ניתוחבכיר באוצר: "התחייבתי לחברות הדירוג. זו שערורייה"
ניתוח
בכיר באוצר: "התחייבתי לחברות הדירוג. זו שערורייה"
חבילת הצעדים התקציביים עדיין לא אושרה בכנסת ובכירי בנק ישראל והאוצר בעבר ובהווה מזהירים מפני הסכנות בכך. מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב מאשים בין השאר את ראש הממשלה ושר האוצר בחוסר אחריות, התנהלות מגזרית וזלזול בציבור
בכירים באוצר ובבנק ישראל, בעבר ובהווה, מזהירים מפני הסכנות הכרוכות באי אישור חבילת הצעדים התקציביים המלאה בכנסת. ממשלת ישראל התחייבה לאשר צעדי התאמה של 20 מיליארד שקלים החל מ־2024, בעיקר ב־2027-2025, כדי להתמודד עם גירעון העתק, שתקרתו נקבעה על 6.6% מהתמ"ג, אך כבר עתה מתומחר כגבוה בהרבה יותר בידי השוק.
בהודעה החגיגית ששיגר משרד האוצר עם אישור תקציב המדינה המתוקן ל־2024 נכתב כי "עדכון התקציב מעגן גירעון חזוי של כ־6.6% תוצר ל־2024, וכולל התאמות בסך של כ־20 מיליארד שקל ב־2024 וב־2025", אלא שבדיקה שערך "כלכליסט" בסוף השבוע שעבר מראה כי למעשה הסכום של צעדי ההתאמות או ההתכנסות, שגם זכו לכינוי חבילה פיסקאלית ל־2024, עומד השנה על 16.6 מיליארד שקלים בלבד - נמוך בכ־17% מהסכום בהודעת האוצר.
זהו פער משמעותי לנוכח העובדה כי סכום החבילה הפיסקאלית הוא ברף המינימום הנדרש להתמודדות עם גירעון עתק. חמור מכך, חברות דירוג אשראי נמנעו מלבצע פעולות דירוג שליליות בשל החבילה. כמו כן, נגיד בנק ישראל אמיר ירון ופקידי אגף התקציבים, וגם חברות הדירוג, ציינו את החבילה כנקודת החוזקה הגדולה ביותר של תקציב המדינה ל־2024 מפני שהיא מראה התחייבות לאתגרים הפיסקאלים העתידיים ויכולת של הממשלה לבצע ויתורים כואבים למען עמידה בגירעון וחוב סבירים.
"התחייבתי באופן אישי מול חברות הדירוג שהחבילה תאושר במלואה. מה שקורה זה שערורייה", הזהיר אמש בכיר באוצר. "אי אישור של המסגרת הפיסקאלית הבסיסית מהווה שבירת כלים ומצביע על חוסר כשירות של הצמרת הכלכלית לנהל את הכלכלה הישראלית בעת משבר. זה איתות שלילי חמור לחברות הדירוג, למשקיעים הזרים והישראלים, לתעשיית ההייטק", הסביר מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב בשיחה עם "כלכליסט", "זה ידרדר את האמון בכלכלת ישראל ובקברניטיה, שנמצא כבר בשפל בגלל התקציב המאכזב והעובדה שכבר עכשיו ברור שהגירעון יגדל מעל ומעבר ל־6.6%, עוד לפני הצעד של יו''ר ועדת הכספים משה גפני".
אריאב מפנה אצבע מאשימה: "הצמרת הכלכלית של ישראל מורכבת מארבעה אישים: ראש הממשלה, שר האוצר, נגיד בנק ישראל ויו״ר ועדת הכספים. כל אחד מהם צריך להרגיש את משא האחריות של ניהול כלכלת ישראל על כתפיו. זה לא קיים בממשלה ובכנסת הנוכחית. בהתנהגות האחרונה של אי אישור המסגרת הפיסקאלית נראה שההנהגה הכלכלית היא מגזרית, דואגת לאנשי שלומה, צינית, מזלזלת בציבור ולא מבינה את תפקידה ואחריותה. הסיכונים וההשלכות השליליות על דירוג האשראי וההשקעות הם ברורים, במיוחד במשבר הכלכלי החריף וסיכוני התמשכות המערכה והרחבתה".
גם פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, שכיהן כמנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל ב־2023-2017 וכחבר בוועדה המוניטרית שאחראית על עיצוב המדיניות של הבנק המרכזי, מצביע על סכנות ממשיות ומיידיות: "התקציב שאושר לאחרונה לוקה במאזן סיכונים לקוי שעלול להוביל להורדה נוספת בדירוג האשראי על רקע הדו"חות המתוכננים של חברות דירוג האשראי פיץ' ו־S&P, שהכריזו לאחרונה על מעקב שלילי ביחס לכלכלת ישראל".
לדברי סטרבצ'ינסקי, על פי התחזית הרשמית המשק יחזור לגירעון בתוך הטווח של 3% תוצר רק ב־2027 והוא מדגיש כי "זאת רק אם נקבל את הסיוע המיוחד מארה"ב ויינקטו צעדים משמעותיים שלא כלולים בתקציב, ושטרם הוכרז עליהם". הוא מסכם כי "התקציב מאופיין בחוסר התמודדות עם סדרי עדיפויות תוך ביצוע קיצוצים המפרים את האיזונים בחברה האזרחית והוא אינו כולל התמודדות מספקת בנושא המיסוי. בנוסף על אלה, פורום הכלכלנים הכריז על ליקוי מסדר ראשון הנובע מאי מינוי ועדה עצמאית שתתייחס לסדרי העדיפויות החדשים בתקציב הביטחון תוך הפנמת הצרכים האזרחיים בתקופה שלאחר המלחמה". נזכיר כי בעקבות האתגרים החדשים שנוצרו במלחמה בעזה, תקציב הביטחון צפוי לגדול עוד ויחד עמו גם הגירעון.
