מבחן רכבטויוטה קאמרי: לנסוע מהחרמון עד אילת בלי להתעייף
מבחן רכב
טויוטה קאמרי: לנסוע מהחרמון עד אילת בלי להתעייף
טויוטה קאמרי, שנחשבת בארץ ל"מכונית מנהלים", מספקת לנהג תחושת נינוחות וביטחון לאורך שיוט של מאות קילומטרים, עם בידוד רעשים מצוין וצריכת דלק נמוכה בזכות מערכת היברידית. תא הנוסעים איכותי ולא מקושקש, והספסל האחורי מרווח; עם זאת, כשהחשמל נכנס לפעולה נשמעת צרימה, ובנסיעה עירונית המתלים חובטים; ב־229 אלף שקל זו תמורה נאה למי שמחפש משפחתית גדולה
הבהרה: טויוטה היא יצרנית הרכב השמרנית ביותר בעולם. בגלל זה לפעמים היא גם יצרנית הרכב המשעממת בעולם. זו לא הגזמה, במיוחד לא למי שנהג אי פעם בטויוטה קורולה, שאינה מגיעה יותר לישראל מטורקיה. אולי במישור הספציפי הזה ארדואן עשה לנו טובה.
אבל בשנים האחרונות טויוטה חווה רנסנס, ואפשר גם להבין מדוע: פעם, כשלכל יצרני הרכב היו מכוניות מרתקות, המכוניות המעניינות של טויוטה נבלעו בהמון של מכוניות יותר מעניינות. כיום יצרני הרכב המתחרים הולכים ומוותרים על מכוניות מעניינות, ולפתע המכוניות של טויוטה נחשבות מרתקות.
ואם כבר מדברים על הלחם והחמאה, טויוטה ארצות הברית משליכה את יהבה על כמה דגמי ליבה: טויוטה טאקומה, טויוטה פוראנר וטויוטה קאמרי, מכונית שנחשבת בארצות הברית למשפחתית. לא סתם משפחתית, המשפחתית הכי נמכרת. זה אומר שהיא צריכה להיות גדולה, אמינה כמו קורנס ישן ולא ממש מעניינת. חשמלית? חס ושלום. לפחות לא בדורות הראשונים שלה, שכבשו את השוק האמריקאי בקלילות.
בל נשכח שבעולם הגדול, הרחק מארצות הברית, יש יצרני רכב סיניים שהפכו את מכוניות הסדאן לאופנתיות אחרי שנים של שכחה. הקוריאנים עם יונדאי סונטה עושים עבודה מרשימה. סקודה סופרב היא מכונית שתמיד נדמה שלא נס לחה. לטויוטה תהיה עבודה קשה מאוד.
קשה עם האופניים
בישראל טויוטה קאמרי היא "מכונית מנהלים". מפני שהיא גדולה, לפחות כמו סקודה סופרב. בפועל זו מכונית משפחתית גדולה, כלומר בדיוק כמו סקודה סופרב. מי שרוצה, שיקרא לה מכונית מנהלים. הדור החדש של קאמרי הוא עניין מבלבל. טויוטה כן מבססת אותה על פלטפורמה של הדגם היוצא, אבל לפי תיאורי טויוטה מערכת ההנעה הרבה יותר יעילה. המראה שונה באופן שאולי מנסה להתחרות מעט בצעקנות של יצרני הרכב הסיניים, ואולי מנסה להזכיר את טויוטה פריוס. זה נראה הרבה יותר טוב מהדורות הקודמים של קאמרי.
רושם ראשוני: טויוטה קאמרי היא מכונית ענקית. אבל זה לא אומר שבכל דבר היא ענקית. לתא המטען שלה למשל קצת קשה להכניס זוג אופניים, בלי להיאבק עם דלת תא המטען, אף שתא המטען עצמו נדיב יחסית בנפח. סגירה נוחה לדלת תא המטען אין, יש ידית פנימית. הספסל האחורי של קאמרי מזכיר היטב שבארצות הברית אוהבים הכל גדול. הספסל האחורי מרווח, יש שפע של מקום, תנוחת הישיבה טובה ויש בקרת אקלים עם פתחים נפרדים ושפע של שקעי טעינה. הריפוד הבהיר שמלווה רכב חום מרגיש נורא, יותר מטסלה שחורה עם כיסאות לבנים.
מקדימה ניכר שקאמרי בנויה למי שרוצה לעשות מרחקים, הרבה מרחקים. איכות החומרים מדהימה כנהוג בטויוטה, אבל קשה לומר שיש כאן הרפתקנות מהסוג שמאפיין את יצרני הרכב הקוריאניים לדוגמה. על הסינים אין מה לדבר, מי שמחפש חשמלית סינית לא יבין מדוע תא הנוסעים של קאמרי אינו מקושקש, אין בו מה שלא נחוץ, הכל עובד מצוין. מערכות השליטה במולטימדיה מצוינות, השליטה בכל יתר ההגדרות קלה להפליא. רק חבל שההגה עמוס מאוד. לא צריך כל כך הרבה כפתורים ומתגים, זה רק מקלקל.
