אחרי שורה של אי-סדרים: ועדה בראשות בר סימן טוב תסדיר מחדש את פעילות תאגידי הבריאות
אחרי שורה של אי-סדרים: ועדה בראשות בר סימן טוב תסדיר מחדש את פעילות תאגידי הבריאות
פעילות התאגידים מהווה כשליש מפעילות בתי החולים הממשלתיים. הוועדה שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד הבריאות תבחן בין היתר את מנגנוני העסקת העובדים וקביעת השכר ותגיש את מסקנותיה תוך ארבעה חודשים
אחרי שורה של אי-סדרים רבים שהתגלו בשנים האחרונות, משרד הבריאות יקים ועדה ממשלתית שתסדיר מחדש את פעילותם של תאגידי הבריאות הפועלים לצד בתי החולים הממשלתיים – וביחד מהווים מה שמכונה "מרכז רפואי".
בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב וחברי הוועדה יהיו: יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר; פרופ' ארז און, מנהל המרכז הרפואי צפון; חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות; פרופ' אסף חמדני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב; ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ויו"ר פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים; יעל לינדנברג, רכזת בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר; עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד הבריאות; ענבל רואי, רכזת בריאות באגף השכר באוצר; יהונתן רזניק, סגן בכיר לחשכ"ל באוצר; אילן רם, הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה; ושני שרביט, סמנכ"לית כוח אדם של משרד הבריאות. הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה תוך ארבעה חודשים (עד ה-1 ביולי)
במנדט הוועדה לבחון את מטרות התאגידים ופעילותם; לקבוע כללי ממשל תאגידי עדכניים; לבחון את היחסים המשפטיים והכלכליים בין התאגיד לבית החולים; לבחון את מנגנוני העסקת העובדים וקביעת השכר, לרבות בחינה של קביעת כללים לגבי עובדים המועסקים הן בבתי החולים והן בתאגיד ומנגנוני התגמול והמבנה הארגוני; לבחון אספקת שירותים לגופים חיצוניים ומיזמים משותפים בהם מעורבים התאגידים, ולצד כל זאת, את מנגנוני הפיקוח והאכיפה על התאגידים.
"תאגידי הבריאות פועלים לצד בתי החולים הממשלתיים הכלליים כגוף ללא מטרות רווח לצורך ביצוע מחקרים רפואיים וכן להפעלת תשתיות בתי החולים מעבר לשעות העבודה ולהעסקת צוותים רפואיים, במטרה להרחיב את המענה הרפואי למטופלים. התאגידים מאפשרים גמישות פעולה מחויבת מציאות לבתי החולים כגוף ממשלתי המספק שירות חיוני ומציל חיים בסביבה תחרותית, חלקה פרטית בבעלות ובמימון", כותב בר סימן בכתב מינוי לחברי הוועדה.
"אלמלא השימוש בהם, בתי החולים היו מצמצמים משמעותית את פעילותם בשעות אחר הצהריים והערב והיו מתקשים לתת מענה זמין למטופלים באופן שהיה פוגע ברמת השירות הרפואי לציבור", הוא מדגיש, אך בד בבד מציין כי "המועד האחרון שבו עודכנו התקנות היה לפני שנים רבות. זאת, בזמן שחלו שינויים רבים במנגנוני הניהול, כוח האדם והרכש וכן בסביבה הרפואית, התפעולית והכלכלית שבה פועלים המרכזים הרפואיים הממשלתיים ומשק האשפוז בכללותו". בר סימן טוב מסביר כי "בשל כך, עולות מפעם לפעם שאלות על מידת ההתאמה העדכנית של המסגרת הנורמטיבית שבה פועלים התאגידים והתאמתה למטרותיהם, וכן על טיב הפיקוח והבקרה עליהם, ועל הצורך לעדכן אסדרה זו".
בר סימן טוב, שמכיר היטב את הביקורת הקשה והגוברת על גופים אלו אך תומך נלהב בקיומם והישרדותם, מדגיש: "אבקשכם לבצע משימות אלה במטרה לשמר ולשפר את הדרכים שבהן התאגיד יכול להגדיל את זמינות הטיפול הרפואי, ובכך לייעל את השימוש בתשתיות בית החולים". כלומר, בר סימן טוב מוריד את האפשרות לקיים מערך אשפוז ללא קיומם של אותם גופים. כמו כן, בר סימן טוב מבקש לספק מסקנות והמלצות מדיניות תוך "ראיה רחבה וכוללת על הממשל התאגידי של כלל בתי החולים בבעלויות השונות וכלי הפיקוח בעניין".
