משרד התקשורת ישקיע 40 מיליון שקל בחיבור רשתות הסלולר בצפון לגנרטור
משרד התקשורת ישקיע 40 מיליון שקל בחיבור רשתות הסלולר בצפון לגנרטור
על רקע החשש שמלחמה בצפון תוביל להפסקות חשמל ממושכות, הוחלט במשרד התקשורת להשקיע בגיבוי אנרגטי של רשתות הסלולר בצפון, כך שיחוברו לגנרטור במקום להסתמך רק על רשת החשמל. המהלך יאפשר לרשתות הסלולר לפעול 12-24 שעות ללא חיבור לרשת החשמל הארצית. שר האנרגיה: האמירות שיהיו הפסקות חשמל על פני כמה חודשים - חוסר אחריות
ברקע החשש שמלחמה בצפון תוביל לעלטה באזורים רבים בארץ לתקופה שבין שעות אחדות לחודשים שנחשף השבוע בכלכליסט, במשרד התקשורת שבראשות שלמה קרעי החליטו להשקיע 40 מיליון שקל כדי לתמוך בגיבוי אנרגטי לרשתות הסלולר בצפון.
על פי החלטת המשרד התקשורת, החברות יידרשו להגדיל את משך הגיבוי האנרגטי, כלומר הזמן שבו יכול לפעול המתקן הסלולרי ללא חשמל מהרשת הארצית (על ידי גנרטור במקום), משעתיים ל-12-24 שעות, בהתאם להערכת המשרד.
עם זאת, נשמעת ביקורת על האופן הלא-תחרותי שבו המשרד ישקיע את הכספים, מה שעלול להוביל לעלויות גבוהות יותר במימוש הפרויקט. כמו כן, בשוק התקשורת עולה ביקורת על כך שלוחות הזמנים שהציב המשרד לחברות, להשלמת המהלך עד ל-30 ביוני אינו אפשרי, ושהסכום שהמשרד משקיע מכסה רק 90% מעלויות הפרויקט, ולא את כולו. ההוראות החדשות צפויות להיות בתוקף למשך כ-8 שנים.
ב-7 באוקטובר נפגעו עשרות מתקני סלולר. כ-50 מתקנים מתוך 113 הנמצאים במרחק של עד 10 ק"מ מרצועת עזה נהרסו. ההרס הרב הוביל גם לחשיבה מחודשת על הגיבוי של תשתיות הסלולר באירועי חירום ובמשרד התקשורת החלו להעריך מחדש את משך הזמן הדרוש לגיבוי אנרגטי.
בישראל פועלות כיום שלוש רשתות סלולר עצמאיות: הוט מובייל ופרטנר, סלקום ו-wecom ורשת של פלאפון. על פי ההצעה הנוכחית של משרד התקשורת, יוקצו כ-40 מיליון שקל לחברות להגדלת הגיבוי האנרגטי במתקנים סלולריים בצפון. לפי ההצעה, לכל חברה יוקצה כשליש מהסכום, מה שמוביל לחשש שהחברות יוכלו להעמיס על הסכום שיוקצה להן עלויות נוספות ובכך לרשום עלויות גבוהות יותר בהקמת הגיבוי האנרגטי, שכן אין כלל הליך תחרותי בהקצאת הכספים.
במשרד התקשורת מקבלים את הטענה שההליך לא תחרותי, אך מדגישים שמדובר באירוע חירום וישנה עדיפות למהירות שבה יושלם הפרויקט: " משרד התקשורת פועל בשיתוף פעולה עם רשות החירום הלאומית ונערך לתרחיש צפוני . תשתיות התקשורת הן תשתיות לאומיות וקיומיות. המדד המרכזי הינו עיבוי בזמן המהיר ביותר. אין כאן צורך אמיתי ועניין בתחרות אלא בהיערכות לחירום ומענה לצורך משמעותי".
על פי מסמכי השימוע, האזור הראשון בעל העדיפות הגבוהה ביותר לגיבוי האנרגטי של תשתיות הסלולר הוא מטרופולין חיפה הכולל את העיר עצמה, נשר, טירת הכרמל ואזור הקריות. השלב השני הוא נהריה צפת וכרמיאל, ולאחר מכן מעלות, עכו, נוף נצרת וטבריה. המהלך יבוצע ביתר האזורים בצפון הארץ לאחר מכן.
ביקורת מרכזית שנשמעת בשוק התקשורת היא לוחות הזמנים הקצרים במיוחד שהקצה המשרד לחברות להשלמת הפרויקט. על פי מסמכי המשרד על החברות לדאוג שהציוד הדרוש להקמת התשתיות יסופק עד ה-30 במאי, וכחודש לאחר מכן תושלם גם הפרישה של המצברים והגנרטורים. בשוק התקשורת נשמעת ביקורת על כך, שכן הזמנות הציוד וקבלתו בארץ נמשכים בדרך כלל כ-3 חודשים.
סוגיה נוספת היא שבשוק התקשורת נהוג שהמדינה לא משקיעה כסף ישירות בתשתיות, שכן לאלו יש כדאיות כלכלית לחברות. לכן, עולה החשש שהשקעה של כסף ציבורי בפרויקטים בעלי כדאיות כלכלית לחברות יובילו לדחיקה החוצה של השקעות פרטיות. עם זאת, גורמים בשוק התקשורת מדגישים כי הכדאיות הכלכלית מתייחסת בעיקר לשדרוגים באיכות התשתיות והשירות, בניגוד למקרה זה שבו מדובר בהשקעה לאור הערכת מצב בטחוני. ביחס לטענה זו נמסר ממשרד התקשורת כי "המדינה משקיעה תקציב כיוון שהצורך הינו חירום"
ביחס לתרחיש העלטה החמור שפורסם השבוע בכלכליסט, היום אמר שר האנרגיה אלי כהן, בוועידת איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות באילת כי "האמירות של ראש רח"ל השבוע הן חוסר אחריות. לומר שיהיו הפסקות חשמל על פני תקופה של כמה חודשים - זו אמירה חסרת אחריות. תפקידו להכין ולא להכניס להיסטריה. אם במדינת ישראל תהיה הפסקת חשמל שעות – בלבנון תהיה הפסקת חשמל חודשים שלמים. הסיכוי לתרחיש עלטה של יומיים ללא חשמל בכ-60% מהמדינה הוא נמוך. אנחנו פועלים על מנת שנהיה ערוכים היטב. אני אישית לא קניתי גנרטור".
