בלעדיהתעמרות ופיטורים שלא כדין: תביעה נגד המפקד החדש של מחוז ירושלים
בלעדי
התעמרות ופיטורים שלא כדין: תביעה נגד המפקד החדש של מחוז ירושלים
שני פרשי משטרה לשעבר הגישו תביעה על 3 מיליון שקל נגד המשטרה ונגד ניצב אמיר ארזני, מהמינויים מעוררי המחלוקת של בן גביר. במרכז התביעה דו"ח חריף של נציבות הקבילות, שלפיו ארזני סילק אותם מהיחידה "בניגוד לכללי המינהל התקין והצדק", וזייף את פרוטוקול ראיונות ההדחה שלהם. המשטרה: "נגיב בבית המשפט"
תביעת פיצויים בגובה 3 מיליון שקל שהוגשה החודש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד המשטרה ומפקד מחוז ירושלים הנכנס, ניצב אמיר ארזני, מגוללת סיפור מטריד על התעמרות, פיטורים שלא כדין וביצוע לכאורה של עבירות פליליות כלפי שני פרשי משטרה לשעבר. השניים שהגישו את התביעה טוענים ל"התנהגות של מאפיה בתוככי משטרת ישראל".
בלב הסיפור נמצא ארזני, אחד המינויים מעוררי המחלוקת של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והמפכ"ל דני לוי בסבב המינויים הנוכחי. השניים קידמו את ארזני לדרגת ניצב ולמפקד מחוז ירושלים, זאת אחרי שארזני, שכיהן בחודשים האחרונים כמ"מ מפקד המחוז, סיפק למעשה לבן גביר את מבוקשו: שינוי זוחל בפועל של הסטטוס קוו בהר הבית בנוגע ליחס המשטרה למתפללים יהודים. השבוע בנאומו בטקס הענקת הדרגות החמיא בן גביר לארזני: "יסודי, נחוש, בית ספר למשטרה ולערכיות".
אלא שסיפור התביעה מספר סיפור אחרי לחלוטין על הקצין הבכיר, שעליו פורסם בעבר דו"ח חריף של נציבות הקבילות על שוטרים וסוהרים, שכבר קיבל פומבי לפני שנתיים. הדו"ח הזה הוא שעומד בבסיס תביעת הפיצויים שנחשפת כאן לראשונה.
התובעים הם כפיר שי (47), לשעבר סגן מחלקת הפרשים במחוז ירושלים, ודוד חנוני (48), שהיה מפקד צוות ביחידה. השניים שירתו כ־25 שנה במשטרה, כולל בתפקידים מסכני חיים, עד 2023.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אמיר טיטונוביץ, אפרת אזולאי ואייל וולקוביץ, מתואר כיצד באוגוסט 2019 נדהמו לגלות שהמשטרה מבקשת להדיחם בהליך "שבוצע מעיקרו בצורה בלתי חוקית ובלתי סבירה, והיה כרוך אף בביצוע עבירות פליליות מצדו של ארזני ומצד גורמים נוספים במשטרת ישראל". מי שביקש להדיחם היה ארזני, ששימש אז כקצין אג"ם מחוז ירושלים בדרגת ניצב משנה, והיה מפקדם דרך שרשרת הפיקוד.
"עזיבה בבושת פנים"
השניים מתארים בתביעה כיצד בהוראת ארזני, ללא כל סיבה, הם קיבלו מול שאר חברי יחידת הפרשים הוראה להזדכות על ציודם ולעזוב מיידית את היחידה "באופן משפיל, בבושת פנים", וזאת למרות שבחים שגרפו על עבודתם לאורך השנים. עוד הם מתארים כיצד הוזמנו למחרת ל"שיחת הדחה" אצל ארזני שהיתה "מארב מתוכנן ומתוזמן".
לטענתם, התברר להם ש"המערכת הכריזה עליהם מלחמה", והמסר שהועבר להם על ידי ארזני ואחרים הוא שהמשטרה מעוניינת לסיים לאלתר את שירותם ביחידה, בין השאר בטענה כי "מפקדים לא יכולים להישאר לאורך זמן רב" ו"חייבים לרענן את היחידה".
השניים הגישו מייד קבילה לנציבות קבילות השוטרים והסוהרים על הכוונה להדיחם. מסקנות בדיקת הנציבות היו נחרצות וקבעו כי סילוקם המיידי מהיחידה על ידי ארזני לא עומד בנדרש על פי ההוראות והנהלים, כללי המינהל התקין והצדק, "וביתר שאת מהנדרש והמצופה ממפקד".
עוד קבעה נציבות הקבילות שבפרוטוקול שיחת הפיטורים שקיים להם ארזני "הוספו משפטים שלא נאמרו ושהיה בהם כדי לשנות מעיקרו את תוכן הריאיון וליצור מצג מטעה, בלשון המעטה", וכי בהתנהלותו זו "עולה לכאורה חשד לביצוע עבירה".
כעת נטען בתביעה, בהתבסס על הדו"ח, שארזני זייף פרוטוקולים מהראיונות שנערכו לשני הפרשים כחלק מהליך הדחתם. בנוסף, ארזני ניסה לגרום למפקדם הישיר לשתף עמו פעולה למען הדחתם, "בניגוד לרצונו ולחוות דעתו המקצועית", נטען - ומוזכרת מסקנת דו"ח הנציבות: "קבילותיכם על הדחתכם נמצאו מוצדקות במלואן. נעשו פגמים בולטים בהליך ההדחה. מצאנו כי קצין האג"מ, נצ"מ ארזני, הוא הנושא בעיקר האחריות".
