סמוטריץ' בכנסת על מודי׳ס: ״לא דרמה גדולה. הם לא מומחים למשפט״
סמוטריץ' בכנסת על מודי׳ס: ״לא דרמה גדולה. הם לא מומחים למשפט״
בדיון בוועדת הכספים על תקציב המדינה וחוק ההסדרים התייחס שר האוצר להחלטת סוכנות הדירוג הבינלאומית: "עם כל הכבוד, הם לא עשו דוקטורט על המבנה המשטרי בישראל". כשהתייחס ראש אגף התקציבים לתעסוקת חרדים, העיר לו גפני: "אם תוכל לדלג על נושאים בעייתיים וטעונים"
בצל שינוי התחזית לכלכלת ישראל על ידי חברת הדירוג מודי'ס הגיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדיון בוועדת הכספים להציג את תקציב המדינה וחוק ההסדרים הנלווה אליו לשנת 2024-2023. סמוטריץ' בחר באופן מופגן להתעלם משינוי התחזית ומהתחזיות על השפעת ההפיכה המשטרית על כלכלת ישראל. גם בכירי המשרד שנכחו בדיון, כגון ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס, לא התייחסו באופן ישיר להשפעה של הרפורמה על התקציב.
התעלמות זו זכתה לביקורת מחברי כנסת רבים מהאופוזיציה שנכחו בדיון. בסוף הדיון התייחס סמוטריץ' לחוות הדעת של מודי'ס ואמר: "אני לוקח אותה ברצינות, אבל זו לא דרמה גדולה. גם ב-2020 ירדה התחזית, ואז זה עלה ב-2022. מודי'ס מזכירים גם את הסרבנות והשביתה ואלמנטים חסרי אחריות במחאה, יש גם התייחסות לרפורמה עצמה, אני לא חושב שכלכלנים הם מומחים גדולים למשפט חוקתי, הם לא עשו דוקטורט על המבנה המשטרי בישראל".
בנוגע לשאלת חברי כנסת על כך שעמדתו מנוגדת לכלל גורמי המקצוע בממשלה ומחוצה לה השיב שר האוצר: "האחריות של כלכלת ישראל היא על כתפיי. אני לוקח אותה בכל הרצינות ובכל האחריות, האחריות היא לא על כתפי מודי'ס, לא על כתפי הכלכלנים וגם לא על אנשי המקצוע. אני לוקח בעזרת השם וברוך השם את האחריות על הכתפיים, ואני שקט לחלוטין באופן מלא".
בפתח דבריו בוועדה אמר סמוטריץ': "אני מצפה לראות דיוני עומק משמעותיים, ענייניים ומקצועיים. בעניין הזה של התקציב לא צריכה להיות קואליציה ואופוזיציה, ככל שיהיה דיון ענייני יותר, תהיה תוצאה טובה יותר". סמוטריץ' אמר כי הדבר המרכזי בתקציב הזה היה "להביא תקציב אחראי ומרוסן שיתמוך במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. האינפלציה זה המס הקשה ביותר שמוטל על האזרחים. לנסות להחזיר את האינפלציה כמה שיותר מהר זה השירות הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות לאזרחי ישראל. אנחנו בהליכה בין הטיפות, אנחנו מנסים להגדיל את ההכנסה הפנויה, אך מצד שני לא לתדלק יותר את האינפלציה".
מבחינת הרפורמות בחוק ההסדרים, סמוטריץ' הזכיר כי "מדובר בחוק ההסדרים הגדול ביותר מבחינת מספר עמודים". עם זאת, סמוטריץ' עצמו רמז כי רבות מהרפורמות הן "סגירה של זנבות מרפורמות בשנים קודמות, כגון חוק תשתיות לאומיות". סמוטריץ' אמר כי שתי המטרות העיקריות של חוק ההסדרים הן "להמשיך את הצמיחה ואת נתוני המאקרו הטובים של ישראל ולהוריד את יוקר המחיה. החוב הלאומי יורד, אבל זה לא מספיק לחלק 'כוח הקנייה', אנחנו עדיין יקרים יותר ממדינות הייחוס בעולם". גם חברים מהקואליציה – כמו גפני, אופיר כץ וינון אזולאי – מתחו ביקורת על היקפו של חוק ההסדרים, וטענו כי ספק אם הכנסת תוכל להספיק לדון בכל הרפורמות שנמצאות בחוק ההסדרים.
