המלחמה "הרגיעה" את המשקיעים? מה עומד מאחורי התחזקות השקל
המלחמה "הרגיעה" את המשקיעים? מה עומד מאחורי התחזקות השקל
סקירה שפירסם הכלכלן הראשי באוצר לא מספקת הסברים ברורים להתחזקותו של השקל. יתרה מכך, מהסקירה עולה כי באוצר העריכו שבשלב זה ערכו של השקל יהיה נמוך יותר. את ההסבר להתחזקות המפתיעה כדאי לחפש בין השורות
הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמואל אברמזון העריך שערכו של השקל מול המטבעות המובילים יהיה נמוך יותר בשלב הזה, ולא מספק הסברים להתחזקות המטבע מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל.
מאז פרוץ המלחמה ועד קביעת השערים היציגים אתמול (ב') בצהריים, נחלש הדולר מול השקל ב-4.6% והיורו נסוג ב-2% מול המטבע הישראלי.
"בחודש האחרון התחזק השקל מעבר לגורמי היסוד המסבירים את התפתחות שער החליפין בטווח הקצר, והתחזקות זו מקזזת את הפיחות העודף בשער השקל במהלך השנה החולפת", כך מסתיימת סקירה קצרה של אגף הכלכלן הראשי על התפתחות שער החליפין מאז פרוץ המלחמה.
כלומר, הסקירה נמנעת מלתת הסברים להתפתחות שער החליפין של השקל, ומראה שהמודלים של האוצר שמסבירים את שער החליפין לא הצליחו להסביר את היחלשות השקל ב-2023, וכעת הם גם לא מצליחים להסביר מה הביא לכך שבנקודת זמן זו נראה כי ההיחלשות העודפת של 2023 נעלמה.
המודל של משרד האוצר לשער החליפין מבוסס על שער המניות האמריקאיות, על פרמיית הביטוח לאג"ח שקלי (CDS) ועל שער החליפין של הדולר אל מול מטבעות אחרים. המודל הזה הצליח להסביר היטב גם את העלייה בשער החליפין עם פרוץ המלחמה, אבל ב-26 בינואר הגיע הדולר לרמה של 3.72 שקלים, אמנם מדובר בהתחזקות השקל ביחס לתחילת ינואר, אך לפי המודל היה אמור הדולר לטפס הרבה יותר ולהגיע לרמה של 3.88 שקלים.
הכלכלן הראשי לא מציג הסבר לשער הדולר, אך שולל הסברים מסוימים. משרד האוצר קובע כי לא סביר שההתחזקות של השקל קשורה לתוכנית המכירות של בנק ישראל בתחילת המלחמה - התוכנית שבה הכריז הבנק שימכור עד 30 מיליארד דולר לייצוב השקל. באוצר מזכירים כי בפועל נמכרו רק 300 מיליון דולר, וקובעים כי קשה להניח שעצם ההכרזה של הבנק הביאה לאפקט כה מתמשך על שער החליפין.
בחודשים האחרונים נשמעת טענה בנוגע להתחזקות השקל ולפיה המשקיעים חששו מהשפעות הרפורמה המשטרית ומהלכים של עצירת הכלכלה מצד המוחים נגדה, יותר מאשר הם חוששים כיום מהשפעות המלחמה על המטבע הישראלי. לכן, כיוון שהשינויים המשפטיים ירדו מהשולחן עם פרוץ המלחמה, ייתכן שירידה זו גרמה למשקיעים שלא לדאוג לכלכלת ישראל לטווח הארוך.
הכלכלן הראשי אברמזון לא מתייחס לטענה זו בצורה מפורשת אך מדגיש כי "התחזקות השקל החליפה את מגמת הפיחות העודף ששררה בשער השקל במשך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023".
בצורה עקיפה, מפנה אברמזון בסקירתו לדו"חות של בנק ישראל שהם ייחסו חוקרי הבנק את היחלשות השקל בשנת 2023 לשינויי החקיקה במערכת המשפט.
העובדה שאברמזון נאלץ לרמוז את עמדתו ולא להגיד אותה בצורה מפורשת, מראה כי הוא כנראה מעדיף לא להתעמת באופן ישיר עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
למרות ההערכות בשמאל ובימין כי השינויים המשפטיים לא יקודמו בקרוב, הרי שמובילי הרפורמה לא יצאו בהצהרות חד משמעיות כי בכוונתם להניח לנושאי מערכת המשפט בשנים הקרובות.
