תביעה נגד משרד הביטחון: זכיית ביקורופא במכרז לאספקת שירותי רפואה לחיילים לא היתה תקינה
תביעה נגד משרד הביטחון: זכיית ביקורופא במכרז לאספקת שירותי רפואה לחיילים לא היתה תקינה
חברת טר"מ ("טיפול רפואי מיידי") טוענת כי ההצעה הזוכה של ביקורופא "היא גירעונית, ומשרד הביטחון יודע זאת". בטר"מ מאשימים את ועדת המכרזים בכך שהיא "התפרקה מכל שיקול דעת בעניין". יועמ"ש המשרד: "הצעה הפסדית איננה הצעה פסולה"
בעיצומה של המלחמה בעזה, חברת טר"מ, ("טיפול רפואי מיידי") המספקת שירותי בריאות, הגישה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד הביטחון וחברת ביקורופא, בה היא טוענת, כי התהליך לבחירת הזוכה במכרז לאספקת שירותי רפואה דחופה ומיון קדמי למשרתי צה"ל (מאות אלפי חיילים בשנה)לא היה תקין. מי שזכתה במכרז היתה חברת "ביקורפא" המפעילה את השירות מזה 14 שנים ברציפות.
מאז שנת 2004 ביקורופא נמצאת בבעלות חברת האחזקות IEL השייכת למשפחת מנדל, משפחה יהודית – אמריקאית. "התנהלות ועדת המכרזים במקרה דנן, היא ליקוי מאורות, כך ממש", כותבים עו''ד יניב מטלס ועו''ד ירון גרשון המייצגים את טר"מ. עוד נכתב, כי "זהו אחד מהמקרים הקיצוניים והחריגים ביותר שבו בין ועדת המכרזים לבין הזוכה עליו הכריזה תהום פעורה ביחס לגירעוניות הצעת הזוכה. ועדת המכרזים יצאה מגדרה על מנת לאשר הצעה שהינה לדידה גירעונית באופן קיצוני ומובהק".
בטר"מ מבססים אשמה זו בין השאר בבדיקה שערך משרד רואי החשבון EY ולפיה ההצעה תניב לביקורופא הפסד של כ-100 מיליון שקל ב-5 שנים. בטר"מ מאשימים את ועדת המכרזים של משרד הביטחון בכך שהיא "התפרקה מכל שיקול דעת בעניין, לא ביצעה כל בדיקה המתחייבת בדין (כל שכן מעמיקה) ובכך הביאה לבחירה בהצעה גירעונית, פסולה ותכסיסנית אשר תביא בהכרח לאי עמידת ביקורופא בהתחייבויות המכרז ולפגיעה חמורה במקבלי השירות, הם חיילי צבא הגנה לישראל". טר"מ דורשת את ביטול המכרז ואת פסילת הצעתה של ביקורופא.
המכרז הזה נחשב לאחד מהיוקרתיים והחשובים בזירה הבריאותית של ישראל, וצפוי להיות בהיקף של כ-140 מיליון שקל (5 שנים) ולפי אומדן הוא צפוי להניב כ-243,104 ביקורים בימי חול ועוד 99,536 ביקורים בימי שבת וחג לשנה.
בטר"מ טוענים כי נפלו שתי תקלות חמורות בהחלטת משרד הביטחון: הראשונה היא שוועדת המכרזים העניקה תשומת לב בת שורה אחת בדיון לבחירה בהצעה הזוכה במכרז. לטענת טר"מ, ב-25.7 התכנסה ועדת המכרזים לצורך פתיחת תיבת המכרזים, אך היא לא בחנה דבר והחליטה להעביר את 2 ההצעות לגורם אחר לצורך בדיקה התאמתן לתנאי המכרז, כאשר שבוע אחרי זה, ב-1.8, התכנסה הוועדה שוב והחליטה להכריז על הצעת ביקורופא כזוכה במכרז, "כאשר דיון ועדת המכרזים מתמצה בשורה אחת בלבד: הוועדה קראה את מכתבה של עליזה אבער מתאריך 1.8.23 ומאשרת פה אחד את זכיית הצעת חברת "ביקור רופא", הצעה מיטבית העונה לנדרש", נכתב בעתירה.
אך לטענת טר"מ, "התקלה החמורה והגדולה יותר היא תוצאה בה מזמין השירות (משרד הביטחון) יודע כי ההצעה הזוכה גירעונית ואילו הספק הזוכה סבור שהצעתו רווחית, ללמדך על הנחות בלתי נכונות בהצעה הזוכה או תכסיסנות. חד וחלק!", כך לשון התביעה.
מהעתירה עולה כי הצעת ביקורופא במכרז עמדה על תשלום של 74.5 שקל לביקור, כאשר לפי טר"מ, ביקורופא זכתה במכרז הקודם בתשלום משוקלל מוערך של 137 שקל לביקור (עד עתה). "מדובר במחיר המופחת בכ-45% מהמחיר ששולם לה עבור מכרז זה. חוות דעת שהכינה פרופ' הדס גלנדר עבור EY מגיעה למסקנה כי "בהינתן נתוני העלויות וההשקעות הנדרשות הרי שבאף אחד מהתרחישים, תמחור על פי ההצעה הזוכה במכרז על סך של 74.5 שקל איננה מצליחה לייצר רווחיות כלשהי. מניתוח הרווחיות התפעולית לאחר הוצאות משתנות, ניתן לראות כי בהינתן כמות הביקורים הצפויה, ההכנסות הצפויות במסגרת ההצעה הזוכה אינן מכסות אפילו את סך ההוצאות המשתנות ומביאות להפסד תפעולי של כ- 7.5 מיליון שקל. עבור ההצעה הזוכה, ובשקלול של עלויות משתנות וקבועות, ישנו הפסד שנתי תפעולי של כ-19 מיליון שקל".
