רווחי שיא לתעשייה האווירית בינואר-יוני; לוקר: "אנחנו צריכים להתחזק יותר במדינות המערב"
רווחי שיא לתעשייה האווירית בינואר-יוני; לוקר: "אנחנו צריכים להתחזק יותר במדינות המערב"
הרווח בחציון הראשון עלה ב-21% ל-100 מיליון דולר, והמכירות ב-4.1% ל-2.2 מיליארד דולר. הראל לוקר, שסיים את כהונתו בדירקטוריון תע"א: "צריכים להימדד ברווח ובצמיחה. אלביט היא הבנצ'מרק". ויש גם הערה מדאיגה על הודו
התעשייה האווירית (תע"א) מסכמת את החציון הטוב בתולדותיה, עם עלייה של 21% ברווח הנקי לשיא של 100 מיליון דולר; ושל 4.1% במכירות לשיא של כ-2.2 מיליארד דולר, אך לצד זאת ירידה של 1.6% בצבר ההזמנות ל-12.4 מיליארד דולר.
ברבעון השני רשמה תע"א עלייה של 8.4% במכירות ל-1.149 מיליארד דולר, כפול מהעלייה במכירות בחציון הראשון כולו. הרווח הנקי ברבעון השני עמד על 58 מיליון דולר, לעומת 48 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הראל לוקר, שמסיים את כהונתו בדירקטוריון החברה לאחר ששימש כיו"ר שלה לפני מעבר לתפקיד זהה בפז, אמר ל"כלכליסט": "כל בעלי העניין בחברה, הממשלה והעובדים מבינים שתע"א חייבת להצליח עסקית, לא מספיק לקבל פרסי ביטחון ישראל. החברה צריכה לקחת את גורלה בידה, וזה מה שהיא עושה. אנחנו זוכרים מה קרה לתעש, ויש לנו את אלביט כבנצ'מרק. 2019 היתה שנת שיא, ב-2020 שיפרנו את התוצאות למרות הקורונה, וכעת אנחנו משפרים אותן עוד במחצית הראשונה של 2021. אחרי שבמשך כמה שנים המכירות השנתיות של החברה היו סביב 3.5 מיליארד דולר, סיימנו את המחצית הראשונה של השנה עם מכירות של 2.2 מיליארד".
על תוצאות תע"א ממשיך להעיק המשבר בתעופה העולמית. בניגוד לאלביט ולרפאל, כרבע מהפעילות של תע"א מגיע מהתחום האזרחי, שרשם התאוששות קלה ברבעון השני השנה, אבל עדיין רחוק מהשיא בגלל הקורונה. בעוד מכירות החטיבות הצבאיות של החברה עלו מתחילת השנה ב-10.6% ל-1.887 מיליארד דולר, המכירות של חטיבת התעופה ירדו ב-8% ל-566 מיליון דולר. עם זאת, ברבעון השני עלו המכירות של החטיבה ב-13.8% ל-329 מיליון דולר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה פרצה והתפשטה המגפה. כך רשמה חטיבת התעופה הפסד של 14 מיליון דולר, לעומת 8 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2020. החטיבות הצבאיות רשמו רווח נקי של 138 מיליון דולר, עלייה של 6%.
ה-EBITDA בחציון הראשון של 2021 הסתכם בכ-252 מיליון דולר (כ-11.6% מהמכירות), בהשוואה לכ-223 מיליון דולר (כ-10.7% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים מהפעילות השוטפת בחציון הראשון עמד על כ-73 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי מפעילות שוטפת של כ-63 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. 79% מצבר ההזמנות מיועדים ללקוחות בחו"ל.
לגבי הירידה בצבר, אמר לוקר: "בתקופת קורונה קשה לשווק, אתה לא טס. אבל יש לנו צבר לעבודה של 3.1 שנים, וזה מצב טוב. אנחנו צריכים להתחזק יותר במדינות המערב, ובראשן ארצות הברית, ויש גם מה לעשות מול משרד הביטחון. הקורונה לימדה אותנו שאנחנו צריכים לשנות את דרכי השיווק שלנו, וזה נעשה".
במשך ארבע שנותיו בתע"א הכין לוקר את החברה להנפקה, ולמרות כוונת המדינה למכור 25% ממנה למשקיעים עד סוף השנה, אין עדיין ודאות שזה יקרה בלוח הזמנים הזה. "ההנפקה תלויה בבעלים. הכנו את החברה להנפקה, ותבדקו אותנו בפרמטרים שמעניינים את שוק ההון. הבעלים צריכים לפתור בעיות ביורוקרטיות שנשארו, כמו נושא החיסיון לפעילות החברה וצו האינטרסים של המדינה בה".
בועז לוי, מנכ"ל תע"א, שסוגר חציון מלא ראשון בתפקיד, אמר ל"כלכליסט": "אחד הדברים שמתחילים לתת פירות הוא ההחלטה האסטרטגית שלנו להשקיע בתחום היבשה, עם כלים רובוטיים ותקשורת בין הכלים, דברים שבאו לידי ביטוי גם במבצע שומר החומות".
למרות העלייה בהכנסות ברבעון השני, בתע"א מודאגים מהשפעות הקורונה על לקוחה מרכזית שלה, שלא מוזכרת בשמה: הודו. "החברה עוקבת אחרי התמודדותם של כמה מלקוחותיה, ובכללם מדינה ביבשת אסיה שהיא לקוח מהותי של החברה, באשר להשפעות, בטווח בינוני וארוך, על שרשרת האספקה, יכולתה לספק מוצרים ושירותים, וכן על התקשרויותיה עם לקוחות אלה, לאור שינוי אפשרי בתעדוף תקציביהן".
התעשייה האווירית לא מפרסמת את החלוקה למכירות לפי מדינות, אך ברבעון השני היא מציינת כי מכירותיה באסיה הגיעו ל-434 מיליון דולר לעומת 308 מיליון דולר בישראל. גורמים בתחום מעריכים כי משרד ההגנה ההודי היה בשנים האחרונות, עד לקורונה, לקוח בהיקפים דומים לאלה של משרד הביטחון הישראלי, עם הזמנות ענק למערכות טילי הברק 8 להגנה אווירית, מל"טי הרון ועוד. לחברה יש עוד הזמנות גדולות לספק להודים, אך בחברה מתריעים למעשה שלא ברור כמה הזמנות נוספות יגיעו מהם, ומתי.
