למה חברות מחויבות על פי חוק להעסיק קצין ציות? מה זה בדיוק ומה כולל תהליך ההכשרה?
למה חברות מחויבות על פי חוק להעסיק קצין ציות? מה זה בדיוק ומה כולל תהליך ההכשרה?
בעזרת עו"ד שרון פישמן, שותפה, מומחית במיסוי פלילי ואיסור הלבנת הון, דוקטורנטית למשפטים ומנהלת מחלקת מיסוי פלילי במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', יצרנו מדריך שעונה על כל השאלות החשובות בנושא
מדינת ישראל עושה בשנים האחרונות כל מאמץ כדי להפוך להיות שחקנית מרכזית בכלכלת העולם, וישראל אכן הפכה לשנים האחרונות לגלובאלית מאי-פעם ומושכת אליה אנשי עסקים, קרנות, משקיעים בעלי הון ותאגידים רב-לאומיים בעלי כיסים עמוקים. במקביל, המדינה גם מבינה כי היא חייבת לשמור ולפקח היטב כדי לוודא שהחברות הפועלות בארץ אינן עוברות על החוק ואינן מעורבות בפעילות עבריינית או פלילית. וכך, נחקק בשנת 2000 "חוק איסור הלבנת הון", שסעיף 8 בו למעשה מחייב חברות רבות בישראל למנות "קצין ציות" שתפקידו יהיה להוות מעין שומר סף המונע קיומן של עבירות על החוק לפני שהן מתרחשות.
מה הוא בכלל "קצין ציות"? מי חייב להעסיק אותו ומה כולל תהליך ההכשרה שלו? בעזרת עו"ד שרון פישמן, שותפה ומנהלת מחלקת מיסוי פלילי במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', יצרנו מדריך העונה על כל השאלות החשובות בנושא.
מה הוא בכלל "קצין ציות"?
למעשה, מדובר במנגנון של פיקוח ובקרה. תפקידו של קצין הציות הנו לגרום לחברה או ארגון בו הוא פועל, שלא לעבור על החוק ואף לנסות ולמנוע את הנזקים מראש (או לכל הפחות – לצמצם אותם), וזאת בשונה ממבקר פנימי – שעיקר עבודתו היא ביקורת לאחר מעשה. קצין הציות מסייע לארגון לעמוד וליישם את דרישות החוקים השונים החלים על אותו ארגון כגון חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור, וכן כל רגולציה אחרת החלה על אותו ארגון. חשוב שיהיה לקצין הציות ידע נרחב ושליטה בחוקים הרלוונטיים, כדי שיוכל לגבש נהלים ברורים להתנהלות נכונה בארגון הספציפי בו הוא מצוי, יקפיד על יישומם ויידע להעביר את המידע הרלוונטי למנהלים ולעובדים בארגון. גם במידה וקורה חלילה משהו, הימצאותו של "קצין ציות" בחברה יוכיח לרגולטור המפקח על הארגון כי אותה חברה נקטה באמצעי זהירות כדי לנסות ולצמצם את הסיכונים ככל האפשר, מה שעשוי לעמוד לזכותה בהליכים המשפטיים ככל שיינקטו על ידי הרגולטור כנגדה, או בגובה העיצום שיוטל עליה על ידי הרגולטור הרלוונטי.
מי חייב להעסיק קצין ציות - ולמה?
החובה למנות קצין ציות ולפעול על פי נוהלי ציות חלה על כל הגופים הפיננסיים בישראל, לרבות בנקים, נותני שירותי מטבע ("צ'יינג'ים"), נותני שירותים פיננסים, נותני שירותי אשראי, חברות ביטוח, קופות גמל, חברות סליקה, חברות בורסאיות, נותני שירותים עסקיים (למשל - רואי חשבון ועורכי דין שחייבים באיסוף המידע אך לא בדיווח), ועוד. מדובר בעשרות אלפי עסקים בישראל, שחלקם עדין לא מעסיקים "קציני ציות" וכלל אינם מודעים לכך שהם פועלים בניגוד לחוק. אגב, בשנים האחרונות ישנם לא מעט גופים עסקיים שאמנם אינם חייבים להעסיק "קצין ציות" על פי החוקים הרלוונטיים, אך הבינו כי מדובר בצורך חיוני, ועושים זאת כדי לנסות ולהימנע מכשלים העשויים להטיל עליהם אחריות אזרחית ו/או פלילית במסגרת חוקים אחרים (כגון חוק הגנת הצרכן, דיני איכות סביבה וכד').
למי בארגון כפוף קצין הציות?
קצין הציות כפוף להנהלת הארגון ולדירקטוריון ומחויב להם בדיווח מיידי על כל הפרה מהותית של הוראה בתחום סמכויותיו, ומעבר לכך - נדרש גם להגיש דוחות תקופתיים למנכ"ל ולדירקטוריון החברה בה הוא פועל, אשר יכללו סיכום של פעולותיו והמלצותיו.
כיצד יכול קצין ציות למנוע עבירות כמו שוחד, עבירות מס, הלבנת הון ועוד?
בעיקר באמצעות פעילויות הסברה ופיקוח. תפקידו של קצין הציות הוא לפקח על תפקודם השוטף של עובדי הארגון, על ציות הארגון להוראות החוק ולהוראות הרשויות המפקחות, להטמיע את דרישות החוקים השונים ולפקח על השמתם בארגון. קצין הציות אף אמון על גיבוש מדיניות הציות, הטמעת נהלים ויצירת קוד אתי רלוונטי של הארגון ועובדיו.