נזכיר, התאגידים הם המצאה של בתי החולים הממשלתיים והם אינם קיימים בקרב בתי חולים של הכללית ובתי חולים "עצמאיים" (כגון הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ובתי החולים הנצרתיים). כמו כן, הוא מפציר בחברי הועדה לקיים את הדיונים בשיתוף פעולה מלא עם מנהלי בתי החולים הממשלתיים: "בעבודתנו נסתייע בגורמי מקצוע מהשטח, ובראשם מנהלי ומנהלות בתי החולים הממשלתיים וחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, לרבות כחברים בצוותי המשנה".
התאגידים אחראים על כל פעילות בתי החולים בשעות אחר הצהריים, מגייסים תרומות, מאפשרים קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, מגייסים רופאים וכוח אדם איכותי, רוכשים ציוד מורכב ומכשירים חדשים, מבצעים מחקרים ועוד. אלא שבניגוד לבתי החולים עצמם, התאגידים כמעט ואינם מפוקחים על ידי משרד האוצר (אגף התקציבים והממונה על השכר) ולכן הם זכו לכינוי "החצר האחורית" של מערכת האשפוז. זו גם הסיבה שבגינה משרד האוצר מנהל קרב מול משרד הבריאות ובתי החולים כדי להגדיל את הפיקוח עליהם, בשל לא מעט סיבות.
הראשונה היא כי התאגידים גדלו למימדים מפלצתיים: הם מהווים היום כשליש מפעילות בתי החולים. בבית החולים "שיבא", למשל, מעסיק התאגיד כמעט מחצית מהעובדים. לפי נתונים של האוצר, התאגידים כבר מגלגלים כ-3 מיליארד שקל בשנה ומעסיקים יותר מ-10 אלף עובדים במערך האשפוז. כאמור, כל זה מתקיים בפיקוח רופף ועד אפסי.
הסיבה השנייה היא שהתאגידים, בהיעדר שימת גבולות, החלו להתפרש על פני תחומים רבים והפכו במקרים מסוימים למעין גופים עסקיים ענקים, דבר שגרם ל"פרשיות" חמורות. אחת האחרונות נחשפה ב"כלכליסט" וקשורה לחיבור בין תאגיד "שיבא" לבין חברת "טרגט" (חברה פרטית) שהקימו מערך בדיקות בזמן הקורונה וגרפו מאות מיליוני שקלים ללא פיקוח. השנייה היתה לפני שבועות מספר כאשר נחשף ב"כלכליסט" כי עשרות עובדים בחטיבת בתי החולים הממשלתיים - לרבות היועצת האישית של מנהל החטיבה ד"ר דודו דגן - הועסקו בה באמצעות תאגידי הבריאות. בכך נוצר מצב שהגוף המפקח מעסיק עובדים באמצעות הגופים מפוקחים.
ניסיונות קודמים של משרד האוצר להגביר פיקוח עלו בתוהו כאשר הם נקבעו במעמד צד אחד – ובכוח: רק בטיוטת חוק ההסדרים האחרונה דרש אגף התקציבים להגדיל את התשלום של התאגידים (מלכ"רים פרטיים) לבתי חולים (בבעלות אוצר המדינה) על שימוש בתשתיות בית החולים בשעות אחרי הצהריים. גם בחוק ההסדרים לשנת 2021 ניסה אגף הממונה העל השכר להגדיל את הפיקוח על השכר בתאגידים אלו לצורך ריסונו. בכל המקרים, האוצר לא הצליח ומי שכמעט תמיד עמד לצד בתי החולים על הגנת התאגידים היה משרד הבריאות, לרבות מנכ"לי המשרד לדורותיהם בטענה (צודקת) כי ללא התאגידים מערך האשפוז הישראלי יקרוס ולא יהיה מסוגל לספק שירותי בריאות ראויים לאזרחי ישראל.
