חברות הסלולר למשרד התקשורת: "ייקור אגרות התדרים - מהלך בלתי סביר"
חברות הסלולר למשרד התקשורת: "ייקור אגרות התדרים - מהלך בלתי סביר"
אגרות התדרים בישראל גבוהות משמעותית מאשר במדינות אחרות בעולם; פרטנר, הוט מובייל, סלקום, וויקום ופלאפון פנו למשרד התקשורת בדרישה להשאיר על כנה את ההנחה באגרות, ודורשות לבחון מחדש את מודל התמחור שלהן שלא עודכן מאז 1995
חברות התקשורת ממשיכות במאבק נגד אגרות התדרים הגבוהות: פרטנר, הוט מובייל, סלקום, פלאפון ו-וויקום (wecom) פנו במשותף למשרד התקשורת בדרישה להשאיר על כנה את ההנחה הקיימת באגרות התדרים (בגובה 28%) שהותנתה בהשלמת פרישת תשתיות דור 4 ברחבי הארץ. כמו כן החברות דורשות לבחון מחדש את מודל התמחור של אגרות התדרים שלא עודכן מאז 1995. במידה שההנחה לא תימשך, החברות ישלמו 440 מיליון שקל עבור השימוש בתדרים ב-2023.
לפי הפנייה, שהוגשה באמצעות עוה"ד נגה רובינשטיין, מוהנד נאסר ויעל קוברובסקי ממשרד KRB , "הכבדת נטל האגרות על המפעילים, ללא כל קורלציה לתפוקה הכלכלית הנגזרת ממשאב הספקטרום, אינה משקפת מדיניות סבירה (אף לגישת משרד התקשורת) וערך כלכלי נאות של התדר, ומובילה לתוצאה כלכלית בלתי סבירה באופן קיצוני". עורכי הדין כתבו שהם מצפים לקבל תשובה מהמשרד בתוך שבועיים, וכן שבתוך חצי שנה תינתן הערכה לשווי הכלכלי של האגרות. נראה כי לא מן הנמנע שבמידה שהחברות לא יקבלו מענה - הן יפנו לבג"ץ.
התשלום עבור השימוש בתדרים מחולק לשניים: דמי רישיון הנקבעים במכרזים תחרותיים בין החברות כל כמה שנים, ואגרות התדרים. הנימוקים להטלת האגרות הם שספקטרום התדרים מוגבל, ושמדובר במשאב ציבורי שחברות הסלולר מרוויחות ממנו כסף.
אגרות התדרים בישראל גבוהות משמעותית מאשר במדינות אחרות בעולם. בינואר פורסמה עבודה שביצעו חברות התקשורת באמצעות חברת הייעוץ TASC, שהראה כי אגרת התדרים בישראל עומדת על 31.9 אלף יורו למגה-הרץ למיליון נפש. באנגליה, שבמקום השני, האגרה עומדת על 19.4 אלף יורו.
במשרד התקשורת השתמשו בנתון אחר שהגיע למסקנה דומה: במידה שלא יהיה שינוי באגרות התדרים, החברות ישלמו 4.81% מהכנסותיהן עבור אגרות התדרים, לעומת 1.8% בממוצע בעולם.
אחת הטענות המרכזיות של החברות היא שמנגנון תשלום האגרות לא עודכן מאז 1995. ב-2015 הוחלט להצמיד את התשלום של האגרות למדד המחירים, אך מאז המשרד ממשיך שלא לעדכן את השווי הכלכלי שלהן. לטענת החברות, האגרות כיום כבר לא משקפות את השווי האמיתי של התדרים.
לפי הפנייה של החברות, "לאחר שנים ארוכות בהן משלמות החברות את אגרות התדרים, בלא זיקה בין האגרות לבין השווי הכלכלי, יש לקצוב פרק זמן קצר וסביר כדי לאפשר למשרד התקשורת להשלים את העבודה הכלכלית הנדרשת לקביעת שווי התדרים, לגבש את אמות המידה המקצועיות שישקפו את מדיניות השימוש בתדרים, ובהתאם, לקבוע את גובהן".
במכתב מציינים עורכי הדין של החברות שורה של התבטאויות של בכירים במשרד התקשורת שלפיהן על אגרות התדרים לשקף את השווי הכלכלי שלהן. בין היתר מצטטים דיון בכנסת משנת 2015 אז אמר מנהל תחום רגולציה במשרד באותה תקופה, אורן מור: " ראינו שיש חוסר מתאם או חוסר איזון כלכלי משמעותי בין האגרה לבין הערך הכלכלי. זה אינטואיטיבי. אין כאן איזו בדיקה מעמיקה. הבדיקה המעמיקה שאנחנו הולכים להיכנס אליה עוד מעט תעשה סדר על ידי יועץ בינלאומי שיתמחר את הערך הכלכלי שגלום בשימוש בכל תדר ותותאם לו אגרה מתאימה". כמו כן מציינים בחברות התקשורת את דו"ח מבקר המדינה מ-2012 שמתח ביקורת על התנהלות המשרד בנושא.
על כך כתבו עורכי הדין: "משרד התקשורת בדעה שעל האגרות להיגזר משווים הכלכלי של התדרים וממדיניות שמטרתה היא ייעול השימוש בתדר. חרף זאת, משרד התקשורת לא פועל בנמרצות הנדרשת כדי לקבוע את שווים הכלכלי של התדרים ולתקן בעקבות זאת את גובה האגרות באופן שיעלה בקנה אחד עם הצהרותיו בעניין ועם עמדתו המקצועית".
