לפיד הרוויח שקט מצד המתמחים, אבל חוליי המערכת נותרו
לפיד הרוויח שקט מצד המתמחים, אבל חוליי המערכת נותרו
לפיד וארגון המתמחים מרשם רושמים הצלחה, אבל לא בטוח שיתר מערכת הבריאות יכולה לנשום לרווחה. הבעיה המרכזית במתווה קיצור התורנויות היא המחסור ברופאים, והיא נשארת על כנה. בינתיים נדלקת חזית חדשה מול האוצר
1. הציפיות מביקורו של ראש הממשלה יאיר לפיד בברלין היו לכותרות מדיניות וביטחוניות, עם זאת לפיד הפתיע כאשר בשעות הערב המאוחרות הודיע חגיגית שהצליח לפתור את משבר קיצור תורניות המתמחים בישראל, שנמשך כמעט שנה. "לאחר עבודת מטה ארוכה, סיכם ראש הממשלה עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ועם שר הבריאות ניצן הורוביץ את תחילת ההיערכות וקידום הקצאת המשאבים הנדרשים לנושא", נכתב בהודעת משרד ראש הממשלה שכללה גם בשורה: "בתום שיחה טלפונית עם ראש הממשלה מברלין, הסכימה דוקטור ריי ביטון (יו''ר ארגון מרשם שמייצג כעשירית מהמתמחים, א"פ) למשוך את מכתבי ההתפטרות ולחזור לעבודה סדירה". זה היה סופו של יום דרמטי שהחל עם חשיפת "כלכליסט" על כך שלפיד מתערב משבר המתמחים ומתכוון ליישם את המתווה שאושר וקודם על ידי הורוביץ ומרשם, בניגוד לעמדתם של מנהלי בתי החולים, ההסתדרות הרפואית הישראלית (הר"י) שמייצגת עדיין את רוב המתמחים, ומשרד האוצר.
לפיד התנהל בתחכום וחישב היטב את המהלך - והצליח להפוך למנצח הגדול. הוא יוכל לנפנף ערב הבחירות בהישג של פתרון המשבר, כשהמתמחים חברי ארגון מרשם ששובתים רעב מול ביתו ישובו לאכול וחבריהם יחזרו בהם מהתפטרותם. עם זאת, הוא מעולם לא התחייב לפתור את בעיית התורנויות הארוכות של המתמחים שנותרה על כנה ואף החריפה, כפי שנראה.
הבלבול סביב המתווה ניכר במשרדי הממשלה. נתחיל באוצר - הדרג המקצועי לא ידע כלום על המהלך. גם השר אביגדור ליברמן נתפס לא מוכן ושלשום הסבירו כי הבעיה איננה כסף – הוא נמצא ותוקצב - אלא בבעיה משפטית. הטון של ליברמן השתנה אתמול, כאשר אמר שאי אפשר להוציא את הכסף אחרי שבדק את העניין עם יועמ"ש המשרד אסי מסינג. ליברמן לא עצר פה, ותקף את המתווה ואת האנשים מאחוריו. לדבריו, מדובר במתווה פופליסטי שינחית אסון על הפריפריה, והמהלך של לפיד וברביבאי הוא "כלכלת בחירות" נטו ומבחינתו יש הפרה בוטה בסיכומים ולכן לא יקום ולא יהיה. יהיה כדאי לעקוב אחרי ההתנהלות האוצר בימים הקרובים.
התגובה של משרד הבריאות היתה ספק משעשעת, ספק עצובה, לבטח מביכה: הם קראו ב"כלכליסט" על המהלך, הוציאו הודעת ברכה רשמית עם קרדיט ללפיד ו-20 דקות אחרי הוציאו הודעה שניסתה "להכחיש למחצה" את החשיפה, שהתבררה שעות מספר מאוחר יותר כמדויקת. משמעות הדבר שגם הם לא ידעו דבר ונתפסו לא ערוכים. בכך הם שיקפו שהכל נעשה מעל ראשם ומעל ראשו של שר הבריאות, שנזרק לספסלים האחוריים של מרצ שמתקשה לעבור את אחוז החסימה. הורוביץ גם שילם את המחיר וגם לא קיבל את הסחורה כשהקרדיט הולך עכשיו ללפיד.
הגוף היחיד שהיה בסוד העניינים הוא גם המפסיד הגדול של האירוע - הר"י. הם ניסו להשפיע, לעצור, לשנות, להיפגש עם לפיד - אך ללא הצלחה. לפיד חסם אותם. מי שגם היתה בסוד העניינים אבל יצאה מנצחת היא ריי ביטון, יו"ר ארגון מרשם. היא קיבלה את הקרדיט, את החשיפה ואת הכבוד מראש ממשלת ישראל. על הדרך היא גם חתכה הפסדים - שני תרגילי יחסי הציבור האחרונים של הארגון שלה - התפטרות המונית של מתמחים ושביתת רעב מול ביתו של לפיד - לא ממש הצליחו. היא מגיעה מחוזקת למו"מ מול האוצר על שכר הרופאים. גם היא פעלה בחכמה, כשהבינה שהיא חייבת לרדת מהעץ, אחרת תישאר ללא כלום.
