קשישה ציוותה את כל רכושה לנהג המונית שלה
קשישה ציוותה את כל רכושה לנהג המונית שלה
הקשישה העדיפה את נהג המונית ובתו על פני אחייניתה; השופטת שדנה בתביעת האחיינית: "לא אחת עדים אנו לצוואות המעדיפות לזכות אדם מקורב על פני יורשים טבעיים"
בית משפט לענייני משפחה אישר לאחרונה את צוואתה של קשישה ובה הורישה את כל רכושה לנהג מונית (באמצעות בתו) שטיפל בה בימי חייה האחרונים תוך הדרת קרובי משפחתה. בכך דחתה השופטת רות אטדגי־פריאנטה את התנגדות האחיינית של הקשישה.
המנוחה נפטרה בגיל 72, לא היתה נשואה ולא הותירה ילדים. ב־2016 חתמה לפני עדים על צוואה שבה הורישה את כל רכושה לבתו של נהג המונית שהסיע אותה וטיפל בה.
כעשר שנים קודם לכן ערכה צוואה ובה ציוותה את רכושה לאחייניתה, המתנגדת. האחיינית טענה כי יש לפסול את הצוואה, בין היתר מאחר שהנהג שלט במנוחה בערוב ימיה וביקש להשתלט על רכושה. עוד טענה כי אין הסבר מדוע העדיפה המנוחה להוריש את רכושה לאדם זר.
מנגד, טענה בתו של הנהג כי יחסי אביה עם המנוחה חרגו הרבה מעבר ליחסי נהג מונית־לקוח, הפכו ליחסים קרובים כשל בן ואם, ובשלושת החודשים שקדמו לפטירתה התגוררה המנוחה בדירתם ואיש מבני משפחתה לא ביקש לקחתה אליו. עוד טענה כי המנוחה היתה כשירה בשעת עשיית הצוואה.
מפסק הדין עולה כי לעו"ד שערך את הצוואה אמרה המנוחה כי "עברתי הרבה בחיים, ומי שעמד לצידי ועזר לי זה ש' (נהג המונית ל"ד) ומשפחתו". השופטת קבעה כי "התרשמתי שהמנוחה היתה באותה עת צלולה, נהירה, דיברה בביטחון ובבהירות, ידעה להביע מה רצונה ולהבהיר את המניע להדרת קרוביה". עוד קבעה כי האחיינית לא הצליחה להוכיח שהיתה מעורבות מצד נהג המונית או בתו באופן שניתן להסיק כי היא זו שהביאה לעריכת הצוואה שאינה על דעת המנוחה.
"לא אחת עדים אנו לצוואות המעדיפות לזכות אדם מקורב על פני יורשים טבעיים. אף אם נראית הצוואה כבלתי סבירה בעיני המתנגדת, היא משקפת היא את רצון המנוחה, וכל טיעון אחר חותר למעשה תחת אותו עקרון כיבוד 'רצון המת'", קבעה השופטת.
ממשרד עו"ד קארו את אנקרי, מייצג האחיינית משלב הערעור שהוגש אתמול, נמסר: "לאחר עיון בפסק דינו של ביהמ"ש, בכל הכבוד הראוי, אנו סבורים כי נפלו שגגות משפטיות. ב־1.08.21 הוגש ערעור על פס"ד לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע".