מתחת למכסה המנוע יש יחידת בנזין ויחידה חשמלית. הסידור מוכר: מנוע הבנזין אמור לעבוד רוב הזמן, ומנוע החשמל לסייע לו ככל יכולתו. נפח מנוע הבנזין הוא 2.5 ליטרים, לפי היצרנית המנוע החשמלי אמור להציע תוספת משמעותית של כוח. בפועל, המערכת ההיברידית של קאמרי מצוינת, פרט לבעיה מעצבנת אחת: קאמרי אוהבת לייצר חבטה מאזור תחתית הרכב כאשר המערכת החשמלית מתנתקת, לפעמים גם כאשר היא נכנסת. זו לא חבטה חזקה, זה מעין מעבר מחוספס ומאוד לא נעים, שממחיש מתי חשמל מצטרף למשימה. למי שמגיע ממכונית שאינה היברידית, המעבר הזה כנראה לא ישנה דבר. למי שמכיר את המערכת, זה מעט מעצבן.
בכל היתר קאמרי היא מכונית שנועדה לשייט. זו לא תהיה הגזמה לטעון שמדובר במכונית שמסוגלת בימי שלום לצאת מהחרמון, ולסיים אחרי שעות רבות באילת כשהנהג נינוח לחלוטין. קודם כל, המערכת ההיברידית עובדת מצוין, פרט לאותה חבטה. צריכת הדלק בפועל היא כ־18 ק"מ לליטר, ולמען האמת לא הצלחנו להגיע למצב שבו היה צריך לתדלק את קאמרי על פני מאות קילומטרים.
התנהגות הכביש מיועדת בעיקר לספק ביטחון, כלומר לתת למי שנוהג כל הזמן להרגיש שהכל בסדר. זו לא התנהגות ספורטיבית, שום קאמרי לא אמורה להיות ספורטיבית, זו התנהגות שבעלי חשמליות לא יחוו לעולם, וגם בעלי קוריאניות כנראה פחות יכירו. כשמערכות הבטיחות האקטיביות (שלעתים פועלות מעט בהיסטריה) משולבות, קאמרי תשייט הרבה והיטב. לזה היא נועדה.
תלונות: בנסיעה עירונית המתלים שלה מעט חובטים, אולי זו תולדה של חישוקי גלגלים יחסית גדולים. גם קשה לומר שזו מכונית שמיועדת להיות מתקשרת או ספורטיבית. מי שצריך לנסוע 200 ק"מ ביום לא יעשה זאת דרך מסלולי מרוצים, ולא דרך כבישים מפותלים בהרי האלפים. ה"מחיר" הוא הגה ובלמים שאין בהם הרבה תחושה. במצבים כאלה עדיף מכונית שמשרה רגיעה בנסיעה ארוכה על פני מכונית שמחזיקה את החושים חדים. בידוד הרעשים מרשים, היציבות הכיוונית מרשימה. תכלס, קאמרי היא מכונית שמיועדת לגמוא מרחקים, את זה היא עושה בצורה מרשימה.
השורה התחתונה לוקחת אותנו אל המחיר. קאמרי ברמת הגימור הבכירה עולה 229 אלף שקל. קשה להאמין, אבל זה מחיר של טסלה 3 לונג ריינג'. המחיר של יונדאי סונטה ההיברידית מתחיל ב־220 אלף שקל.
למי שמחפש מכונית סדאן חשמלית סינית שנוסעת על חשמל, קאמרי לא תדבר בכלל. מה לעשות, מי שמחפש מכוניות כאלה לא בהכרח מחפש איכות, אלא גימיקים. למי שמחפש מכונית משפחתית גדולה, או "מנהלים" כפי שהיא נקראת בישראל, קאמרי תספק תמורה מרשימה. כמו כן צריכת הדלק המצוינת שלה עשויה לקרוץ למי שחושב לעבור לחשמלית משיקולי חשבון של דלק. אגב, אפשר לוותר על כמה שטויות כמו כיוון חשמלי להגה, ואז גרסת הבסיס עולה 210 אלף שקל. תכלס, אף שלא מדובר ברכב מושלם, בקטגוריה הזאת קאמרי היא עסקה מצוינת.
טויוטה קאמרי XLE
מנוע: בנזין, נפח 2,487 סמ"ק. מנוע בנזין: הספק מרבי 186 כ"ס. מומנט מרבי 22.5 קג"מ. מנוע חשמלי: הספק מרבי 136 כ"ס
ביצועים: מהירות מרבית 180 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־7.2 שניות
צריכת דלק רשמית: 20.8 ק"מ לליטר. צריכת דלק בפועל 18 ק"מ לליטר
בטיחות: 8 כריות אוויר, בקרת שיוט אדפטיבית, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 3
מחיר: 229 אלף שקל
אהבנו
צריכת דלק, נוחות
אהבנו פחות
חסר אבזור בסיסי
מתחרות
יונדאי סונטה הייבריד
לסיכום
מכונית משפחתית ענקית עם צריכת דלק מעולה, אמינות של פטיש ומוניטין מוכח