2. אחרי שסימנו מרוויחים ומפסידים נותרנו עם השאלה באיזה מחנה נמצא הציבור. כבר שלשום התברר הבסיס של התרגיל של לפיד: היתר ההעסקה עליו חתמה ברביבאי קובע, כי מועד התחלת היישום של המתווה לקיצור תורנויות המתמחים הוא 1 בספטמבר 2023. באותיות הקטנות נכתב כי ניתן להקדים אותו. כלומר, אם יש מנהל בית חולים שסבור כי הוא ערוך, מוכן ומסוגל להתחיל לקצר תורנויות אז הוא יכול ואף מומלץ לעשות זאת, בפריפריה אך גם במרכז. זאת בניגוד לעקרונות היסוד של המתווה המקורי של הורוביץ. כלומר, מדינת ישראל איננה עוד מכשול לישום המתווה והיא מזמינה את כולם להצטרף.
מתנגדי המתווה הם בראש ובראשונה מנהלי בתי החולים. עכשיו יוכלו המתמחים לדרוש מהמנהלים הסברים מדוע לא מתקדמים עם יישום המתווה וכמובן ללחוץ ליישומו. הפתח למהלכים חפוזים נפתח ובחלק גדול מהמערכת הרפואית, למעט ארגון מרשם, וגם במשרד האוצר חוששים ממצב של רתימת העגלה לפני הסוסים. כלומר, יישום המתווה לפני שכל החלקים האחרים במערכת הבריאות יהיו מוכנים לכך - אם אין רופא שיחליף את המתמחה שנגמרה התורנות שלו, אז נוצר חור שבו הציבור לא יקבל טיפול רפואי.
הסכסוך לא באמת תם ובוודאי לא נשלם - הוא פשוט עבר למקום אחר. הסכסוך בין המדינה לבין המתמחים, הופך להיות סכסוך בין בתי החולים למתמחים. כלומר, המשבר הוא אותו משבר, אבל עכשיו הוא פשוט יהיה יתום ולא מנוהל - ללא נווט, ללא מנהל וללא כללים. לפיכך, הבעיה רק תחריף כי הלהבות ייקבעו לפי זהות בית החולים, שממילא סובלים מבעיות קשות כמו מחסור בתקציבים וברופאים. המדינה למעשה הסירה את ידיה מבעיית תורנות המתמחים, כי מבחינת הפולטיקאים אפשר לקצר תורנויות ל־16 שעות. הסכסוך יהיה כעת כולו של מערכת הבריאות ולא של הממשלה.
1 צפייה בגלריה
מימין ראש הממשלה יאיר לפיד, שר הבריאות ניצן הורוביץ, יו"ר ההסתדרות הרפואית ציון חגי ויו"ר ארגון מרשם ריי ביטון
(צילומים: מארק ישראל סלם, דנה קופל, אוראל כהן, אביגיל עוזי)
הסכסוך הזה חודר לתוך מערכת בריאות מאותגרת, מעוותת, לא מנוהלת ובעיקר מסוכסכת בגלל סוגיית המתמחים. גם ככה הבעיה המרכזית נותרה על כנה - מחסור ברופאים שהוא שורש הבעיה. הבעיות האינהרנטיות שהתגלו כבר במסגרת ועדת מנדלוביץ' שהיתה אמורה להציע מתווה לקיצור התורנויות – וזכתה להתנגדות גורפת של רוב חבריה ולבסוף בכלל לא הגישה דו"ח חתום - לא נפתרו, לרבות בעיית סוף השבוע. אם מתמחה רוצה לקצר תורנויות לפי המתווה החדש ל־16+2, הוא יצטרך לעבוד כל סופשבוע, או לשבור את העיקרון המרכזי של המתווה ובכל זאת לעבוד יותר מ־24 שעות. גם סוגיית השכר לא נפתרה - האם רופא שעושה תורנות של 16 שעות יקבל שכר כמו מתמחה שעושה תורנות של 24 שעות? גם נשאלת השאלה האם משך ההתמתחות בתוך המתווה יהיה זהה לזו של אלו שיישארו בחוץ. היות ולפיד וברביבאי קבעו כי ניתן גם להתחיל ליישם בבתי החולים במרכז הארץ, הדבר עלול לפגוע פגיעה קשה בפריפריה (ל"כלכליסט" נודע כי מנכ"ל איכילוב רוני גמזו מתכוון להיות הראשון שמיישם את המתווה.
