פרשנותהזינוק הכלכלי בג'נין לא מונע טרור
פרשנות
הזינוק הכלכלי בג'נין לא מונע טרור
את הפיגועים האחרונים בתל אביב ובבני ברק ביצעו מחבלים תושבי ג'נין והסביבה, למרות פריחה כלכלית שממנה נהנה המקום לאחרונה. תשתיות הטרור שבו לפעול משם בשל אובדן השליטה של הרשות הפלסטינית והיחלשות התיאום הביטחוני עם ישראל
אזור ג'נין מסתמן כמוקד של גל הפיגועים הנוכחי. את הפיגוע בתל אביב ביום חמישי האחרון ביצע תושב מחנה הפליטים שם. גם את הפיגוע הקודם בבני ברק ביצע מחבל תושב העיירה יעבד הסמוכה לג'נין.
בתחילת שנות האלפיים כונתה ג'נין "בירת הטרור" הפלסטינית עקב מספר הפיגועים הגדול שהוציאה נגד ישראל. הקרב במחנה הפליטים של ג'נין במבצע "חומת מגן" באפריל 2002 היה הקשה ביותר, ובו נהרגו 23 חיילי צה"ל והוא הצליח לתקופה מסוימת לפגוע קשות בתשתיות הטרור שם, עד לשיקומן.
מבחינת ארגוני הטרור, דריסת הרגל של חמאס באזור פחותה. בשטח בצפון השומרון יש "ברית" בין שני ארגונים בעלי רקע אידאולוגי שונה: הפת"ח והג'יהאד האסאלמי. החמולות הגדולות באזור הן שמספקות את הפעילים לארגונים הללו. אחד הגורמים שסייעו לתשתיות הטרור בג'נין לשוב ולפעול היה אובדן השליטה ההדרגתי של הרשות הפלסטינית על האזור, ובוודאי בתוך מחנה הפליטים המתנגד לכל פשרה עם ישראל. לכן מה שמכונה "התיאום הביטחוני" בין ישראל לבין הרשות היה פחות יעיל באזור.
השתקמות תשתית הטרור בג'נין התרחשה דווקא בשנים האחרונות, שהיו מהמוצלחות באזור (למעט שנתיים של קורונה): השקט היחסי אפשר פרויקטים בתחום המסחר, התעשייה והחקלאות, כשהגורם המשמעותי ביותר לצמיחה היה מעבר גלבוע (ג'למה).
נהירה לג'נין הזולה
פתיחת מעבר זה אפשרה לאלפי ערבים ישראלים להיכנס בכל יום לאזור ג'נין לצורך קניות או מסחר בעיר הזולה יותר. בסופי שבוע נרשמת תנועת שיא, ולפי הערכות עוברים דרכו כ־25 אלף ערבים ישראלים. בסוף שבוע ממוצע מוציאים ערבים ישראלים בשוקי ג'נין כ־6 מיליון שקל. לפי הערכות בג'נין, תנועת הערבים הישראלים באזור מביאה לו בכל חודש הכנסות של כ־40 מיליון שקל. לפי הערכות של גורמים מקומיים, באזור ג'נין פועלים היום יותר מ־11 אלף עסקים. בשנים האחרונות דווח על התעניינות של משקיעים מהמגזר הערבי בישראל להקים פרויקטים מסחריים שם, בעיקר קניונים. עם זאת, הרחבת הפעילות הכלכלית בג'נין אינה נטולת קשיים, חוץ מהמצב הביטחוני הם קשורים לתשתיות לקויות.
לערבים הישראלים הותרה הכניסה לג'נין מחדש ב־2009. לפי נתונים אחרונים, נרשמות בשנה ממוצעת כמיליון כניסות של כלי רכב מישראל לשטח ג'נין דרך מעבר ג'למה.
אבל התנועה במעבר גלבוע אינה חד־כיוונית. עשרות משאיות חוצות אותו בכל יום לשטח ישראל כשהן עמוסות בסחורות, החל מחצץ ועד מוצרי חקלאות. מאות סוחרים מאזור ג'נין מורשים לעבור לשטח ישראל במעבר באמצעות רישיונות מיוחדים ותנועת הפועלים ברישיון מג'נין לישראל מוערכת ביותר מ־10,000 בכל יום.
למרות החשיבות הכלכלית של המעבר לכלכלת ג'נין בחודשים האחרונים, אירעו כמה תקריות ירי של מחבלים לעברו, ללא נפגעים. סגירתו בהחלטת הממשלה בסוף השבוע בעקבות הפיגוע בתל אביב תהווה פגיעה קשה עבור הכלכלה המקומית, אם כי ההערכה היא שהסגירה תהיה לזמן קצר יחסית.
החשיבות של ערביי ישראל לכלכלת ג'נין אינה רק בתחום המסחרי. באזור ג'נין הוקם הקמפוס הראשי של "האוניברסיטה הערבית אמריקאית": האוניברסיטה הפרטית הראשונה ברשות שנחשבת יוקרתית. האוניברסיטה נוסדה בשיתוף פעולה עם מכללות בארצות הברית, ומציעה לסטודנטים מסלולים לתואר ראשון, שני ודוקטורט במגוון דיסציפלינות, כולל רפואה, רפואת שיניים, הנדסה, טכנולוגיה ומשפטים. בקמפוס יש כ־11 אלף סטודנטים, רובם ערביי ישראל. הנהירה לאוניברסיטה זו קשורה למחירים הנמוכים בהשוואה לאוניברסיטאות בישראל, וכן לגישה הקלה יחסית משטח ישראל אליה. האוניברסיטה האמריקאית נהפכה למנוע כלכלי עבור האזור כולו. חלק גדול מפתרונות הדיור לסטודנטים, כמו גם העסקים הפועלים סביב האוניברסיטה, הם בבעלות ערבים ישראלים.
חלום על אזור תעשייה
ההתייצבות הביטחונית היחסית שהופרה בשבועות האחרונים העלתה מחדש את השיח סביב הקמת אזור התעשייה של ג'נין, רעיון שהועלה כבר בשנות ה־90 אך לא מומש בשל סבבי האלימות והטרור. בחודשים האחרונים היתה תחושה כי הפעם הדברים יהיו אחרת. בשנה שעברה הודיע נשיא טורקיה ארדואן כי המדינה תשקיע 10 מיליון דולר באזור כדי לעודד חברות טורקיות להתחיל לפעול בו. ההשקעה הטורקית נתפסת כרצון של אנקרה ליצור השפעה בגדה המערבית ולא רק בעזה. גם ממשלת גרמניה התחייבה להשקיע כ־30 מיליון דולר בתשתיות באזור. לפי התכנון, באזור אמורים לפעול מפעלי מזון, טקסטיל וחלפים לרכב, עם 20 אלף מקומות תעסוקה ישירים ועקיפים. התעסוקה והשגשוג הכלכלי נועדו לספק רמת חיים טובה יותר למקומיים ולהפחית את ההזדהות עם ארגוני הטרור, אך הניסיון בג'נין מוכיח כי יידרש הרבה יותר מכך כדי לצמצם את האלימות.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
