דעהכך ניתן לעצור את תופעת ההתפטרות השקטה
דעה
כך ניתן לעצור את תופעת ההתפטרות השקטה
סקר חדש מצביע על תופעה מדאיגה - הישראלים עובדים כיום הרבה יותר על חשבון הזמן הפנוי שלהם מאשר בעבר. המסקנה המתבקשת היא שההתפטרות השקטה היא בסך הכל תגובת נגד להחמרת התנאים בשוק העבודה. כדי לעצור אותה, יש לקבוע גבולות ברורים במסגרת יחסי העבודה
התפטרות שקטה? הבאזז הזה הוא כנראה מסך עשן לתופעה האמיתית שמתחוללת בשוק העבודה הישראלי. כבר שנים שכולם יודעים – אנחנו עובדים יותר מדי שעות בשבוע ויותר מדי ימים בשנה. זה מביא את ישראל להיות ממובילות שעות העבודה ב-OECD, עם ממוצע של כ-9% יותר שעות בשנה. אם נשווה אותנו רק למדינות החזקות ב-OECD, שאליהן היינו רוצים להידמות, אנחנו עובדים 20% יותר מהן בשנה. כמעט חודשיים של משרה מלאה.
אבל הנתונים האלה מוכרים. בסקר חדש ומקיף שביצענו בפורום ארלוזורוב אנחנו מצביעים על מגמה חדשה בתופעה הזו – אנחנו עובדים כיום הרבה יותר על חשבון הזמן הפנוי שלנו מאשר בעבר. 43% מהישראלים מדווחים היום שהם עובדים באופן קבוע (לפחות פעם בשבוע) על חשבון הזמן הפנוי שלהם על מנת לעמוד בדרישות העבודה. עלייה דרמטית לעומת 2016, אז רק 24% דיווחו שהם עובדים באופן קבוע על חשבון הזמן הפנוי. כמעט כפול.
מה קרה? תרבות עבודת היתר בישראל מאוד חזקה, והיא מהווה קרקע פורייה להמשך החיזוק שלה. סביר מאוד שהעבודה מהבית, בעקבות משבר הקורונה, טשטשה את הגבולות בין החיים הפרטיים לחיים המקצועיים. הטשטוש הזה התאפשר הודות לטכנולוגיה - שיחות העבודה בזום שהפכו להיות שגרתיות - והוא הרגיל עובדים וגם מנהלים, שהם צריכים להיות זמינים מחוץ לשעות העבודה. ההרגל הזה, בין אם ממחויבות גבוהה או מחשש שמא לא יעמדו בציפיות, נשאר גם אחרי החזרה לשגרה מהקורונה.
הדבר שאולי יותר הפתיע בסקר הוא שאם עד לפני כמה שנים עבודה על חשבון הזמן הפנוי הייתה תופעה נפוצה בעיקר בקרב מנהלים ועצמאים, היום היא התפשטה והפכה נפוצה הרבה יותר. כך, ניתן לראות עליות בדיווח במיוחד עבור בעלי הכנסה נמוכה, בני 65+, שכירים וחרדים.
בנוסף, מהסקר המקיף עולה שדווקא העובדים במקומות עבודה בהם קשה לצאת לסידורים במהלך יום העבודה דיווחו יותר שהם עובדים על חשבון הזמן הפנוי שלהם. כלומר, עבור קבוצה גדולה של עובדים, העבודה על חשבון הזמן הפנוי לא התרחשה בגלל שהם יכולים במהלך יום העבודה לטפל בעניינים אישיים ולכן נאלצים לעבוד בשעות שאחרי העבודה, אלא על אף שאין להם יכולת לשלוט בשעות העבודה שלהם.
קשה להפריז במשמעות של הנתונים הללו. מדובר בהחמרה משמעותית בתנאי ההעסקה של עובדים ועובדות רבים, כשמראש העובדים הישראלים מדורגים נמוך מאוד במדד ה-OECD לאיזון בית-עבודה. הזליגה של העבודה לחיים הפרטיים פוגעת בפריון העבודה, ברווחה הנפשית של העובדים והמנהלים וביכולת לקיים יחסי עבודה תקינים.
מסקנה מתבקשת היא ש"ההתפטרות השקטה" היא ככל הנראה "השחיקה הגדולה", שמבטאת תגובת נגד להחמרה אמיתית בתנאים. הנתונים המדאיגים העולים מהסקר מראים לנו כי חייבים לקבוע גבולות ברורים במסגרת יחסי עבודה, ויש לעשות זאת בהסכמה בין העובדים, המעסיקים והממשלה.
יוני בן בשט הוא ראש תחום כלכלה בפורום ארלוזורוב
