נדבקתם בקורונה בעבודה? יתכן ואתם זכאים להכרה כנפגעי עבודה
נדבקתם בקורונה בעבודה? יתכן ואתם זכאים להכרה כנפגעי עבודה
הכרה של הביטוח הלאומי כי נדבקתם בקורונה במסגרת העבודה יכולה לזכות בסכומי כסף גבוהים, בפרט אם נותרה אצלכם נכות בעקבות המחלה, אולם על מנת להוכיחה יש לעמוד בנטל ראייתי מכביד
בקצב האירועים המתרחש בארצנו, ההרגשה הינה כי מגפת הקורונה התרחשה לפני 100 שנים לפחות. אולם, גם אם המגפה שכחה, השלכותיה חיות וקיימות. אחת ההשלכות באה לידי ביטוי באלפי תביעות להכרה בהידבקות בקורונה כפגיעה בעבודה. חלקן הגדול של תביעות אלו נדחה עקב הדרישות המחמירות שנקבעו בפסיקה לצורך הוכחת הטענה כי ההידבקות בקורונה אכן התרחשה במסגרת העבודה. מה צריך לעשות מי שנדבק בקורונה במסגרת העבודה, ובפרט מי שנותרה בו נכות כתוצאה מהמחלה וסיבוכיה? על כך בכתבה הבאה.
מהי פגיעה בעבודה?
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, "נפגע עבודה" הוא עובד (שכיר או עצמאי) שנפגע "תוך כדי ועקב העבודה". ההכרה מצמיחה יתרונות רבים ובכללם זכאות לתשלום דמי פגיעה, זכאות במקרים המתאימים לגמלת נכות מעבודה, שיקום רפואי ומקצועי ועוד. יש להגיש את התביעה בגין פגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי. במידה והתביעה נדחית ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
יודגש, כי הידבקות בקורונה במסגרת העבודה מקימה זכאות לקבלת דמי פגיעה מעבודה עבור הימים במהלכם האדם נעדר מהעבודה בזמן שהיה חולה בקורונה, וזאת לתקופה של עד 91 ימים. עם זאת, היא אינה מקימה, כשלעצמה, זכאות לתשלום גמלת נכות מעבודה או זכויות אחרות. זכאות כזו קיימת רק במידה ולעובד נותרה נכות כתוצאה ממחלת הקורונה וסיבוכיה (כגון במקרה של התפרצות מחלת הפיברומיאלגיה בעקבות המחלה).
קשה להוכיח כי ההידבקות בקורונה התרחשה בעבודה
בהתאם לפסיקה, על מנת להוכיח כי ההידבקות בקורונה התרחשה בעבודה, יש להראות כי סביר יותר שהאדם נדבק בסביבת העבודה מאשר בסביבה אחרת (מעל 50%). דרך המלך לעשות זאת היא באמצעות: ראשית, הצגת ראיה אובייקטיבית כי העובד נחשף לחולה מאומת ספציפי בסביבת העבודה; שנית, הבאת ראיות אובייקטיביות כי אורח החיים בתקופת הקורונה (למשל יציאה לקניות או לחופשה) מחזק את האפשרות כי החשיפה התרחשה במקום העבודה ולא במסגרת הביתית. יודגש, כי מדובר בנטל כבד לאור זאת שעיקרו של המידע בדבר התנהלות העובד ובני ביתו והיקף חשיפתם לציבור, מצוי בידי העובד, והרשויות לא תמיד מוצאות את גרסתו של העובד כמהימנה; שלישית, עקביות במידע אשר נמסר על ידי העובד.
בהמשך לכך, לא מעט מהתביעות להכרה בהידבקות בקורונה כפגיעה בעבודה נדחות. נביא להלן מספר דוגמאות, בהן מקרה בו טיפלנו לאחרונה ואשר הוליד פיצוי בסך של כ- 2 מיליון ש"ח לנפגע העבודה.
עבודה במקום בסיכון אינה מחייבת את קבלת התביעה
באחד המקרים היה מדובר בעובד ניקיון בבית חולים שטען כי נדבק בקורונה במהלך עבודתו. בית הדין לעבודה דחה את הטענה בציינו, כי העובד אומנם עבד במקום בו החשיפה לקורונה אינטנסיבית, אולם הוא לא הוכיח כי נחשף באופן ישיר לחולה ספציפי. כמו כן, העובד היה לעיתים קרובות במסגד ולפיכך אפשר שנחשף במקום זה (ב"ל 20613-10-21).