החוק מחייב אותי להעסיק "קצין ציות". האם אני חייב להעסיק מישהו שיהיה רק "קצין ציות", או שזה יכול להיות בגדר נע"ת (נוסף על תפקידו)?
אין מניעה שקצין הציות יעסוק בכך גם נע"ת, אבל על מנת לשמור על האובייקטיביות שלו והיעדר הכפיפות שלו, וכן על מנת למנוע ניגוד עניינים עם תפקידו האחר, רצוי שקצין הציות בארגון ישמש רק ככזה. למרות שהתפקיד הזה מצריך ידע משפטי - בהחלט לא רצוי שקצין הציות יהיה גם היועץ המשפטי לארגון, וזאת על מנת למנוע ניגוד עניינים, וכדי שיוכל להוות גורם נוסף הבוחן את ציות הארגון לרגולציה ולחוק.
כיצד הופכים להיות "קצין ציות"?
רצוי שקצין הציות יהיה משפטן, עורך דין ובעל הכשרה חשבונאית. הואיל וקצין הציות עוסק בסוגיות הקשורות ברגולציות ובהלבנת הון, המצב האופטימלי הוא קצין ציות שהנו משפטן או עו"ד המתמחה בתחום איסור הלבנת הון, ועדיף שיהיה גם בעל הבנה חשבונאית כלשהי.
כיום קיימים גם קורסים להכשרת קציני ציות, אך בפועל, כל עו"ד או רו"ח וגם כאלו שאינם בעלי השכלה משפטית או חשבונאית, יכולים לשמש קציני ציות בארגון כל עוד הם בקיאים ברגולציה החלה על הארגון והשמתה.
אני חברה החייבת לפי החוק להעסיק קצין ציות, אבל אינני מודע לכך (או שבחרתי ביודעין לא להעסיק). מהן הסנקציות שניתן להטיל עלי?
הסנקציות על גופים פיננסים החייבים במינוי קצין ציות לפי חוק איסור הלבנת הון הוא שלילת רישיונם (במסגרת חוקי הפיקוח על התנהלותם ועל ידי הרגולטור המפקח עליהם) וכן סנקציות על פי החוק במידה ומתגלה הפרה בארגון. הסנקציות במידה ותתגלה הפרה עשויות להיות פליליות או אזרחיות ועשויות להסתיים בהטלת קנס כספי גבוה מאוד בגין ההפרה.
במידה ונעברה עבירה כלשהי על-ידי ארגון זה או אחר, קיומו של קצין ציות בארגון עשויה להשפיע רבות על גובה הקנס (ובמקרים מסוימים – אפילו לבטל כלל את ההליך המשפטי כנגד הארגון), תוך התחשבות בעצם קיומו של קצין ציות ופיקוחו על הארגון, כאמצעי למניעה מראש.
האם יש מקרים שהגיעו לביהמ"ש?
בהחלט. לדוגמא, בהליך המשפטי בנושא בת שבע קובי נ' בנק לאומי לישראל. בחודש יולי 2018, במהלך ביקורת על חשבונות בבנק, התגלה כי הפעולות בחשבונה של המבקשת אינן תואמות פעילות של חשבון פרטי. הפעילות בחשבון תאמה פעילות של עסק למתן שירותים פיננסיים. בין היתר נמצאו זיכויים בסכומים גבוהים, משיכות מקבילות בסכומים גבוהים וכדומה. הבנק חסם את חשבון המבקשת. כאן צריך לזכור כי ניהול חשבון של מתן שירותים פיננסיים כרוך בפיקוח, בעמידה בנהלים, בדיווחים על פי חוק איסור הלבנת הון וכדומה. על כן, חשש הבנק שמא המבקשת עוקפת את המגבלות החוקיות לניהול חשבון של נותן שירותים פיננסיים באמצעות חשבונה הפרטי.
ביום 27/11/2019 נשלחה למבקשת דרישה לקבלת נתונים ומסמכים הדרושים לבנק לשם בחינת הבקשה לפתיחת חשבון העוסק במתן שירותים פיננסיים. בין היתר, התבקשה להציג רישיון לניהול עסק של נותן שירותים פיננסיים, אישור קיום תכנת מחשב כנדרש לפי חוק איסור הלבנת הון ותקנותיו, ופירוט זהותו של "קצין ציות" כנדרש לפי חוק איסור הלבנת הון. המבקשת טענה כי אינה חייבת בהעסקת קצין ציות שכן אינה תאגיד. בית המשפט דחה את טענת המבקשת לחייב את הבנק לפתוח לה חשבון עסקי בשל היעדר מינוי קצין ציות כמתחייב בחוק, וזאת על אף שמדובר באדם פרטי ולא בתאגיד וזאת בשל עיסוקה במתן שירותים פיננסיים. הענישה במקרה זה היה למעשה שלילת רישיונה של המבקשת ואיסור ניהול חשבון עסקי, מה שבפועל היווה מכת מוות לעסקה והביא לסגירתו, בין היתר, בשל אי מינוי קצין ציות, כנדרש על פי החוק.
מאת עו"ד שרון פישמן, משרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' עורכי דין
