נחשף בכלכליסטלקראת השימוע בנושא: בנק ישראל מתעקש על הגבלת היו"רים
נחשף בכלכליסט
לקראת השימוע בנושא: בנק ישראל מתעקש על הגבלת היו"רים
הפיקוח על הבנקים מקדם את התקנה הנפיצה שתגביל את פעילות היו"רים בבנקים ושצפויה להביא גם לירידה מסוימת בשכרם. מחר ייערך שימוע לקראת הכרעה בנושא. גורם בבנק ישראל: "מזמן לא היתה סוגיה שקיבלנו עליה כמות כזו של ניירת"
בנק ישראל ממשיך לקדם הנחיה שקובעת גבולות גזרת סמכויות יו"רים בבנקים ללא גרעין שליטה, וכתוצאה מכך גם תביא להפחתה בשכרם. בבנק ישראל טוענים כי מטרת ההוראה היא בכלל חיזוק הדירקטוריון והיו"ר, וכי אין כוונה לבצע פגיעה משמעותית בשכר יושבי הראש. לעומת זאת, בבנקים אומרים שבפועל משמעות ההנחיות תביא לצמצום הסמכויות של היו"ר, עד לכדי הפיכתו לדירקטור מעט משודרג יותר, ולירידה בשכר, שממילא מוגבל כיום לחוק שכר הבכירים.
מדובר בסוגיה רגישה ושנויה במחלוקת שגרמה למתיחות בין בנק ישראל לחלק מהבנקים. טיוטת ההנחיות, שפורסמה לראשונה ב"כלכליסט", קובעת כי הדירקטוריון יגדיר את תפקידיו וסמכויותיו של היו”ר, כשבבנק ישראל מכוונים לכך שההגדרה תיעשה כך שהיו”ר לא יעסוק בסוגיות ביצועיות, שיישארו באחריות ההנהלה, ותפקידו יהיה ממוקד בפיקוח עליה. כמו כן, בבנק ישראל מבקשים להדגיש כי לא תהיה זיקה בין היו”ר לבנק. חוסר הזיקה יתבטא גם בסוגיית התגמול.
ביום חמישי הקרוב ייערך שימוע בבנק ישראל לקראת פרסום ההנחיות הסופיות. לקראת השימוע הציפו הבנקים את בנק ישראל במסמכים בני עשרות עמודים המנמקים מדוע המגבלות החדשות אינן נדרשות. "מזמן לא היתה סוגיה שקיבלנו עליה מהבנקים כמות כזו של ניירת. לא ראינו שסוגיות שקשורות לציבור הרחב קיבלו כזו התייחסות נרחבת מהבנקים", אמר גורם המקורב לבנק ישראל.
איגוד הבנקים שלח מסמך בן מעל ל־40 עמודים שאותו הכינו אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ועו"ד אייל דותן ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.
בנק לאומי, שאינו חלק מאיגוד הבנקים, לקח את הסוגיה במלוא הרצינות, והצטייד במיטב היועצים. בבנק, שהיו"ר שלו הוא סאמר חאג' יחיא, הצטיידו בפרופ' אריה בבצ'וק שנחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום ממשל תאגידי. בנוסף לכך שכר לאומי גם את שירותיהם של פרופ' שרון חנס ושל עו"ד אברמי וול.
חאג' יחיא גם עשוי להיות היו"ר שייפגע בצורה המשמעותית ביותר מההנחיות החדשות היותר מאחר שעלות שכרו היא הגבוהה מבין יושבי הראש בבנקים ללא גרעין שליטה (3.3 מיליון שקל אשתקד לעומת 2.8 מיליון שקל לשאול קוברינסקי מדיסקונט ו־2.4 מיליון שקל לראובן קרופיק מהפועלים). חאג' יחיא גם נחשב ליו"ר דומיננטי יותר ממקביליו בשני הבנקים האחרים.
"הוראות אלו חשובות במיוחד להבהרה ולמניעת טשטוש זהויות ופעילויות בין תפקידי ההנהלה לבין תפקידי הדירקטוריון, ובכלל זה תפקידיו של יו"ר הדירקטוריון, ובמיוחד כשמדובר בבנק ללא גרעין שליטה", מסר אתמול המפקח על הבנקים יאיר אבידן. בבנק ישראל מסבירים גם כי דרישה זאת עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של ממשל תאגידי נאות המחייבים הפרדה ברורה ומובהקת בין הגורם המתווה מדיניות ומפקח, שהוא הדירקטוריון ובראשו היו"ר, לבין הגורם המבצע שבראשו המנכ"ל, וזאת כדי שהפיקוח יהיה אפקטיבי. ואילו במסמכי התשובה של הבנקים שנשלחו לבנק ישראל טענו הבנקים בין היתר כי המגבלות החדשות הן מיותרות, ואינן קיימות בעולם.
הטיוטה מסדירה בצורה פורמלית את הגמול שיקבל יו"ר בבנק ללא גרעין שליטה, כך שגם דירקטור חיצוני (דח"צ) יוכל להתמנות ליו"ר, וליהנות מתגמול שהוא מעבר לתגמול שמגיע לו כדח"צ. אלא שהטיוטה גם קובעת ששכר היו"ר יתבסס על השכר של הדירקטורים בבנקים. הדירקטוריון יקבע מה יהיה היחס בין שכר הדירקטור לשכר היו”ר, כאשר היחס הזה ייקבע על בסיס משאבי הזמן הנדרשים למילוי תפקיד היו”ר. זה יהיה השכר היחיד שיקבל היו”ר, הוא לא יהיה שכיר בבנק, לא יופרשו לו זכויות סוציאליות, והוא לא יהיה זכאי לחשבון הוצאות, כלומר נסיעות לכנסים בחו”ל או אירוח אורחים ייעשו על חשבונו.
בבנקים העריכו כי הצמדת שכר היו"ר לדירקטורים, שמרוויחים לפי הערכות בממוצע 600 אלף שקל בשנה, תגרום לירידה של עד 50% בשכרם. ואילו בבנק ישראל מדגישים כי אין כוונה לחתוך בצורה חדה את השכר, וכי לפי הערכות תהיה פגיעה של כ־200-400 אלף שקל בשנה. בנוסף, טרם פורסם הנוסח הסופי של ההנחיה, וההערכות הן כי הוא יהיה מרוכך יותר ויאפשר מרחב תמרון נוסף בקביעת התגמול.