במקרה אחר היה מדובר בנהג אוטובוס שמסלול הנסיעה שלו עבר במספר תחנות בעיר בני ברק, אשר הייתה בה תחלואה גבוהה של קורונה. לטענתו, הוא נחשף למאות נוסעים ביום, אשר מרביתם לא שמרו על הנחיות משרד הבריאות בדבר לבישת מסכה. בית הדין לעבודה דחה את התביעה בציינו, כי גם אם הנוסעים לא שמרו על ההנחיות, העובד כן שמר עליהן (באמצעות ריחוק, עטיית מסיכה ושימוש במחיצה). על כן, לא ניתן היה לומר כי קיימת סבירות גבוהה יותר שהעובד נדבק במהלך עבודתו מאשר בשגרת יומו (ב"ל 57721-04-21).
בתי הדין שמים דגש רב על אי דיוקים בגרסאות העובדים
במקרה אחר היה מדובר בעובד עצמאי, טכנאי אלקטרוניקה, שנהג לבצע ביקורי בית בתקופת הקורונה. בית הדין לעבודה דחה את תביעתו להכיר בהידבקותו בנגיף הקורונה כפגיעה בעבודה בציינו, כי בעוד בטופס התביעה שהגיש למוסד לביטוח לאומי ייחס את ההידבקות למפגש בתאריך מסוים, בתביעתו בפני בית הדין לעבודה ייחס אותו לתאריך אחר (ב"ל 67423-11-21).
השוטר שחלה בקורונה יקבל כ-2 מיליון ש"ח
במקרה בו טיפלנו לאחרונה היה מדובר בשוטר שהשתתף במטווח. זמן קצר לאחר מכן התגלה שחלה בקורונה. למרבה הצער, במקרה שלו הקורונה הביאה עימה סיבוך בדמות מחלת פיברומיאלגיה קשה, המאופיינת בעייפות וכאבים כרוניים. בעקבות הכרה של המוסד לביטוח לאומי בקשר הסיבתי בין פיברומיאלגיה למחלת הקורונה, הגשנו בשמו תביעה להכרה כנפגע עבודה. לאחר חקירה מאומצת הצלחנו להוכיח כי השוטר שהה במטווח באותו הזמן עם חולה מאומת. לאור זאת, הכיר המוסד לביטוח לאומי בשוטר כנפגע בעבודה עם נכות של 30%. השוטר קיבל פיצוי חד פעמי ואף יקבל גמלת נכות חודשית. בסך הכל צפוי השוטר לקבל בעקבות התביעה פיצוי בסך כולל של כ- 2 מיליון ש"ח.
כדאי להיוועץ בעורך דין לפני הגשת התביעה
שכירים, עצמאים, עובדי צווארון לבן וכחול ועוד, עובדים רבים הגישו בשנים האחרונות תביעה להכרה בהידבקות בקורונה כפגיעה בעבודה. חלק גדול מהתביעות נדחה לאור הדרישות הנוקשות שנקבעו בפסיקה. על כן, כיצד מוכיחים בכל זאת כי ההידבקות בקורונה אירעה במסגרת העבודה?
ההמלצה הטובה ביותר היא לא להגיש את התביעה לבד, אלא לפנות לעורך דין המתמחה בביטוח לאומי. בנסיבות המתאימות יוכל עורך הדין לסייע בהשגת ראיות אובייקטיביות חד משמעיות לשהות העובד במחיצת חולה מאומת בסביבת העבודה. כמו כן, יוכל עורך הדין לפעול להבאת ראיות בכל הנוגע למגעים החברתיים של העובד ובני ביתו. ומעל הכל, עורך דין המתמחה בתחום ידאג להגשת תביעה העונה על הדרישות בחוק, באופן אשר ימנע דחייה של התביעה בשל אי דיוקים כאלה ואחרים.
הכי חשוב: לא לוותר!
במידה שחליתם בקורונה ואתם סבורים כי מקור ההידבקות הוא במקום העבודה, אל תוותרו. הגישו תביעה לביטוח הלאומי לצורך הכרה בפגיעה בעבודה. הדבר נכון שבעתיים אם אתם סובלים מתסמינים רפואיים שונים כתוצאה ממחלת הקורונה. יתרה מכך, גם אם וועדה של הביטוח הלאומי דחתה את תביעתכם, אין סיבה להרים ידיים, אלא ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
למרות שאין כל חובה משפטית להגיש תביעה לביטוח הלאומי או לבתי הדין לעבודה באמצעות עורך דין, לאור הקשיים שתוארו, מומלץ מאוד להתייעץ ראשית עם עורך דין המתמחה בתביעות ביטוח לאומי, אשר יוכל להעריך את סיכויי התביעה ולסייע בהוכחת הקשר הסיבתי הנדרש לצורך קבלת התגמולים.
עו״ד לירן גלפנד ועו״ד עמית שטרייכמן הם שותפים בכירים במשרד עו"ד המתמחה בניהול הליכים הקשורים לרשלנות רפואית.
עוה״ד לירן גלפנד ועו״ד עמית שטרייכמן הם שותפים בכירים במשרד שטרייכמן גלפנד ושות', המתמחה בניהול הליכים הקשורים לרשלנות רפואית.
d&b – לדעת להחליט