ובסך הכול הפסד לכל תקופת המכרז הנוכחי (5 שנים) של כ-95 מיליון שקל. לפי הניתוח של EY, נקודת האיזון (כאשר משקללים את כל ההוצאות, ללא השקעות נדרשות-ללא רווח) הינה 113.6 שקל. במכרז הזה, טר"מ הציעה מחיר ביקור בסך 107.79 שקלים (כ-45% יותר) נמוך במקצת מהערכת EY.
יצוין כי על אף בקשות חוזרות, משרד הביטחון מסרב למסור את אומדן המכרז (המחיר הרצוי או הנכון) לביקור. יתרה מזו, על בסיס המחיר שהציע ביקורופא והאמדנים לביקורים הצפויים לשנה, טר"מ חישבו את הפער בין זרם ההכנסות הקיימות לפי המחיר הנוכחי שביקורופא מקבלת (137 שקל) לבין המחיר הזוכה (74.5) והתוצאה מדהימה: יותר מ-30 מיליון שקל לשנה ומעל 150 מיליון שקל לכל המכרז. "כיצד ועדת המכרזים לא מוצאת לנכון לבדוק פער בלתי נתפס זה?! הפחתה של למעלה מ-30 מיליון שקל לשנה במחיר השירות. למעלה מ-150 מיליון שקל לאורך תקופת ההתקשרות", תהו בטר"מ.
במשרד הביטחון אכן מכירים את סוגיית ההפסדיות שבהצעה שכן, ממכתב ששיגר אגף היועץ המשפטי למשרד הביטחון נכתב בתגובה לפנייה של עורכי הדין של טר"מ, כי "הצעה הפסדית איננה הצעה פסולה".
נשאלת כעת השאלה, דווקא בעת מלחמה, האם נכון לאפשר לחברה מסחרית לטפל במקרי חירום בריאותיים של חיילי צה"ל כאשר על כל יחידת שירות שכזו היא מפסידה כסף. כלומר, עד כמה חברה מסחרית תצליח לספק שירות חיוני לחיילים כאשר היא לא רק שלא מרוויחה אלא מפסידה ממש.
טר"מ גם טוענים כי היות שמדובר במכרז כל כך משמעותי אשר במסגרתו ניתן שירות למאות אלפי חיילים ומשרתים, "ועדת המכרזים לא הייתה רשאית לפטור את עצמה מעריכת בדיקה עצמאית בנושא; היא לא הייתה יכולה להתעלם מהקוטביות שבין מסקנתה בדבר גירעוניות לבין עמדת הזוכה בדבר רווחיות הצעתו; והיא גם לא יכולה הייתה להתעלם מאומדן המכרז ולהסתמך על אמירה בעלמא של הזוכה, שכן אחרת האומדן שנערך לצורך המכרז חסר".
עוד טוענים בטר"מ כי הם פנו לוועדת המכרזים בנושא, בצירוף חוו"ד של EY, אך לטענתם, "הוועדה לא דנה בטענות טר"מ, לא הפנתה את הטענות לביקורופא, לא התייחסה לגירעון העצום בהצעה הזוכה בהיקף של כמעט 100 מיליון שקל, לא טרחה לדון בהשגת טר"מ, ועו"ד מהמחלקה המשפטית של המשרד השיב תחתיה בסרבו לשנות את ההחלטה המקורית - ללא דיון" ומסכמים: "כך נבחר זוכה להעמדת מערך שירות רפואי חשוב במעלה לחיילי צבא הגנה לישראל. לא על זו תהיה תפארתה של ועדת המכרזים".
בהמשך, נוכח סירובה של הוועדה למסור את אומדן המחיר, סבורים בטר"מ כי "לא בכדי פועלת כך ועדת המכרזים, שכן הוועדה יודעת היטב (ולמצער צריכה לדעת), כי כאשר מדובר בפער כה משמעותי בין המחיר המוצע לבין האומדן, מחויבת הייתה לפסול את הצעת ביקורופא וכי גילוי האומדן ימחיש את אזלת ידה של ועדת המכרזים".
מחברת ביקורופא נמסר בתגובה: "הליכי מכרז משרד הביטחון מתנהלים כעת בין כותלי בית המשפט, לפיכך לא נוכל להגיב לגופם של הטענות המשפטיות, אך בו בעת חברת ביקורופא דוחה בשאט נפש עמוקה את הטענות העולות מן הכתבה כתוצאה מהאינטרסים של חברת טר"מ."
ממשרד הביטחון נמסר, "המכרז שבו זכתה חברת ביקורופא נועד לקדם ולהרחיב את המענה הרפואי לחיילי צה"ל, בדגש על תהליכי התייעלות והתקדמות דיגיטלית. משרד הביטחון יגיב על העתירה במלואה, כמקובל, במסגרת ההליך בבית המשפט".