ואמנם הנציבות הורתה על החזרת שי וחנוני לתפקידיהם באופן מיידי ועל בחינה מיידית של התנהלות ארזני. אלא שלטענת הפרשים, זו היתה רק סנונית ראשונה ו"תחילתה של מסכת עינויים והשפלות… לפתע הם מצאו עצמם, על לא עוול בכפם, ניצבים אל מול 'נקמת המערכת', על כך שהם 'העזו' להתלונן ולחשוף בפני הנציבות את שאירע להם".
לטענתם, הם הוחזרו לעבודה בתפקידי מטה "פשוטים ומשפילים, שאינם הולמים את כישוריהם, תוך השחרת פניהם, זאת על מנת ש'יבינו את הרמז' כי אינם רצויים עוד, ועל מנת שיחליטו לפרוש מיוזמתם". בין השאר הם אולצו לשבת במשרד זניח, חסרי מעש, בסביבת עבודה עוינת, ונאמר להם: "תחתימו כרטיס, תשבו כאן 9.5 שעות ולכו". לחבריהם ליחידה הוסבר כי השניים הם "סרח עודף", והם תויגו כ"שוטרים בעייתיים", והפכו ל"פרסונה נון גרטה" ביחידה ובמחוז, כאשר מי שיצא להגנתם זומן לשיחת נזיפה. זה גרם לרבים מהשוטרים לנתק עם השניים קשר מחשש להיפגע.
בנוסף, כדי להצדיק את ההדחה, יזמו לכאורה המשטרה וארזני "פעולות אקטיביות" כדי לקעקע את אמינותם. על פי התביעה, הוגשו תלונות סרק אנונימיות למח"ש נגדם במטרה "לתפור להם תיק", ומונה גם קצין בודק כדי לאתר כשלים בתפקודם וחריגה מנהלים, הליכים שנסגרו בלא כלום.
בהמשך קבעה נציבות הקבילות, שאליה הוגשה קבילה נוספת, שעצם העובדה ששני ההליכים נסגרו בלא אשמה מעלה "חשש כבד שפתיחתם לא נעשתה משיקולים מקצועיים גרידא". הנציבות גם כתבה שמצאה "חומרה יתרה" בכך שהתנהלות המשטרה הפוגענית נעשתה בתגובה למימוש זכות הפרשים לקבול, שמדובר בכשל "ברמה הפיקודית והמערכתית", וכי הוצאתם מהיחידה באופן שזה נעשה הוא דבר ש"מערכת מתוקנת, לא כל שכן מערכת האמונה על אכיפת החוק ושמירתו, אינה יכולה להשלים עמו".
עוד נטען בתביעה שהמשטרה וארזני פרסמו נגד שני הפרשים "דברי לשון הרע חמורים" בהזדמנויות שונות ובפני גורמים שונים, ובהם חבריהם ליחידה. זאת כחלק ממהלך ההתנכלות וההתעמרות והרצון להפליל אותם ולהרע להם "בכל מחיר, מטעמים עלומים, וזאת בניגוד גמור לחוק, למינהל התקין ולמוסר". לטענת הפרשים, עד היום הם לא מבינים מה הסיבה ל"ויה דולורוזה" שנאלצו לעבור.
"הנבל הראשי זכה בפרס"
ארזני, שהיה לאורך כל התקופה מפקדם של שני הפרשים דרך שרשרת הפיקוד, הוא, לטענתם, "המחולל העיקרי של ההתעמרות הנוראה, אותה חוו", שנמשכה כשלוש שנים וחצי, וגרמה להידרדרות במצבם הנפשי (לשניהם הוכרו אחוזי נכות) עד שלא נותרה להם ברירה ולפרוש מהמשטרה מסיבות רפואיות. לטענתם, ארזני גם לא בחל ב"ביצוע עבירות פליליות כלפיהם, הכל על מנת לשרת את מניעיו הזרים, הפסולים והנסתרים".
למרות זאת, הוחלט במשטרה על קידומו בדרגה כבר פעמיים מאז: לתת־ניצב ב־2022 וכעת לניצב. "'הנבל הראשי' זכה בפרס, בעוד 'הח'ברה הטובים' סולקו בבושת פנים'", נטען בתביעה. שי וחנוני טוענים שהתנהלות זו "המיטה חורבן על חייהם" וקמו להם עילות תביעה רבות: אפליה, גילנות, הרעה בתנאי עבודה, פגיעה בעובד בשל תלונה שהגיש, התנכלות והתעמרות במקום העבודה, פיטורים שלא כדין, הפרת חוזה עבודה ופרסומים דיבתיים. הם טוענים לנזק מצטבר של לפחות 8 מיליון שקל שנגרם להם ביחד, אך העמידו את התביעה על 3 מיליון שקל מטעמי אגרה, 1.5 מיליון שקל לכל אחד.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "ככל שנדרש נשיב לביהמ"ש ולא באמצעות אמצעי התקשורת".
