בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד לוין: "נמק מדוע לא נבחרו שופטים ונשיא לעליון"
בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד לוין: "נמק מדוע לא נבחרו שופטים ונשיא לעליון"
השופטים קיבלו את בקשת התנועה לאיכות השלטון; לטענתה, לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי שופטים לעליון ובחירת נשיא בניגוד לדין ומתוך מניעים פסולים; בדיון שהתקיים היום בוועדה, שבו שוב לא עלו הנושאים האמורים, תקף שר המשפטים בבוטות את שופטי העליון
בג"ץ הוציא היום (ה') צו על תנאי נגד שר המשפטים יריב לוין, שמורה לו לנמק מדוע הוא לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך הצבעה על בחירת השופטים החסרים בבית המשפט העליון, ומדוע אינו פועל לקידום בוועדה של בחירת נשיא קבוע לעליון, במקומו של מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן, שפורש לגמלאות באוקטובר.
בכך קיבלו שופטי העליון יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין את בקשת התנועה לאיכות השלטון, אשר הגישה עתירה למתן צו על תנאי נגד לוין. שופטי בג"ץ הורו ללוין, לוועדה לבחירת שופטים, ליועצת המשפטית לממשלה ולהנהלת בתי המשפט - כולם משיבים בעתירה - להגיש תגובתם עד ל-23 ביוני, ולתנועה לאיכות השלטון להגיש את עיקרי הטיעון שלה עד 1 ביולי. כל זאת לקראת דיון שמיועד להתקיים בעתירה למחרת, ב-2 ביולי.
בעתירתה טענה התנועה לאיכות השלטון כי לוין מסרב לכנס את הוועדה לצורך דיון והצבעה על מינוי שופטים לעליון ובחירת נשיא בניגוד לדין ומתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. עוד נטען כי לראשונה בתולדות המדינה, מפר השר את הנוהג החוקתי הוותיק והמחייב לבחור את השופט הוותיק ביותר לתפקיד נשיא העליון, על פי שיטת הסניוריטי.
בעתירה נטען כי סירוב זה של לוין מהווה "חריגה מסמכות על דרך המחדל", וכי הוא "מפר את חובתו המינהלית המעוגנת בחוק לפעול במהירות הראויה", כאשר כל זאת נעשה "בחוסר תום לב ובשיקולים זרים אשר אינם ממן העניין". עוד נטען בעתירה למתן צו על תנאי כי הימנעות לוין מהצבעה על מינוי השופטים החסרים בעליון ומינוי נשיא קבוע, "פוגעת בעצמאות הוועדה לבחירת שופטים ובעיקרון הפרד הרשויות, וכן בטוהר הליך בחירת השופטים". לטענת התנועה, הדבר מהווה גם פגיעה ב"אמון הציבור ברשויות ומהווה פגיעה באינטרס הציבורי".
מאז פרישת נשיאת העליון לשעבר השופטת אסתר חיות והשופטת ענת ברון באוקטובר חסרים בהרכב בית המשפט העליון שני שופטים מתוך 15. בנוסף, מאז העליון מתפקד ללא נשיא קבוע לראשונה בתולדות המדינה, כאשר השופט פוגלמן משמש כממלא מקום. אלא שגם פוגלמן אמור לפרוש באוקטובר.
לוין הבהיר כמה פעמים כי אינו מוכן למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה מאז ומתמיד, והיום בדיון הוועדה לבחירת שופטים הוא העלה שוב, באופן לא רשמי, את הצעתו למינוי השופט יוסף אלרון לנשיא לתקופה שעד פרישתו, בספטמבר 2025.
אלרון, כזכור, היה השופט היחיד שקרא תיגר על שיטת הסניוריטי כאשר הציג את מועמדותו לעליון, והוא נתמך בידי הפלג השמרני בוועדה שקידם את המהפכה המשפטית – יריב לוין ושני נציגי הקואליציה, השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) וח"כ יצחק קרוייזר (עוצמה יהודית). מנגד בוועדה ניצב רוב המתנגד להפיכה המשטרית וכולל את שלושת שופטי העליון בוועדה, פוגלמן, דפנה ברק ארז ונעם סולברג, את שני נציגי לשכת עורכי הדין עוה"ד מוחמד נעמאנה ויונית קלמנוביץ וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). כדי למנות שופטים לעליון נדרש רוב של 7 מתוך 9 החברים, כך שלאף צד אין את הרוב הדרוש.
