פרשנותהמסלול הדו־ראשי של רוטמן ולוין להפיכה המשטרית
פרשנות
המסלול הדו־ראשי של רוטמן ולוין להפיכה המשטרית
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מקדם חלקים מהתוכנית של שר המשפטים יריב לוין במסלול המהיר, והוועדה בראשותו התקדמה צעד נוסף לקראת העברתה בכנסת בקריאה ראשונה. על הפרק: תיקון עוקף בג"ץ שיגן על מינוי אריה דרעי לשר, מתן חסינות לחוקי יסוד מפני פסילה, וכפל שימוע לשופטים
1. יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן נעלב בשם חברי הכנסת כשח"כ מירב בן ארי תיארה את הכישורים שנדרשים מחבר כנסת כמסתכמים ב"תעודת לידה ודופק". בן ארי זעמה על השימוע הפומבי שמבקש רוטמן להעביר את המועמדים לבית המשפט העליון, בפני הפוליטיקאים בוועדה. "מכניסים את הפוליטיקאים לתהליך, ומוציאים את עורכי הדין שמכירים את השופטים", זעמה בן ארי, ותהתה: "יהיה כפל שימועים"? כזכור, בקדנציה הקודמת העביר שר המשפטים גדעון סער, בהסכמת נשיאת העליון אסתר חיות, את השימוע הפומבי לשופטים בוועדה לבחירת שופטים. עכשיו, יטוגנו המועמדים פעמיים, בשתי ועדות. היועץ המשפטי לוועדת חוקה ד"ר גור בליי העלה שתי בעיות: הראשונה, קשה למצוא תקדים לשימוע שלא נעשה בפני הגוף הבוחר (ועדת חוקה אינה בוחרת, עדיין, את השופטים), וגם - ייתכן שמועמדים טובים יירתעו משני שימועים, במיוחד בפני פוליטיקאים.
2. שני הנושאים שעלו בוועדה אתמול נועדו לסגור כמה קצוות בדרך להרצת הרפורמה לחקיקה בקריאה ראשונה היום או ביום שני הקרוב. שניהם תיקונים בחוק יסוד: השפיטה - השימוע לשופטים והאיסור על בית המשפט לפסול או להתערב בחוק יסוד. שניהם משלימים ואולי מייתרים זה את זה: השופטים שתבחר הממשלה הזו ממילא לא יעזו לבטל חוק יסוד.
כמה מהדוברים חשפו את הפוליטיקה שמאחורי התיקון. "כדי להכניס את אריה דרעי לממשלה, שוללים מבית המשפט את הביקורת השיפוטית", אמר סער - "דרעי הוצא מהדלת, לא יכול להיכנס מהחלון או מהתקרה אז הוא נכנס דרך חוק יסוד. מעכשיו כל מה שתחת כותרת של חוק יסוד יהיה מוגן מביקורת שיפוטית". ח"כ יוליה מלינובסקי הוסיפה: "מחר יעשו חוק יסוד שרק חילוני חייב לשרת בצה"ל - זה אומר שבג"ץ לא יוכל להתערב? התיקון מוריד מסיכה, הוא נועד להחזיר את דרעי לממשלה תחת חוק יסוד. זו לא רפורמה אלא מהלך להצלת שני אנשים, נתניהו ודרעי. מבטלים את הסניוריטי כדי למנות את הנשיא הבא של העליון שיקבע את ההרכב בערעור של נתניהו".
3. היועץ המשפטי של הוועדה, ד"ר בליי, ניסח את הביקורת שלו ברוח חיובית יותר. לדבריו יש לאזן את הוצאת חוקי היסוד מהישג ידה של השפיטות בבג"ץ: למשל, בהקשחת התנאים לחקיקת חוק יסוד (ארבע קריאות, רוב מיוחד, תחולה מהכנסת הבאה); למשל, לקבוע מה מתאים להיכנס תחת כנפיו - סדרי משטר, היחסים בין מוסדות המדינה, זכויות אדם. אלא שכל אלה ראויים להיחקק כחוק יסוד: החקיקה, שיסדיר גם את מעמדם הנורמטיבי של חוקי יסוד. אבל לקואליציה אין זמן למלאכה השלמה, דרעי לוחץ ואצה הדרך. לכן, מסתפקים רק בשיריונם של חוקי היסוד ושל דרעי מפני השופטים. בפעם הקודמת הזדרזו לתקן למענו את חוק יסוד: הממשלה וקבעו שמאסר על תנאי לא ימנע את מינויו לשר. בג"ץ, באמצעות הסבירות וההשתק השיפוטי, נמנע מלפסול את החוק ופסל את דרעי. ועכשיו תור הכנסת להגיב באמצעות פסילת בג"ץ מלפסול מינויים שאושרו בכנסת. מי אמר שאין דיאלוג בין הרשויות? עכשיו לא דחוף לסלק את הסבירות (גם זה יגיע) כי דרעי יחזור בחסות כיפת הברזל של חוק היסוד. תחת ההגנה הזו הכנסת יכולה למנות את יאיר נתניהו לשר התקשורת. לא סביר, אבל מוגן באמצעות התיקון החדש.
