איפה שרת התחבורה? שיא של עשור במספר התאונות הקטלניות מתחילת השנה
איפה שרת התחבורה? שיא של עשור במספר התאונות הקטלניות מתחילת השנה
מאז ינואר התרחשו בישראל 225 תאונות דרכים קטלניות שבהן נהרגו 246 אנשים - 10.5% מהם מתחת לגיל 14. כבר לפני כ־20 שנה הומלץ להשקיע כחצי מיליארד שקל בשנה לצמצום תאונות הדרכים, אך בפועל התקציב נמוך בהרבה והאזרחים משלמים בחייהם
בשבועות האחרונים המדינה גועשת בעקבות מותו הטראגי של הילד רפאל אדנה. אדנה נדרס על ידי רכב פרטי שבו נהגה קרול פסלר בת ה־80 בשדרות בן גוריון בנתניה. פרשת מותו של רפאל אדנה עוררה שדים רבים מרבצם, וחשפה שוב את התחושות קשות של רבים מיוצאי אתיופיה כלפי הממסד הישראלי - ותחושות אלו התפרצו בזעם שהגיע בקצוות גם לאלימות קשה שהתבטאה בין היתר בזריקת בקבוק תבערה ודקירת שוטר.
המוחים יצאו בראש ובראשונה נגד הפרקליטות ומערכת המשפט, אך מלבד העיסוק בהיבט המשפטי, מותו של הילד מעלה סוגיה כואבת נוספת והיא מדיניות ממשלת ישראל בכל הקשור למניעת תאונות דרכים. מתחילת השנה ונכון לכתיבת שורות אלו, נהרגו בתאונות דרכים 246 בני אדם, זינוק מדאיג של 6% במספר ההרוגים לעומת השנה שעברה, מתוכם 26 ילדים מתחת לגיל 14 ו־66 הולכי רגל. בכל הקשור לתאונות קטלניות, השנה הנוכחית מהווה שיא שלילי בעשור האחרון עם 225 תאונות קטלניות עד לסוף אוגוסט, עלייה של 8% לעומת השנה שעברה.
התאונות הללו אינן מתרחשות בחלל ריק. לפני כחודש הודיע יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) אבי נאור כי הוא פורש מתפקידו לאחר שנה וחצי בלבד. נאור, מייסד עמותת אור ירוק ומנכ"ל אמדוקס לשעבר, מונה לתפקיד על ידי שרת התחבורה הקודמת מרב מיכאלי. במכתב הפרישה שלו כתב נאור כי הוא בחר לפרוש מפני שהוא "נוכח לדעת" שבישראל לא בשלו התנאים להוביל תוכנית לאומית רחבת היקף שתחולל את השינוי ההכרחי במפת תאונות הדרכים, וכתוצאה מכך הוא חש שאינו מסוגל עוד לכהן בתפקיד בתנאים אלו. את הסיבות לפרישתו של נאור אפשר למצוא בריאיון שפורסם ב"כלכליסט" באוקטובר 2022. "אין כאן ניסים" הוא אמר אז, "אם יש תקציב, יש סיי ויש גיבוי ממשלתי, אז יש תוצאות". באותו ריאיון קבע נאור שבאמצעות תקציב של חצי מיליארד שקל בשנה ניתן לחסוך חצי מהרוגי תאונות הדרכים. בפועל, תקציב הרלב"ד לשנת 2023 עומד על כ־190 מיליון שקל בלבד.
בכירים בממשלה ששוחחו עם "כלכליסט" הודו כי התקציב הנוכחי של הרלב"ד אינו מספק, וכי הדבר מוביל לכך שלא ניתן לקדם את התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים שעליה הכריזו בשנה שעברה. כתוצאה מכך, במקום תוכנית תלת־שלבית שכללה השקעה ארצית, מחוזית ומקומית יוסטו תקציבים בעיקר לרשויות המקומיות שם האימפקט צפוי להיות הגדול ביותר.
