נאלצים לרעות בשדות זרים – על ישראל לקדם סטארטאפים שמחזקים את החוסן האנרגטי
נאלצים לרעות בשדות זרים – על ישראל לקדם סטארטאפים שמחזקים את החוסן האנרגטי
המלחמה חידדה את הצורך בביזור מקורות האנרגיה והפחתת התלות ברשת החשמל. הקושי בניהול משק אנרגיה בזמן חירום, והצורך בחוסן אנרגטי ובפיתוח תשתיות מתקדמות הופך הכרחי מול הפוטנציאל ההרסני של פגיעה ממושכת בתשתיות ובמקורות האנרגיה .
לפי תוכנית שטווה משרד האנרגיה, עד לשנת 2050, הביקוש לחשמל צפוי לגדול עד לכ-19.2 מיליון שעט"ן (שווי ערך טון נפט - יחידת אנרגיה כללית). הגידול בביקוש לחשמל יואץ כבר בשנים הקרובות עקב חשמול התחבורה הציבורית והפרטית וכן דרישה גוברת מצד התעשייה. הביקוש הכולל לאנרגיה צפוי לגדול פי 1.5 עד לשנת 2050. משרד האנרגיה התווה תוכנית מבורכת לשילוב אנרגיות מתחדשות הכוללות בין השאר שילוב סולארי, מימן, גז טבעי ואפילו גרעין.
ישראל סובלת מגודש ברשת החשמל הנובע מהגעה לקצה גבול יכולת ההולכה , כפועל יוצא נוצרת בעיית אמינות באספקת החשמל לצרכנים. דו"ח משק החשמל לשנת 2023 מצביע על כך שחברת החשמל ייצרה פחות ממחצית מייצור החשמל בישראל, תוך גידול ניכר בייצור ואספקת חשמל מספקים פרטיים. בנוסף, נרשמה עלייה בשילוב מתקנים באנרגיה מתחדשת בהיקף של כ-1,100 MW חדשים, וכן שימוש באגירה אך בעיות הגודש ברשת החשמל מעמידות בספק את היכולת להגיע ל-20% אנרגיות מתחדשות עד סוף 2025. נוסף לכך, מחירי האנרגיה עלו בממוצע של 50% ביחס לשנת 2021.
החוסן האנרגטי של ישראל מאותגר חדשות לבקרים. רשת חשמל מבוזרת, המבוססת על אנרגיות מתחדשות, במקום על דלקים מאובנים, תסייע להבטיח אספקת חשמל רציפה גם במצבי חירום.
שימוש במימן כמקור אנרגיה חילופי על בסיס טכנולוגיות פורצות דרך ישראליות מציע פתרונות משמעותיים לשוק המקומי, עם פוטנציאל לחולל מהפכה בתחום האנרגיה ולהפחית את התלות בדלק וגז טבעי. מימן יכול לשמש כדלק לכלי רכב, משאיות ואוטובוסים. רכבים המונעים במימן פולטים רק מים. גם התעשייה הכבדה יכולה להרוויח מהחלפת הדלק במימן - בתעשיות כבדות כמו פלדה, כימיקלים וזיקוק נפט, השימוש במימן יכול להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה . תחנות כוח מונעות במימן יכולות לספק חשמל נקי ויציב. ייצור ואגירת מימן תוך שימוש בטכנולוגיות שאינן מזהמות כגון תחנות רוח ושדות סולאריים מאפשר לאזן בין ייצור לצריכה של אנרגיה מתחדשת ולהשתמש באנרגיה מתחדשת גם כאשר השמש לא זורחת והרוח לא נושבת.
לשכת האנרגיה האפריקאית הכריזה לאחרונה על השקת בנק האנרגיה של אפריקה, בעלות של 5 מיליארד דולר, שמטרתו לטפל בפערי מימון האנרגיה של היבשת, לקדם עצמאות אנרגטית ולהניע צמיחה תעשייתית. השוק האפריקאי מוכר כבר מזמן כמצע פורה לסטרטאפים ישראליים בתחום אנרגיות מתחדשות והם פועלים לספק פתרונות לאזורים מרוחקים ולתעשיות מקומיות וזאת לנוכח העובדה כי באפריקה לא פרוסה תשתית רשת חשמל ונדרש לייצר את הביקוש באמצעים מקומיים.
למרות הפוטנציאל האדיר, בנק כזה לא קם עדיין בישראל וסטרטאפים בתחום נאלצים לפנות בעיקר לשווקים גלובליים. ועם זאת, השקעה בסטרטאפים בתחום אנרגיות מתחדשות, חשובה מאוד לשוק המקומי, במיוחד בתקופה הנוכחית, כשהמשק מגויס לטובת המלחמה. סטרטאפים כאלה יכולים לסייע במציאת פתרונות יצירתיים להפחתת עלויות הפקה, לשפר את יעילות האגירה והובלה, ולהבטיח את בטיחות השימוש. בנוסף, יכולים ליצור מקומות עבודה חדשים ולתרום לצמיחה הכלכלית המקומית, ולעודד יזמות ופיתוח תעשייה מקומית חזקה בתחום האנרגיה המתחדשת. הם משמשים גם גשר להשתלב במארג המימן הבינלאומי, ליצור קשרי מסחר חדשים ולגוון את מקורות האנרגיה הזמינים. שיתופי פעולה כאלה יכולים לקדם את היכולת ליישם בפועל שימוש באנרגיות מתחדשות הן בהיבט התשתיתי והן בהיבט המסחרי.
השקעה בסטרטאפים של אנרגיות מתחדשות היא מפתח לעתיד בר-קיימא, והזדמנות להתמודד עם אתגרי האקלים, להפחית את התלות בדלקים מאובנים, ולבנות מערכת אנרגיה עמידה ויעילה יותר לעתיד.
ירון גלבוע הוא מנכל טורבוג'ן