בארי טף, לשעבר מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל וחברה הוועדה המוניטרית ב־2011-2008, מוסיף ש"הדבר הכי חשוב לחברות הדירוג ולמשקיעים הוא איכות מקבלי ההחלטות וכשירותם. אי אישור החבילה המלאה מהווה דוגמה נוספת לכך שההנהגה הפוליטית אינה כשירה ומוכנה לעשות נזק עצום לכלכלה כדי לקדם אינטרסים צרים ולא עניינים".
עוד הוא מסביר כי "הנזק שהם עושים למשק איננו ניתן לתיקון בטווח הקצר והבינוני. אם בכלל ניתן לתקן, הדבר ידרוש מאמצים אדירים וכולנו נשלם את המחיר". טאף מסכם כי "ההשקעות הזרות כבר יורדות, ישנה כבר פגיעה באשראי העומד לרשות המשק ובריביות שנשלם עליו, וזה עלול לגרום בטווח הארוך ליותר לאבטלה ולירידה ברמת החיים של הישראלים. כולנו נהיה יותר עניים".
בשבוע שעבר, עת אושר תקציב המדינה המתוקן ל־2024, סירב יו''ר ועדת הכספים גפני לאשר חמישה צעדים קריטיים בחבילה בעלות תקציבית כוללת של 6.6 מיליארד שקלים (בהבשלה מלאה ב־2027-2024) שכבר השנה היו אמורים להניב 400 מיליון שקלים. מדובר בין היתר במס פחמן, אגרות רכב, מתקני תדלוק אוטומטיים והעלאת מס רכישה. סכום זה צפוי לזנק בשנה הבאה ל־1.7 מיליארד שקלים ולהמשיך לגדול עד 2027.
גפני החליט להחזיק את הצעדים האלו כבני ערובה על רקע התנגדות משרד המשפטים לאשר את העברת הכספים של אופק חדש למורות החרדיות, באמצעות תקנה תקציבית רגילה. כלומר, הכסף למורות החרדיות יגיע במלואו, אך באמצעות מה שמכונה "דפי החלפה", ולפיכך גפני יידרש לסוגיה במהלך השנה מפני שנדרש אישור מחדש בוועדת הכספים והוא לא מעוניין שהנושא יעלה שוב לכותרות, בעיקר כי הוא מעוניין לאשר במיידי פטור גורף מגיוס לגברים החרדים.
נזכיר כי הכספים לחינוך החרדי לא מגיעים במלואם לחינוך, לא מפוקחים, המורות לא מלמדות ליב"ה וגם אין אפשרות לוודא כי תוספות השכר יגיעו למורות בגין לימוד שעות נוספות. לפיכך, קבע משרד המשפטים כי המציאות הזו לא מאפשרת לחלק לחרדים כספים באמצעות תקנה תקציבית רגילה כי היא מפרה את עקרון השוויון מול מורות בחינוך הממלכתי. בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" כי סמוטריץ' ויתר סופית לחרדים שלא מוכנים לאשר את התקנות על חשבון פגיעה באמון התקציב והממשלה וצעדי ההתאמה לא אושרו. יותר מכך, אין גם מועד לאישורם ולא נקבעו צעדי התאמה חלופיים. כלומר, נשאר בור.
הפער המשמעותי ביותר הוא של 3 מיליארד שקלים וקשור לכספי המסים של הפלסטינים ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' עדיין מעוניין להלאים. לפיכך, החבילה מלכתחילה עמדה על 17 מיליארד שקלים ולא על 20 מיליארד שקלים. הסכום שסמוטריץ' מתכוון לחלט מהפלסטינים אף מופיע בתקציב המדינה המעודכן ל־2024 כ"הוצאה מותנית בהכנסה" תחת סעיף הוצאות שונות (סעיף 13). המשמעות היא שמותר להוציא עוד 3 מיליארד שקלים, או לממן גירעון באמצעותם, כל עוד מתקבלת הכנסה כנגדם. כלומר, כל עוד אין הכנסה, אזי אין הוצאה ולפיכך הוא הסכום לא נרשם תחת מגבלת ההוצאה.
לפי הסכמים שנחתמו בין ישראל לרשות, ישראל גובה מהפלסטינים ומהמעסיקים הישראלים שלהם 9.5-9 מיליארד שקלים בשנה (המספר הרשמי הוא חסוי) בעיקר בגין עבודה ואך גם בגין תנועת סחורות. לפי ההסכמים, אין מדובר בכסף ישראלי, אלא פלסטיני. כאמור, סמוטריץ' ממשיך לנסות, באמצעות מנכ"ל משרדו עו''ד שלומי הייזלר, לחלט כשליש מהכספים ולהכניסם לקופת המדינה. זאת, למרות שהגורמים המקצועיים והמשפטיים באוצר הסבירו לו כי אין אפשרות לבצע את המהלך, שכן מדובר בהפרה בוטה של אמנות בינלאומיות עליהן חתומה המדינה.
יתרה מזו, דווקא בתקופה של הידרדרות בתדמית הבינלאומית של ישראל למהלך כזה עלולות להיות השלכות בינלאומיות מרחיקות לכת.
