הצפון בוער"לראות שוב נוף ירוק וגבוה - זה תהליך שייקח 30-40 שנה"
הצפון בוער
"לראות שוב נוף ירוק וגבוה - זה תהליך שייקח 30-40 שנה"
מאז יום ראשון נשרפו אלפי דונם של שטחים פתוחים ושמורות, חלקם במסלולי טיולים מוכרים. השילוב של יובש, רוחות צפוניות, טמפרטורות שיא וחומרי נפץ, גרמו לאש להתפשט במהירות. מטוסי הכיבוי החלו לפעול רק היום בבוקר. שלי בן ישי, מנהל מרחב צפון בקק"ל: "עצוב לראות יער בן 70 שנה שעבר התחדשויות ממלחמה קודמת קורס שוב"
במהלך ימים בודדים, השריפות שעדיין נמשכות בצפון הארץ הולכות ומכלות שטחים גדולים של טבע. ביום ראשון, בעקבות ירי מלבנון לאזור קצרין, עלו באש כ-10,000 דונם של שטחים פתוחים ושמורות, חלקם במסלולי טיולים מוכרים. השריפה חוללה נזק באזורים כמו יער יהודיה וערוץ הזוויתן, ויום למחרת נשרפו לפחות 5,500 דונם נוספים בשטחים פתוחים ובשמורות בניהול רשות הטבע והגנים. אליהם מצטרפים עוד כ-8,000 דונם ביערות קק״ל, כך לפי הערכות ראשוניות.
שילוב של יובש, רוחות צפוניות, טמפרטורות שיא וחומרי נפץ, גרמו לאש להתפשט במהירות. בתנאים האלה נאלצו לוחמי האש לפעול בהיקף מצומצם, כשהם מתמודדים לא רק עם תנאי מזג אוויר קשים, אלא גם עם סכנה לחיי אדם בשל המצב הביטחוני. במשך שעות ארוכות, לא הותר לכוחות הכיבוי להגיע לשטחים שפשטה בהם האש. בהיעדר מצבת כוח אדם מספקת, גם כיתות כוננות נקראו לסייע לכוחות הכיבוי, ונלחמו בלהבות בשעות הלילה של יום שני. בחלק מהאזורים, בשל מזג האוויר הלוהט והקרקע היבשה, שריפות שכובו פרצו שוב זמן קצר לאחר מכן.
לדברי שלי בן ישי, מנהל מרחב צפון בקק״ל, "הנפילה שלשום גרמה לכך שכל יער הרי נפתלי, כק״מ וחצי צפונה מיער גדות ועד מצפה עדי, כל הרכס שרוף בעוצמות שונות. אפשר לראות את העוצמות הגבוהות בעיקר במדרונות העליונים או בואדיות. ביער בירייה היו לפני ארבעה חודשים שריפות קטנות יחסית כי השטח היה עדיין ירוק. הבוקר (שלישי) הייתה נפילה ביער בירייה, ואנחנו עובדים עם צוותים גדולים כדי לעצור אותה. יש לנו סיוע מטייסת כיבוי שעובדת במרץ. אתמול הגענו לשטח עם צוותים, אבל לא יכולנו להיכנס פנימה. היו אזעקות. ההערכה ראשונית היא ש-8,000 דונם ביער נפתלי נשרפו, ועוד כ-250 דונם בקרן נפתלי בניהול קק״ל. אנחנו עדיין לא יודעים מה גודל השטח שנשרף ביער ביריה״.
השריפות כילו אמנם שטח עצום בשעות בודדות, אולם השיקום יארך שנים ארוכות. לדברי בן ישי, "הטבע חזק מאיתנו, הוא יעשה את העבודה, אבל זה תהליך ארוך. יער נפתלי, למשל, הוא כבר יער שספג נזקים גדולים במלחמת לבנון השנייה. כל השיקום שעשינו, ירד לטמיון. לכן יש שם אזורים שבנק הזרעים בהם קטן ויקח זמן רב יותר לשקם. לראות מופע של נוף ירוק וגבוה כמו שאנחנו מכירים, זה תהליך שייקח 30-40 שנה. בעוד 10 שנים נוכל להתחיל לעצב את ההתחלה של היער העתידי הבריא. זה מאוד מתסכל ואנחנו לא רואים את הסוף. מעבר לפינוי האנשים, זה נזק מאוד משמעותי וגדול לטבע, והוא רק הולך ומתעצם. עצוב לראות יער בן 70 שנה שעבר התחדשויות ממלחמה קודמת אחרי מאמץ שיקום רב, פשוט קורס שוב״.
