בית הזיקוק באשדוד יחויב לאמצעים לצמצום זיהום האוויר
בית הזיקוק באשדוד יחויב לאמצעים לצמצום זיהום האוויר
לאחר גרירת רגליים שארכה שנים הוציא המשרד להגנת הסביבה צו מנהלי לבית הזיקוק, בשל ריכוזים גבוהים של בנזן בתחנות ניטור האוויר התפעוליות הניצבות על גדר בית הזיקוק. משמעותו היא כי הוא ייאלץ לעמוד בלו"ז לפיתוח טכנולוגיות להפחתת הפליטה. באיחור של שנה, יפעל המשרד להטלת עיצום על בית הזיקוק בשל הפרות נוספות
לאחר התוצאות החלשות ברבעון השני שהובילו לקריסה של 10% בשווי המניה, השבוע הלא מוצלח של בית הזיקוק באשדוד נמשך. המשרד להגנת הסביבה הוציא לבית הזיקוק צו מנהלי למניעה או לצמצום של זיהום האוויר לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי, זאת בעקבות ריכוזים גבוהים של בנזן בתחנות ניטור האוויר התפעוליות הניצבות על גדר בית הזיקוק אשדוד, שבאזור התעשייה הצפוני בעיר. המשמעות היא כי בית הזיקוק ייאלץ לעמוד בלוח זמנים מוגדר כדי להציב טכנולוגיות שיפחיתו את הפליטות.
לפני כחודשיים, נחשף ב״כלכליסט״ כי על גדר בית הזיקוק נמדדו לאורך זמן חריגות משמעותיות בפליטת בנזן, וכי המשרד להגנת הסביבה מכיר את הנתונים אולם פועל בנושא בעצלתיים – ואף לא קובע לוח זמנים לביצוע שינויים שיפחיתו את הזיהום המסוכן שפולט המפעל.
בנזן, הנפלט בהליכים שונים של עיבוד או שריפת דלקי מאובנים, מוגדר כמסרטן ודאי לאדם – ולכן הפסקת החריגות היא אמצעי להגנה על בריאות הציבור. מניתוח שביצעו פרופ׳ עדי וולפסון וכלכליסט, עולה כי מתחילת שנת 2024 לבדה, נמדדו 142 חריגות בבנזן בתחנה התפעולית של המפעל, בערכים המגיעים עד פי 13 מהערך המוגדר בחוק אוויר נקי כמהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
שעה שהמפעל מהווה מקור פליטה משמעותי באזור אשדוד ולא עומד בתקנות חוק אוויר נקי, לאחר הביקורת, המשרד קובע ארבע פעולות בהן יצטרך לנקוט המפעל בלוח זמנים מוגדר, בכדי לצמצם את הזיהום שלו. יש לציין כי הרגולטור עצמו, כך להחלטתו למרות הסיכון לציבור, הציב את הדרישות האלו בספטמבר אשתקד – אולם לא טרח לדרוש עד היום מועד להשלמתן, בזמן שזיהום האוויר החזק נמשך שנים. במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי דרשו לאורך השנים הללו מבית הזיקוק לעמוד בלשון החוק, מבלי לנקוט כיצד, ״כמקובל״, וכי בשל הפליטות הגבוהות קיבעו את הפעולות הנדרשות בצו, ״הליך שאורך זמן״.