יוגב גרדוס, העומד בראש אגף התקציבים באוצר – האגף האחראי על גיבוש התקציב ורפורמות חוק ההסדרים – אמר כי "המטרה המרכזית של התקציב היא להעלות את רמת החיים של אזרחי ישראל, בזווית הכלכלית אנחנו מודדים את זה בצמיחה לנפש". הנתון המרכזי דרכו גרדוס הציג את כלכלת ישראל הוא "גידול האוכלוסייה המהיר בישראל". האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב המהיר במערב (2.9 ילדים לאישה, לעומת 1.6 בממוצע ה-OECD). נתון זה, לדברי גרדוס, עתיד להפוך את ישראל למדינה הצפופה במערב בעשורים הקרובים. גרדוס הראה כי נתון זה לבדו גוזר השקעה מהירה בתשתיות דיור, אנרגיה, תחבורה ופתיחת המשק ליבוא חקלאי. בנוסף גרדוס התייחס ל"הרכב האוכלוסייה", ועמד על כך כי האוכלוסייה החרדית גדלה בקצב המהיר ביותר, וכי "אצל הגברים החרדיים מצוי הפוטנציאל העיקרי לשוק העבודה הישראלי".
האמירה של גרדוס על הצורך בעידוד תעסוקת חרדים העלתה את זעמו של חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס שאמר לגרדוס: "בדקת האם השכר של נשים חרדיות זהה לזה של נשים לא חרדיות? האם השכר של הגברים החרדים זהה לאלו שאינם חרדים? כמה חרדים מועסקים בשירות המדינה?" שר האוצר לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, הגיב בחריפות: "אתה מדבר שטויות, המשכורת היא פונקציה של ההשכלה, אתה פוגע באוכלוסייה החרדית, אתה מונע מהם השכלה, אתם מנצלים את האוכלוסייה החרדית באופן ציני".
בשלב זה שר האוצר סמוטריץ' התערב ואמר: "ברור שזו סוגיה טעונה (שילוב גברים חרדים, ש"ט), הנתונים שמוצגים כאן על ידי משרד האוצר הם לא חס ושלום מתוך ביקורת, אלא מתוך רצון להעלות את שיעור ההשתתפות ואת הפריון אצל גברים חרדים. אני חושב שדווקא כממשלה של המחנה הלאומי ושל החרדים, אנחנו יכולים להביא לתוצאה. מי שלומד לומד, יש לנו הערכה גדולה, וזה תורם למדינה, אבל מי שלא - צריך להשתלב".
לעומת זאת, יושב ראש הוועדה, ח"כ משה גפני, הביע את עמדתו כי העיסוק בסוגיית הגברים החרדים היא סטייה מנושאים כלכליים: "אם תוכל לדלג על נושאים בעייתיים וטעונים שיעוררו עכשיו ויכוחים, אנחנו צריכים לדבר על התקציב ועל המאקרו כלכלה". בהמשך הדיון חזר גפני על עמדה זו כשהוא פנה לחבריו חברי הכנסת החרדים: "הייתי צריך להגיד לכם בארבע עיניים, אבל יש מגמה שאני מזהה אותה, במקום לדבר על הכלכלה, על האינפלציה, ידברו על החרדים, אל תשחקו לידיים שלהם, לדבר על החרדים זה הכי מעניין".
שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן מתח ביקורת גם על הטענה כי התקציב שמרני: "אני רואה ירידה בגבייה ממסים בחודשים האחרונים. ההייטק הביא בשנתיים האחרונות השקעות בהיקף של 42 מיליארד דולר, בשנתיים הבאות זה יהיה לכל היותר 10 מיליארד דולר. גם הריבית הגבוהה תביא לירידה בהכנסות ממסים, אני לא רואה איך אתם מסיימים את השנה עם גירעון של 0.8%, אתם לא תסיימו עם פחות מ-4% גירעון". גם בחטיבת המחקר של בנק ישראל הגדילו את תחזית הגירעון לשנת 2023 מ-0% בתחזית ינואר ל-0.9% בתחזית אפריל.