בדיון היום בוועדה שוב לא נידון נושא מינוי שופטים או נשיא לעליון, בדומה לדיונים הקודמים, כאשר בכל דיונים אלה הלו"ז כלל רק מינוי שופטים לערכאות השונות – מחוזי, שלום, בית דין למשפחה, בית דין לעבודה.
היום מונו שופטים חדשים לבתי הדין האזוריים לעבודה בירושלים, תל אביב ובאר שבע, אך לא לבית הדין הארצי בשל מחלוקת בוועדה על מינוי השופט דורי ספיבק לבית הדין הארצי, לאור התנגדות הפלג של לוין.
בשלב מסוים בדיון אמרה ח"כ אלהרר ללוין כי יש לפעול למינוי נשיא קבוע לעליון מאחר שפוגלמן צפוי לפרוש בתוך ארבעה חודשים, וכי מדובר ב"תעודת עניות" לדמוקרטיה שאין בישראל נשיא קבוע. השרה סטרוק תהתה מנגד, באופן שעורר את תמיהה בקרב חלק מהנוכחים, מדוע בכלל יש צורך בנשיא קבוע לעליון ולא ניתן להסתפק בממלא מקום. עו"ד קלמנוביץ מלשכת עוה"ד ענתה לה כי זאת משום שהחוק קובע כך.
בעקבות כך לוין פצח ב"נאום תוכחה" נגד שופטי העליון, שאותו הגדירו הנוכחים כאחד החריפים ביותר שנשא מאז החל במהלך ההפיכה המשטרית שלו. "נאום אימים", כך הגדירו אותו, שבו תקף את השופטים, טען שהם שמים עצמם מעל הכנסת והחוקים, ללא בלמים ואיזונים, טען שביהמ"ש העליון רומס את הזכויות של חלק גדול מהעם, ומבטל חוקים כראות עיניו, ואף האשים אותו באסון מירון, בגלל החלטות שהתקבלו בעבר בעליון בנוגע לאתר קבר הרשב"י. שופטת העליון ברק ארז אמרה כי מכוח כללי האתיקה שהשופטים חייבים בהם, היא לא יכולה לענות ללוין על דברי התוכחה שלו.
לאחר הדיון פרסם ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר הודעה חריפה שלפיה "שר המשפטים, בשיתוף השרה המשיחית סטרוק, מוכיח פעם נוספת שההפיכה המשטרית עודנה בוערת בעצמותיו, עם הצעה שערורייתית שמטרתה להמשיך ולקדם את הרס מערכת המשפט, להשתלט פוליטית על מינוי נשיא בית המשפט העליון ובדרך לשלוט בוועדת החקירה הממלכתית על אסון השבעה באוקטובר. לא נקבל את הצעתו של השר שמונע בבריונות את בחירת נשיא העליון בוועדה לבחירת שופטים ולא נקבל אף תוצאה מלבד בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי הנהוגה מקום המדינה. השיטה היחידה שמבטיחה אי-תלות פוליטית של נשיא העליון בשר הממנה ובשלטון".
לדברי בכר, החלטת בג"ץ להוציא ללוין צו על תנאי היא "צעד חיובי ומתבקש לנוכח התנהגות שערורייתית של שר משפטים שמפקיר את מדינת ישראל ומונע באופן בלתי חוקי בחירת נשיא לבית המשפט העליון לראשונה מקום המדינה. צר לי ששר המשפטים, כחלק ממסעו לפירוק הלגיטימציה של בית המשפט בחברה הישראלית, גורר את בית המשפט למצב בו הוא צריך לאכוף את המובן מאליו".
עו"ד הידי נגב, ראש מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון, מסר בעקבות הוצאת הצו בבג"ץ כי "המהירות שבה הוציא בג"ץ צו על תנאי מעידה על חומרת המצב והצורך הדחוף לעצור את הפגיעה באושיות הדמוקרטיה. נראה כי שר המשפטים נחוש להמשיך במהלכי ההשתלטות הפוליטית על מערכת המשפט, וממשיך לפעול ללא מורא בחוסר תום לב ומשיקולים זרים שמטרתם לערער את האמון הציבורי ברשות השופטת".