במסגרת הצו שהוצא כעת, הגדיר המשרד כי יוקם מתקן RTO לחמצון טרמי של חומרים אורגניים ממסוף ניפוק הדלקים. בימים אלו נמצא המתקן בהרצה. מתקן דומה נוסף לטיפול בשפכים יוקם עד ינואר 2026. בנוסף, הוחלט כי מאוקטובר הקרוב, החברה תפרסם לציבור באופן רציף באתר האינטרנט שלה צילומי וידיאו של פעילות הלפיד, זאת בנוסף לצילומים המועברים למשרד להגנת הסביבה ולאיגוד ערים אשדוד חבל יבנה כבר כיום. כמו כן, בעת תקלות, החברה תפרסם לציבור בתוך 24 שעות הודעה באתר האינטרנט של החברה. כך יוכל הציבור להיות מודע יותר למפת זיהום האוויר באזורו. לבסוף, יידרש המפעל ל״מיפוי, דיגום וטיפול במקורות פליטת בנזן, במטרה לזהות, לכמת ולמזער את הפליטות״. תוכנית בנושא תוגש למשרד להגנת הסביבה עד סוף חודש ינואר הקרוב.
בעוד שבשנת 2023 הרווח התפעולי שלו הסתכם ב-255 מיליון דולר, צמיחה של 68% משנת 2022, רק בקיץ החולף, מצא המשרד להגנת הסביבה כי בית הזיקוק באשדוד הוא המפעל השלישי המזהם ביותר בישראל מבין המפעלים בבעלות ציבורית או ממשלתית (השבוע תפורסם הערכה עדכנית של המשרד, במסגרת פרסום מרשם הפליטות לסביבה). המשרד להגנת הסביבה אף נאלץ להטיל עיצומים על המפעל בשל חריגות מהיתר הפליטה שלו וזיהום אוויר שגרם. כך למשל, בשנת 2017 הוטל על המפעל עיצום של כ-10 מיליון שקל בשל זיהום ים, בשנת 2019 עיצום של כ-700 אלף שקל בגין הפרת חוק חומרים מסוכנים, ובשנת 2020 עיצום של כ-906 אלף שקל בגין הפרת חוק אוויר נקי. למרות רווחי המפעל הגבוהים, הפליטות החריגות נמשכות ללא טיפול מיטבי.
הודעת המשרד להגנת הסביבה היום ממחישה גם את חולשתו של הרגולטור, והסחבת הרבה בנקיטת פעולה מול החברות המזהמות. בהודעה שהוציא המשרד לעיתונות, התהדרה השרה סילמן בכך ש״בימים אלה אנו מנהלים הליכים של הטלת עיצום כספי על המפעל״. מדובר, למעשה, בהליך שנמשך כבר יותר משנה – וטרם הגיע לכדי הבשלה וגבייה. המשרד למעשה הודיע לבית הזיקוק על כוונתו באוגוסט אשתקד, אולם עד עתה לא נשלחה דרישת תשלום למפעל בפועל, בשל הליך בחינה ממושך של טענות המפעל.
המשרד אמנם הודיע כי בכוונתו להטיל עיצום של כ-6.9 מיליון שקל בגין הפרות שונות של תנאי היתר הפליטה וחריגות בארובות המפעל, אולם ייתכן כי לבסוף יהיה מדובר בסכום נמוך מכך. כך או כך, נדגיש, לא מדובר בעיצום המוטל בגין החריגות בתחנות התפעוליות – אלא בגין הפרות שונות. בנושא התחנות התפעוליות לא הוטל עיצום, ולמרות שהחריגות נמשכות כבר זמן רב, ייתכן כי כלל לא יוטל: המשרד הודיע היום כי ״ככל שהפעולות המפורטות לא יובילו להפסקת החריגות מערך הסביבה לבנזן, המשרד להגנת הסביבה יפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו״.
החלטת המשרד להגנת הסביבה מתפרסמת כעת לציבור כשברקע ביקורת ציבורית נוקבת על טיפול המשרד בזיהום האוויר הכבד באזור התעשייה באשדוד, לצד אישור נוסף למתקנים שיגדילו את פליטת המזהמים באזור. לפי דוח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד אשר פורסם אשתקד, בתחנות הניטור הממוקמות בתוך או בסמוך למפעלים באזור התעשייה (כ-12 מפעלים המדווחים למשרד), נמדדות חריגות מערכי סביבה של בנזן ועופרת, לצד מזהמים רבים נוספים. כך גם חלה בשנת 2022 עליה של 15% בתחמוצות החנקן, ו-14% בפליטת תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן. חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים וכך גם תחמוצות חנקן, נפלטות בשיעור כמעט כפול באזור התעשייה בצפון אשדוד בהשוואה למפרץ חיפה.