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי שטחים נרחבים בשמורות נפגעו, וכך גם שטחים פתוחים, אשר שיקומם יארך זמן. חשוב לציין שמדובר במארג אקולוגי מורכב, בו פגיעה בצומח מובילה גם לפגיעה בבעלי החיים אשר האזור הוא ביתם. לדברי עמית דולב, אקולוג מחוז צפון בארגון, ״החורף האחרון היה חורף עם שפע מים גדול יחסית. הגשמים התפרסו בצורה משמעותית, גם בחודשים מרץ ואפריל. יש לזה משמעות רבה, כי הביומסה בשטח גדלה משמעותית. אנשים בתחום הצומח מייחלים לכאלו שנים. אלו שנים מבורכות, יש בהן הרבה יותר מזון לבעלי החיים״. אולם המזון הרב יותר לבעלי החיים, הפך לחומר בעירה. לדברי דולב, ״הדבר הקריטי הוא שיהיה פחות אוכל לבעלי החיים. לנו הקרקע השרופה נראית כמו סמל לשריפות, אבל מדובר באזור שהיה בו מזון לבעלי חיים כמו צבאים. מבחינת עצים ושיחים – חלקם נפגעים וימותו לגמרי, אחרים יוכלו להתחדש רק אחרי נביטה חדשה של זרעים, זה יכול לקחת שנים, תלוי בגודל העץ ועוצמת האש״.
ומה באשר לבעלי החיים? "לא כל בעלי החיים שורדים את השריפות. בעלי חיים קטנים כמו מכרסמים, דורבנים, קיפודים, לטאות ונחשים, חרקים כמו גמל שלמה, לא יכולים לברוח מהאש. אנחנו תמיד אחרי שריפות מוצאים בעלי חיים כאלו שלא שרדו. ככל שהתדירות גבוהה יותר, ההשפעות קשות. בעלי חיים שיש להם רגליים ארוכות, יריחו את העשן וינסו לברוח. זה גם לא תמיד מצליח. לפני כמה שנים מצאנו בשיחים אחרי השריפה עופר של צבי. האמא ברחה ולא יכלה לקחת אותו איתה. הוא שוקם אצלנו".
שריפות מתרחשות בשטחים פתוחים ומיוערים מדי שנה בישראל. אולם השנה הנסיבות מורכבות במיוחד, כששריפות פורצות בשל ירי רקטות מלבנון ופוגשות שטח שבו כוחות הכיבוי לא יכולים להגיע לכל פינה במהירות. אולם תושבי האזור העלו אתמול שאלות בנוגע לקבלת ההחלטות בשטח ותהו האם ניתן היה לעשות יותר. כך למשל, רק בשעות הערב הוכרזה "פקודת אש", שהובילה לסיוע חוצה מחוזות. גם כוחות כיבוי גדולים נוספים בסיוע מצד המשטרה וצה״ל היו יכולים לסייע, אילו הייתה עומדת לרשותם שירותי הכבאות במהלך שעות היום.
אולם בשעות הערב פעלו בשטח כ-30 צוותי כיבוי בלבד. לשם השוואה, בזמן השריפה בהרי ירושלים בשנת 2021, בה פשטה האש על פני 11 אלף דונם – פעלו יותר מ-200 צוותי כיבוי, בהם גם חיילים. אמנם השריפות בהרי ירושלים התפרסו על פני שטחי יער משמעותיים והשריפות בצפון כעת כוללות שטחים גדולים של עשביה, אך הפער בהיקף הכוחות משמעותי. מכפיל כוח שיכול היה לשנות את המצב ביום שני, הוא מטוסי כיבוי. לפי גורמים, ביום שני מטוסי כיבוי לא עלו לאוויר למרות שלא הייתה מניעה מטעם צה״ל. בכבאות והצלה אומרים כי חיל האוויר טען שהמרחב האווירי תפוס, ולכן מטוסי כיבוי החלו לפעול רק היום בשעות הבוקר המוקדמות.