4. המהירות מחייבת לא רק העברת הסדרים חלקיים לתכלית מפוקפקת ובחוק הלא נכון - חוק יסוד: השפיטה במקום חוק יסוד: החקיקה. היא מחייבת חלוקת עבודה בין שר המשפטים יריב לוין לבין ראש ועדת חוקה. כיוון שהכנת הצעת חוק ממשלתית כוללת הייתה מעכבת את לוין, הוא העביר לרוטמן שלושה נתחים - הוועדה לבחירת שופטים, הביקורת על החקיקה ומינוי היועצים המשפטיים בידי הפוליטיקאים. היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפק "החזירה" לממשלה את מינוי היועמ"שים כעניין ממשלתי מובהק שלא אמור להתגבש בוועדה והותירה לרוטמן את מינוי השופטים וביטול החוקים, שניים שהשתלבו בשאלה ובתשובה הבאים. "האם ניתן לכתוב כל דבר בחוק יסוד?" שאלה ח"כ קארין אלהרר. "הכנסת יכולה לכתוב בחוק כל דבר כמו שהשופטים יכולים לכתוב כל דבר בפסק דין", השיב רוטמן. תשובה שהיא קפסולה מזוקקת לאיבה והעוינות העמוקים שחשים רוטמן ולוין ושמניעים אותם בפעולותיהם נגד השופטים. רעיון השימוע בוועדת חוקה הוא עדות נוספת. "מוסד השימוע שלקוח מהתרבות האמריקאית נעדר מהתרבות הפוליטית שלנו", אמר ח"כ גלעד קריב. "למה שוועדת חוץ וביטחון לא תקיים שימוע לרמטכ"ל, למה שוועדת הכספים לא תעשה שימוע לנגיד בנק ישראל? אני מבקש חוות דעת כתובה ומחקר השוואתי איפה יש הליך שימוע בפני הפורום שאינו הפורום הבוחר". ח"כ נעמה לזימי ציינה שהרעיון המארגן מאחורי השימוע בפני פוליטיקאים הוא למסגר את השופטים כחשודים. את תשובתו כרך רוטמן בעלבון שחש לנוכח "תעודת הלידה והדופק" של בו ארי: "זו אמירה שלא מכבדת ומכילה זלזול עמוק בציבור ונבחריו. חברי הכנסת הם הראויים ביותר לקיים שימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון".
5. חוק יסוד הוא סוג של חוקה שבדרך במובן זה שלחוקי היסוד יש היבטים חוקתיים. למשל, האפשרות לבטל חוק רגיל שסותר חוק יסוד. חוק היסוד הוא אמת המידה לביטול חוק רגיל, אבל מהי אמת המידה לביטול חוק יסוד? בפסיקת בית המשפט העליון נידונו שתי עילות. האחת, "תיקון חוקתי לא חוקתי", למשל חוק שימנע מנשים זכות הצבעה. השנייה, דוקטרינת השימוש לרעה בחוק יסוד. חוק דרעי הקודם יכול היה להיחשב ככזה אבל השופטים החליטו שלא להשתמש בנשק יום הדין של ביטול חוק יסוד, כי עמדו לרשותם כלים קונבנציונליים יותר כמו הסבירות והשתק השיפוטי.
לשאלת אמת המידה הזכירה הנשיאה אסתר חיות באחד מפסקי דינה את מגילת העצמאות כאופציה רעיונית שלאורה ניתן לבחון חוקי יסוד. לפי חיות, המכונן (הכנסת בכובעה כמחוקקת חוק יסוד) לא יכול לשלול את עקרונותיה. גדעון סער, כשר המשפטים, ביקש לחוקק את חוק יסוד: זכויות נאשמים וחשודים. "ביקשתי את תמיכת האופוזיציה ויריב לוין אמר לי - נתמוך בתנאי שנמחק ממנו את מגילת העצמאות". תשובה שמעידה על התנערות הליכוד של לוין ונתניהו גם ממגילת העצמאות.
"מהי התפיסה שלך לגבי חוק יסוד?" שאל בליי את רוטמן בסיום הדיון. רוטמן השיב: "כפי שפסק מאיר שמגר בפסק דין 'בנק המזרחי', הכנסת היא מחוקק כל־יכול שיכול לתת לחוק כותרת כרצונו, חוק רגיל או חוק יסוד". בליי: "ולתוכן חוק היסוד יש משמעות?" רוטמן: "כל תוכן שהכנסת תבחר. בין אם מדובר במינויים ובין אם מדובר בעליונות נורמטיבית. הבעיה היא שהעמדה של שמגר נכחדה בידי אהרן ברק והשופטים שהוא מינה. ולכן חשוב הקשר הזה בין חוקי היסוד למינוי השופטים".
