יש גם ניסים: להחלטת הממשלה נוספה שורה של תקציבים קואליציוניים בהיקף של 140 מיליון שקל שלא הופיעו בהחלטת הממשלה המקורית על הכספים הקואליציוניים. נכון, לכל הכספים האלה היתה החלטה שאישרה אותם, למשל בוועדת הכספים. אבל התוצאה היא שבעצם היו יותר כספים קואליציוניים ממה שידענו ועכשיו הם נשארים. מדובר בתוספת של 75 מיליון שקל לחינוך המוכר שאינו רשמי שניתנו כפיצוי על שלא החילו בו השנה את "אופק חדש", וב־67 מיליון שקל להפעלת מטות רשתות החינוך החרדי, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף ולשיפוצים.
הקיצוצים הגדולים הם במשרדי הרפאים לזהות יהודית, שיועדו לשנות את אופי האומה ולהחזיר אותנו בתשובה. הרשות לזהות יהודית של אבי מעוז שהיתה אמורה לקבל 120 מיליון שקל לא תקבל דבר. המשרד למורשת של עוצמה יהודית בראשות השר עמיחי אליהו יקבל 55 מיליון במקום 200 מיליון שקל. משרד ירושלים והמסורת של מאיר פרוש יקבל 39 מיליון במקום 150 מיליון. במשרד המשימות הלאומיות יועדו במקור כ־200 מיליון שקל לזהות יהודית והדתה ונשארו כ־50 מיליון. אלא שמי שיחפש טוב יגלה 88 מיליון שקל לאותן מטרות תרבות יהודית במשרד החינוך, כלומר הקיצוץ בפועל בתקציבי ההדתה שמקורבים לאיחוד הלאומי קטן בהרבה, ובשנה הבאה הכל פתוח.
הקיצוצים בכספים הקואלציוניים הוחלו רק על כספים שלא חויבו למטרה מסוימת ולא קשורים למלחמה. זה איפשר בעצם להשאיר מה שרוצים. דוגמה לכך היא תקציבי המשרד לשירותי דת שכוללים כספים קואליציוניים הזויים כמו טהרת המשפחה ופוריות שבהם יקוצצו פחות מ־10 מיליון שקל. במשרד מסבירים זאת בכך שהם פרסמו קולות קוראים להקצבות האלו הרבה לפני המלחמה ולכן מדובר בכספים מחויבים. בפועל, כלל לא בטוח שעד שאתה מודיע לגוף שיקבל את הכסף, מדובר בסכום מחויב.
סכום מדהים של 11 מיליון שקל מיועד לגופי קשר של ישיבות עם הצבא, כולל ועד הישיבות שמארגן את ההשתמטות ההמונית משירות צבאי. סכום זה לא קוצץ בטענה של תקציב שקשור למלחמה. לא ברור איך הגברת ההשתמטות תורמת למאמץ המלחמתי.