שחיקת ההטבה של מע"מ אפס על ייצוא שירותים לחו"ל
שחיקת ההטבה של מע"מ אפס על ייצוא שירותים לחו"ל
מתן שירות לחברות זרות ולתושבים זרים בעידן המודרני עבר שינוי משמעותי. ההתפתחות הטכנולוגית והיכולות לתת שירותים ברחבי העולם גם מרחוק העלו לדיון סוגיות מס אשר להן השלכות כבדות על תכנון המס והכדאיות העסקית בפעילות של מתן שירותים מרחוק לחברות זרות או תושבים זרים.
המחוקק בישראל רצה לעודד ייצוא, ולכן קבע הקלה של מע"מ 0 על ייצוא שירותים לחו"ל. עם זאת, אם יש ישראלים שנהנים משירותי הייצוא, אזי לא תחול ההקלה. מה הרף של מעורבות ישראלים שתביא לביטול הפטור, על כך ישנן מחלוקות המתעוררות שוב ושוב מול רשות המיסים.
פסק דין חשוב שניתן לאחרונה בבית משפט המחוזי בתל אביב בעניין חברת גלובל אי סי יו, חידד ותרם את חלקו לקביעת גבולות הגיזרה להתערבות של רשות המסים בעסקאות של ייצוא שירותים לחו"ל ונתינתם מרחוק באמצעות תושבי ישראל.
חברת גלובל עוסקת במתן שירותי טלרפואה לבתי חולים בארצות הברית בין היתר באמצעות רופאים בישראל. הסוגיה העיקרית שעמדה לדיון בעניינה היתה השאלה – האם לצד השירות שניתן לבתי החולים בחו"ל, ניתן שירות גם לרופאים בישראל?
רשות המסים חייבה את חברת גלובל בשומת מס ערך מוסף בסך של מיליוני שקלים, תחת הטענה שמתן השירות באמצעות רופאים ישראלים היושבים בישראל, משמעו שלא ניתן לדרוש מע"מ בשיעור אפס, וזאת מאחר שיהיה לראות את חברת גלובל כמי שנותנת שירות גם לרופאים בישראל לצד השירות שנותנת לבתי החולים בחו"ל, ובנסיבות אלו הואיל והשירות ניתן גם לתושב ישראל הרי שאין היא זכאית למע"מ בשיעור אפס כאמור בסעיף 30(א)(5) לחוק.
חברת גלובל באמצעות עוה"ד טלי ירון אלדר ועו"ד יוסי ברוך ממשרד ירון אלדר ושות' ומשרד עו"ד יוסי דולן ערערה לבית המשפט על החלטת רשות המסים.
לאחר ניהול שלב ההוכחות בתיק ושמיעת העדים ולפני הגשת הסיכומים בתיק הסכימה הפרקליטות למתן פסק דין לפיו יתקבל הערעור ותבוטל השומה שהוצאה לחברת גלובל. בית המשפט (כב' השופטת סרוסי) מצא לנכון להוסיף בפסק הדין שניתן לאחר ההסכמה ש"טוב עשתה הרשות שהסכימה לקבל את הערעור". אמירה שלכל הדעות מדברת בעד עצמה.
בצד ההחלטה האמיצה של רשות המסים לקחת צעד לאחור מבלי להסתכן בפסק דין שאינו מטיב עמה, עדיין ראוי לזכור שהדבר נעשה רק לאחר שהחברה נאלצה לערער לבית המשפט ולנהל הוכחות ולשאת בהוצאות משפטיות. ראוי לזכור שלעוסקים רבים אין את היכולת לנהל מאבקים משפטיים ארוכים על צדקת דרכם והם נאלצים להתמודד לא אחת עם חיובי מס שהשפעתם על ניהול ותוחלת חייו של העסק הינה השפעה מכרעת. טוב תעשה הרשות שאת ההחלטות האמיצות תדע לקבל גם בתחילת הדרך ולא רגע לפני הגשת הסיכומים בתיק בית המשפט.
השאלה מהו שירות שניתן לתושב ישראל ועד כמה הוא נחשב כזניח לשירות העיקרי לתושב החוץ זכתה להתייחסות נרחבת בפסיקה.
בתיקון מס' 23 לחוק מס ערך מוסף ביקש המחוקק לצמצם את האפשרויות שבהם תינתן ההטבה של מע"מ בשיעור אפס בעת מתן שירות לתושב זר כך שלאחר התיקון כבר נפסק שאין עוד צורך להידרש לקביעה מיהו מקבל השירות "העיקרי" ומיהו מקבל השירות "המשני" האם הוא תושב ישראל או תושב הזר. גם אם השירות שניתן לתושב ישראל בישראל הוא "שירות משני", יחול הסייג שבסעיף והקלת המס תישלל במלואה. התיקון זכה אומנם לביקורת אבל נראה שהמחוקק העדיף במודע תוצאה לפיה תישלל מלוא ההטבה של שיעור אפס בגין מתן שירות לתושב חוץ, בנסיבות בהן ניתן במסגרתו שירות גם לתושב ישראל.
עם זאת, כדי לא לפגוע בתכלית ההטבה שהיא עידוד יצוא שירותים מישראל, מקובל כי, ככל שהשירות שניתן לתושב ישראל הוא שירות זניח, ולא משמעותי או כאשר ניתן להפריד בין השירות שניתן לתושב החוץ לבין זה שניתן לתושב ישראל לא יהיה בו כדי למנוע את הטבת מס האפס לעוסק המעניק את שירותיו לתושב החוץ.
במקרה של גלובל הבינו ברשות המסים, גם אם באיחור, שהשירות שניתן לרופאים בישראל, ככל שניתן להגדירו כשירות, היה כה זניח שלא היה בו כדי לשלול את הטבת המס בשיעור אפס וטוב עשתה הרשות שהסכימה לקבלת הערעור ולביטול השומה. בכך הושגה תכלית הסעיף בחוק לעודד ייצוא שירותים מישראל ובכך גם נמנע דיכוי העוסקים בתחום ייצוא השירותים ופגיעה בלתי הפיכה בעסקיהם.
עו"ד רני שורץ ועו"ד יוסי ברוך הינם שותפים במשרד ירון אלדר, פלר ,שורץ ושות'
