דעהוריאנט הדלתא יכרסם את המשק המקומי בחודשים הנותרים של השנה
דעה
וריאנט הדלתא יכרסם את המשק המקומי בחודשים הנותרים של השנה
האטה בצמיחה צפויה ככל שיתרבו ההגבלות בשטחים הציבוריים, שיפגעו במהלך הסדיר של המשק; ובשוק ההון? הבנקים המרכזיים בעולם לא ימהרו לרסן את התמיכה המאסיבית שלהם והראלי יימשך
2020 חוזרת בגדול? אנו שוב עדים למצב שהנתונים המעודכנים ביותר על הפעילות הכלכלית ברוב מדינות העולם מצביעים על התאוששות נאה ושיפור עסקי ותעסוקתי. אך אלו משקפים, למצער, את ההתאוששות לעומת גל הקורונה הקודם.
לכולם ברור, עם זאת, כי בעקבות גל הקורונה הנוכחי והתפשטותו המהירה, נתוני החודשים הבאים בישראל יהיו חלשים יותר, עקב השפעתו הישירה על פעילות המשק. כמו כן, צפויים להיכנס לשימוש אמצעי ההכלה, כמו הריחוק והסגר שעלולים להינקט על מנת לבלום את גל התחלואה.
אפילו באיסלנד, המדינה הנחשבת המחוסנת ביותר בעולם, מדווחים על עלייה חדה במספר מקרי התחלואה. מחוזות בסין דיווחו על הגבלות חדשות, ובארה"ב ישנה עלייה במקרי התחלואה עד כדי 100 אלף איש. לכן ראוי לבחון אם קצב ההתחסנות כיום והחיסונים הננקטים הולמים את הווריאנטים החדשים.
המצב הגלובלי משליך על הלך הרוח של משקי הבית והחברות בישראל, המגלים כי גם לאחר שרוב האוכלוסיות במדינות המפותחות התחסנו, או בדרך לשם, התחלואה אינה פוסקת ומקשה מאוד על הפתרון של חיים לצד הנגיף. זאת, בניגוד למה שהניחו כל המומחים שפרסמו תחזיות ואומדנים להמשך צמיחת התוצר הגלובלי.
ישראל, כמובן, אינה יוצאת דופן וגם כאן הקורונה הרימה ראש והתחלואה עלתה עד מהרה ונמדדת באלפים. גם כותב שורות אלו "זכה" להימנות עם מאומתי הגל האחרון.
עם זאת, הפעם יש לנו מספר יתרונות: אנו מתמודדים עם גל התחלואה כשתקציב מדינה אושר סוף-סוף על ידי הממשלה, מה שיאפשר גמישות רבה יותר והיעדר צורך להשתמש בכלים חוץ תקציביים. בנוסף, שיעור ההתחסנות אצלנו הנו מהגבוהים בעולם. כמו כן, נראה כי תכנית החל"ת, שזכתה לביקורות רבות, לא תיושם הפעם, אלא מודל כלכלי יותר, שייקל על משקי בית להישאר בכוח העבודה האזרחי. כך, לדוגמא, נעשה הן בגרמניה והן בארצות הברית. זה חשוב מאוד מבחינת ההשתלבות במעגל העסוקה כשהעניינים ישובו, לבסוף, לסדרם.
גם במדינה המחוסנת בעולם, איסלנד, ישנה עלייה חדה בשיעור התחלואה
לנוכח ההתפתחויות האחרונות, המסכנות שוב את ההתאוששות הכלכלית הגלובלית שאך זה החלה, אנוכי טוען כי מקבלי ההחלטות יגלו זהירות יתר: הבנקים המרכזיים הגדולים לא ימהרו להקטין את רכישות איגרות החוב, דרכן מוזרמת נזילות לשווקים השונים. אחד הדברים שיסייעו להם בכך – ירידה חוזרת בקצב האינפלציה העולמי, בין השאר על רקע ירידה של מחירי הסחורות ותשומות הייצור.
בנוסף, הממשלות לא תמהרנה לצמצם את מידת ההרחבה התקציבית והמעבר למדיניות ניטרלית יותר, תוך הוצאה לדרך של צמצום החובות הממשלתיים והגירעונות התקציביים, שיתעכב.
להערכתי, בנק ישראל עשוי בהחלט להאריך ואף להרחיב את תכנית רכישת איגרות החוב שלו, הגם שזו הגיעה כבר ל-84% מהמכסה. אציין כי רוב המומחים טוענים כי התוכנית תצומצם, בד בבד עם צמצום ההנפקות הממשלתיות, אך לדעתי מצב הכלכלה בכלל והתעסוקה בפרט יקשה על כך.
כמו כן, הממשלה תפעל במסגרת התקציב על מנת שהמדיניות הפיסקלית תוסיף להיות מרחיבה.
והיכן כל זה מוצא את שוקי המניות?
אנו עדים לכך כי למרות נתוני התחלואה האחרונים והחששות לגבי ההמשך, רוב שוקי ההון מוסיפים להתנהל סביב הרמות הגבוהות מהתקופה שקדמה לגל הקורונה החדש (תוך עלייה טיפוסית בתנודתיות). זאת, להבדיל מהקריסה המהירה שלהם עם פרוץ המגפה לראשונה.
נראה כי הלקח נלמד. מקבלי ההחלטות מפעילים במקביל ובעוצמה את כל הכלים העומדים לרשותם על מנת לתמוך במשקי הבית ובמגזר העסקי. הבנקים המרכזיים משדרים כי לא ירסנו את מדיניותם כל עוד לא ישתכנעו לחלוטין כי השווקים התבססו כלכלית ותעסוקתית.
כמובן, גם מצב החיסונים השתפר ואך לאחרונה הודיעה חברת מודרנה כי החיסון השלישי, חיסון הדחף, יעיל ככלל כלפי הווריאנטים החדשים.
בשורה התחתונה, אנו מתקשים לחיות עם הנגיף, כך עולה מחזרת השיח על סגרים ושאר ירקות. אך שוקי המניות, למודי הניסיון, ימתינו לראות אם גל התחלואה הנוכחי מקבל מענה איכותי מצד עולם הרפואה ומקבלי ההחלטות. עד אז, הריביות הנמוכות ושאר הצעדים שנוקטים הממשלות והבנקים המרכזיים יאפשרו להם לשמור על קשר עין עם הרמות הגבוהות שכבר הושגו.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות
