רוטמן ממשיך לקדם במהירות את ההצעה לפיה הכנסת תבחר את נציב התלונות על שופטים
רוטמן ממשיך לקדם במהירות את ההצעה לפיה הכנסת תבחר את נציב התלונות על שופטים
יו"ר ועדת החוקה קבע ליום שלישי דיון על הצעת החוק שלפיה הכנסת תבחר את נציב התלונות על שופטים - למרות התנגדות היועמ"שית.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (ציונות דתית), זימן דיון בוועדה ליום שלישי הקרוב (מחרתיים) על מנת לקדם את הצעת החוק שלפיה הכנסת היא זו שתבחר את נציב תלונות השופטים ברוב של 70 חברי כנסת. הצעת החוק שהגיש רוטמן בשבוע שעבר אושרה ביום רביעי בקריאה טרומית ברוב של 54 מול 51, והוא מתכוון להעביר את החוק במהירות, בתוך שבועיים וחצי, לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ ב-24 ביולי.
כיום הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת שופטים, לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. הצעת החוק מבקשת לבטל הסדר זה, ולקבוע כי הנציב ייבחר בידי הכנסת, בהצבעה חשאית, בהליך המקביל לבחירת נשיא המדינה. בכך, רוטמן מבקש לנתק את הסמכות לבחירת נציב תלונות השופטים מהוועדה לבחירת שופטים שכוללת נציגים של הממשלה, הכנסת, שופטי העליון ולשכת עורכי הדין, ולהעבירה בלעדית לכנסת.
מהלך זה נועד לחזק את הפוליטיקאים על חשבון גוף שכולל כמה גורמים, כך שמדובר למעשה בהמשך ההפיכה המשטרית.
שר המשפטים יריב לוין שתמך בהצעת החוק אמר ביום ד' בדיון במליאה: "יש לקיים ביקורת ישרה וראויה על שופטים ללא משוא פנים, שדרושה בעיקר למי שיש בידיהם כוח כמעט בלתי מוגבל, ולמי שיש כוח לקבוע גורלות של אנשים ולשלול את חירותם. שם צריכה להיות ביקורת הכי בלתי תלויה והכי אמיצה ולא ביקורת מחבקת של חבר כאילו מבקר את החבר".
היועמ"שית גלי בהרב מיארה מתנגדת להצעה, בטענה כי תחליש את הרשות השופטת, תפגע בעצמאותה ותביא לפוליטיזציה של הליך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים.
במכתב ששלחה המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי, ללוין נכתב כי "הצעת החוק מבקשת לשנות מן היסוד את הליך מינוי הנציב, כמו גם את אמות המידה המקצועיות לבחירתו, תוך דחיקת השיקולים המקצועיים והפרת האיזונים שנועדו להבטיח כי מוסד הנציבות יוכל למלא את תפקידו באופן אפקטיבי, מקצועי ובלתי תלוי, אך מבלי לפגוע בעצמאותה של מערכת המשפט. הצעת החוק אינה מציעה איזונים אפקטיביים אחרים, במקום אלה שהיא מפרה".
גם היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ברק לייזר, מתנגד להצעת החוק וכתב: "העברת סמכות המינוי של הנציב לידי הכנסת משנה את האיזון העדין הקיים כיום בין הרשויות, ומעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט. בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצוע, ניטראלי ועצמאי בפעולותיו"
--
