אירוע גשם נדיר בישראל: "יולי-אוגוסט היו החמים בהיסטוריה - וזו התוצאה"
אירוע גשם נדיר בישראל: "יולי-אוגוסט היו החמים בהיסטוריה - וזו התוצאה"
עשרות מ"מ של גשם ירדו הלילה והבוקר במקומות שונים בארץ - שרידים של סופת "דניאל" שגרמה לנזקים עצומים ביוון ובלוב; ד"ר עמיר גבעתי: "האירוע הנדיר נגרם בראש ובראשונה בגלל הטמפרטורות הגבוהות של הים התיכון"
נזק לתשתיות, הפסקות חשמל נקודתיות ושיבושי תנועה: מערכת גשם ראשונה וחריגה לעונה פקדה הבוקר (יום ד׳) את ישראל. מדובר בשרידים של הסופה "דניאל" שהכתה ביוון ובלוב החל מהשבוע שעבר והובילה לשטפונות כבדים, הרוגים, נעדרים ונזקים לרכוש. הסופה נחלשה משמעותית עד שהגיעה לאזור ישראל, אך הובילה לכמויות גדולות של גשם לפנות בוקר בעיקר באזור גוש דן, השרון ובדרום הארץ.
בכמה ערים, בהן חולון והרצליה, נגרמו נזקים לכבישים ולמדרכות. באזור רמת השרון וברמת גן תקלות רמזורים הובילו לעומסי תנועה חריגים. הפסקות חשמל נרשמו בפ"ת, בית חורון, גבעת זאב, הרצליה, כפר סבא, רמה"ש ורחובות.
גם הטבע נאלץ להתמודד עם ההשלכות; בעקבות הגשמים החזקים הזרימו תל אביב, בת ים והרצליה מי נגר מהולים בביוב ממערכת הניקוז אל הים, ומשרד הבריאות מזהיר כעת את הציבור מפני רחצה בחופים אלו.
לפי נתוני השירות המטאורולוגי, עד שעות הבוקר המוקדמות נמדדו 36 מ"מ של גשם ברמת השרון, 35 מ"מ בהרצליה, ברמת החייל 26 מ"מ, בחוות הבשור שבנגב המערבי 33 מ"מ ובבית דגן 16 מ"מ. לשם השוואה, ממוצע הגשם באזור הרצליה עומד על 0-5 מ"מ בספטמבר, ו-61-80 מ"מ בנובמבר.
הגשם שפוקד כעת את ישראל הוא שאריות של הסופה "דניאל" שהכתה לאחרונה באזור אגן הים התיכון. מדובר בסופה חריגה יחסית, בעלת מאפיינים של סופה טרופית ים תיכונית הנקראת "מדיקאן" (מעיין הוריקן ים תיכוני), המסוגלת להימשך זמן רב יחסית ולדלג בין מדינות. מי הים התיכון חמים במיוחד העונה, מגמה שהוסיפה עוצמה לסופה ולמשקעים שהביאה איתה לאזור.
המדינות שנפגעו באופן משמעותי מהסופה, הן יוון ולוב. ביום שלישי שעבר ירדו מאות מ"מ של גשם ביוון, ועד עתה מתקשה המדינה להתאושש מהשטפונות הכבדים. הסופה גם הכתה בלוב, שם גבתה חייהם של יותר מ-5,000 בני אדם ועשרות אלפים עדיין מוגדרים כנעדרים.
עד שהגיעה לישראל נחלשה הסופה באופן משמעותי, אך מומחים מזהירים כי שינויי האקלים יובילו להתגברות של סופות עוצמתיות או ימים שבהם תרד כמות גדולה של גשם בפרק זמן קצר, באופן שיוביל לשטפונות כבדים.
לדברי ד"ר עמיר גבעתי, מנהל המדעי בחברת ניהול משאבי סביבה המייעצת לרשויות המקומיות ומרצה בחוג למדעי סביבה באוניברסיטת תל אביב, "בשעות הבוקר המוקדמות ירדו במרכז הארץ כמויות גשם גדולות, הנדירות מאוד לחודש ספטמבר. לא ניתן לנתק את האירוע הזה, שהוא חלק מסופת דניאל שפקדה את האזור, ממגמת התחממות כדור הארץ. הוא נגרם בראש ובראשונה בגלל הטמפרטורות הגבוהות של הים התיכון, המאפשרות ליותר אדי מים להיספח וכך גדלות עוצמות הגשם. יולי-אוגוסט היו החמים ביותר מעולם, והנה אנחנו רואים את התוצאה. ככל שהתחממות כדור הארץ תימשך והעונות החמות יהיו עוצמתיות יותר, כך גם יתעצמו אירועי הגשם".
לפי ההערכות, 132 מיליון בני אדם צפויים להיפגע בעולם מנזקי שטפונות בכל שנה עד לשנת 2030. לא מדובר רק בתרחיש עתידי; מ-1971 ועד 2019 גדל מספר השטפונות בעולם ב-1,133%.
הנזקים הכלכליים גם הם הולכים ונערמים. בישראל, סכום התביעות שהוגשו נגד רשות הניקוז בגין נזקי שטפונות ב-2013-2020 נאמד ב-702 מיליון שקל. בין השנים 2010 ל-2021 שילמו חברות הביטוח פיצויים של יותר מ-2.5 מיליארד שקל בגין נזקי שטפונות.
עד כמה מוכנה ישראל להתמודד עם שטפונות משמעותיים? מבקר המדינה בדק זאת ב-2021 וקבע כי התנהלות המדינה בתחום צמצום נזקי שטפונות מתבצעת בעיקרה באמצעות הרשויות המקומיות ורשויות ניקוז הפועלות באגנים שונים ברחבי המדינה, ואינה נסמכת על ראייה אגנית משלבת ועל ניתוח כלל-ארצי. כמו כן עלה כי אין רגולטור אחד העוסק בתחום הנגר, וכי הנושא מבוזר בין גורמים ממשלתיים ומוניציפליים רבים בעלי אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים. עקב כך, במשך השנים הצטברו ליקויים בתשתיות הניקוז בישראל וניכר הצורך בבחינת הקצאת משאבים לשם גישור על הפער בין הצרכים לבין המקורות.
מבקר המדינה אף הצביע על כך שהמדינה נדרשת להשלים את תהליך מיפוי המידע על כלל סיכוני השטפונות, לתכלל מידע זה ליצירת תוכנית לאומית לניהול סיכוני שטפונות בראייה כלל-ארצית, ובהתאם לכך לתעדף פרויקטים לביצוע באמצעות בחינת עלות לעומת תועלת, ולתת לכך ביטוי בתוכניות שנתיות ורב-שנתיות. עד היום, לא קיימת תוכנית לאומית לניהול סיכוני שטפונות.
"האירוע הזה מצביע על עד כמה חשובה המוכנות של המדינה להתמודדות עם שינויי האקלים", אומר גבעתי. "מוכנות לשינויי האקלים חוסכת בחיי אדם ובמשאבים. המדינה חייבת להבין שהאקלים השתנה והערים חייבות להיות מוכנות לאקלים החדש ולהתכונן לאירועים הקיצוניים שעוד יגיעו. מאז תחילת הקיץ אנחנו חוזרים ומתריעים שהסתיו הקרוב צפוי להיות מלא באירועים חריגים, וכבר באמצע ספטמבר אנחנו רואים אותות לכך".