במשרד התחבורה סבורים כי תאונות הדרכים העירוניות הן כרגע הנושא הבוער ביותר, וכי בתוך כמה שנים רוב הכבישים הבין־עירוניים יהיו בטוחים מספיק מבחינת תשתיות. לראיה, מספר ההרוגים בתוך הערים גדל ב־25% לעומת השנה שעברה וזאת במקביל לצמצום של 7% במספר ההרוגים בכבישים הבין־עירוניים. כמו כן, במשרד סבורים כי קיימת בעיית אכיפה משמעותית, וכי מחסור כוח האדם שממנו סובלת משטרת התנועה משפיע על כך.
שרת הבטיחות בדרכים נמנעת מלעסוק בנושא
מי שמופקדת על הרלב"ד ועל צמצום מספר ההרוגים בכבישים היא שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב שהנושא נמצא תחת אחריותה ובסמכותה. על אף הטייטל הרשמי של השרה לבטיחות בדרכים, נדמה כי רגב ממעטת לעסוק בנושא וייתכן שאף נמנעת ממנו במכוון.
בספר תוכניות העבודה של הממשלה הציגו רגב ומנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן את יעדי המשרד, ואלו לא כללו התייחסות לנושא של בטיחות בדרכים. גם ברמה התקשורתית רגב נמנעת לעסוק בנושא. מאז כניסתה לתפקיד צייצה השרה בחשבון הטוויטר שלה פעם אחת בלבד על תאונת דרכים בשבוע שבו נכנסה לתפקיד, וגם זה רק כשהיא נקלעה לזירת תאונה במקרה. שלושה ציוצים נוספים שניתן לקשר אותם לתחום בטיחות הדרכים היו כחלק מגזירת סרטים על כבישים ומציוץ מיום שישי האחרון שעסק בנושא כחלק מפתיחת שנת הלימודים. לשם ההשוואה, השרה צייצה על כל הרוג ופצוע באירועי טרור שאינם תחת אחריותה ואיחלה החלמה לפצועים ותנחומים למשפחות - מה שלא עשתה כלפי אף אחד מ־225 ההרוגים בתאונות הדרכים מתחילת השנה.
"הנושא של בטיחות בדרכים הפך להיות שולי או אפילו כזה ששרים מנסים להתחמק ממנו. אף אחד לא זוכה למחיאות כפיים כשמספר ההרוגים הולך וגדל", כך אמר ל"כלכליסט" ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ובטיחות בדרכים ומנהל אקדמי לתחבורה במכללת הגליל.
לטענת בקר, אם ממשלות ישראל היו משקיעות 550 מיליון שקל בשנה לצמצום תאונות הדרכים כפי שהומלץ עוד בשנת 2005 בדו"ח שיינין, אז היינו יכולים להציל את חייהם של מאות אנשים: "ב־2005 היו 500 הרוגים וירדנו ל־360-350. נקבעו יעדים שלקחו על עצמן גם מדינות ה־OECD. היינו צריכים להיות היום בפחות מ־240 הרוגים בשנה אבל אנחנו נמצאים במצב שבו נסיים את השנה עם פלוס מינוס 380 הרוגים. אנחנו מחליקים במדרון בכיוון שלילי מאוד". בקר מדגיש שמדובר גם בעניין כלכלי, ובהשקעה תקציבית של מאות מיליונים ניתן לחסוך נזק כלכלי שנאמד בכ־17 מיליארד שקל בשנה.
תגובת שרת התחבורה רגב לא התקבלה, ומטעם משרד התחבורה נמסר: "בניגוד לטענות, המשרד פועל תוך השקעת משאבים ניכרים לצמצום הפגיעות בתאונות דרכים. בין היתר מתוקצבות ומבוצעות עבודות תשתית שכל תכליתן היא הגברת הבטיחות. ברלב"ד גובשה תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים שהוקצו לה 240 מיליון שקל בתקציב המדינה".