בנוסף לכך, רק לאחרונה אישר המשרד היתר פליטה חדש למתקן ההתפלה באזור התעשייה – ובכך מאפשר הפעלתן של יחידות יצור חשמל מזהמות במיוחד, שעשויות להוסיף לפליטת המזהמים באזור. לפי איגוד ערים אשדוד חבל יבנה, אשר הגיש התנגדות בנושא, התחנה עתידה לפעול באמצעות מנועי בעירה פנימיים ולא בטכנולוגיה המיטבית והמקובלת בישראל של טורבינות גז, ולהגדיל את הפליטה השנתית של המסרטן פורמלדהיד באשדוד פי 200 עד 300 לעומת המצב כיום. לפי המשרד להגנת הסביבה, תחנת הכוח תוגבל ל-2,000 שעות שנתיות, וכך תוסיף ״רק״ 230% לפליטות פורמאלדהיד באשדוד.
לפי ה-OECD, מרבית אזרחי ישראל חשופים לזיהום אוויר חריג באופן יום יומי. כ-2,500 אזרחים מוצאים את מותם מדי שנה בשל כך ורבים נוספים נאלצים להתמודד עם מחלות שונות וירידה באיכות חייהם.
מבז״א נמסר בתגובה: ״תחנות הניטור המדוברות נמצאות בתוך בית הזיקוק ואלו תחנות המיועדות לצרכיו התפעוליים ואין בהן כלל חריגות. למיטב ידיעתנו, באף אחת מהתחנות לבדיקת רמת הבנזן באזור התעשייה, לא נרשמו חריגות ביחס לערכים הסביבתיים שקבע המשרד. החברה פועלת מזה מספר שנים, ובהצלחה רבה, לצמצום פליטות הבנזן מבית הזיקוק והכל בתיאום מלא ובפיקוח המשרד להגנת הסביבה״.
נסביר את תגובת בית הזיקוק: ההסבר של בית הזיקוק לטענה כי בתחנות התפעוליות ״אין כלל חריגות״ היא שלשיטתו בתחנות הנמצאות בתוך שטח המפעל יכולים להימדד ערכים מעל ערכי סביבה המוגדרים בחוק אוויר נקי. אולם בבדיקת המשרד להגנת הסביבה עצמו, אכן נמצאו חריגות מהמוגדר בחוק אוויר נקי, ולכן נפתח הליך האכיפה המדובר. נוסיף כי לפי מסמך המשרד להגנת הסביבה בנושא, ״ריכוז המזהמים באוויר על גדר המפעל עשוי לשקף במידה רבה את ריכוז המזהמים בסביבה, ומהווה כלי משמעותי להערכת ההשפעה הסביבתית של מקור הפליטה על הסביבה״.
״תחנות ניטור אוויר תפעוליות מנטרות את איכות האוויר בגדר המפעל בסמוך למקורות הפליטה הלא מוקדיים (להבדיל ממקורות פליטה מוקדיים – ארובות המפעלים) ואינן משקפות את זיהום האוויר שאליו נחשפת האוכלוסייה. במקרים בהם אותרה חריגה מערכי סביבה בתחנות הניטור על הגדר, תתבצע הערכה לגבי השפעת מקור הפליטה על האוכלוסייה בסביבה. בשלב ראשון ישקלו אמצעים מנהליים להסברה ומניעה בלוח זמנים שייקבע. ככל שבעל מקור הפליטה לא יעמוד בדרישות הנוספות או שהחריגות מתמשכות למרות הצעדים הנוספים, יישקלו אמצעי אכיפה נוספים״.
