האוצר מקדם: ישראל תגבה שיעור מס מינימלי של 15% מחברות רב־לאומיות
האוצר מקדם: ישראל תגבה שיעור מס מינימלי של 15% מחברות רב־לאומיות
משרד האוצר הצטרף לרכיב נוסף של תוכנית המיסוי של ה־OECD והמדיניות צפויה להיכנס לתוקף ב־2026. העלאת שיעור המס יכולה להפחית את האטרקטיביות של ישראל עבור חברות, אבל היא יכולה למשוך אותן באמצעות מענקים מיוחדים
משרד האוצר הכריז בשבוע שעבר כי בכוונתו לפעול ליישום משטר מס מינימלי מקומי על תאגידים רב־לאומיים, כלומר, חברות בינלאומיות שפועלות גם בישראל ישלמו לכל הפחות 15% מס מרווחיהן. בכוונת האוצר לפעול להשלמת החקיקה עד 2026.
מדובר במהלך שמקודם על ידי ארגון ה־OECD מזה למעלה מעשור, המהלך הרחב מכונה BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) ומהותו היא למנוע שחיקה של בסיס המס של חברות רב־לאומיות. זאת מכיוון שאלה החלו לנצל את העובדה שמדינות מעוניינות שהן יפעלו בתחומן ודרשו שיעורי מס מופחתים ונוצר "מרוץ לתחתית" שאותו מבקשים למנוע. מטרה נוספת של המהלך היא מניעת הסטה של רווחים ממדינה למדינה. הפרויקט הרחב של ה־BEPS מיפה 15 זירות שבהן יש לפעול, החל בטיפול "באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטלית", עובר ב"מכשירים לפיקוח על אמנות מס בין מדינות" ו"מחירי העברה", וכלה ב"טיפול בשחיקת מס דרך הפחתת הוצאות מימון ותשלומים פיננסיים אחרים".
ישראל, כמו כ־140 מדינות נוספות, נוטלת חלק בדיוני ה־BEPS מאז הקמת המיזם. הפרויקט רחב היריעה התכנס במהלך 2021 לשני אשכולות עיקריים, המכונים פילאר 1 ופילאר 2. כבר ב־2021 הכריז משרד האוצר כי בכוונתו להצטרף למתווה הזה ולחתור למס בינלאומי מינימלי של 15%, אך ההכרזה היתה רק יריית הפתיחה, שכן היה צורך בזמן רב שיחלוף עד שהפילארים יהיו מגובשים.
כבר לפני כשנה הכריז משרד האוצר כי הוא מאמץ את פילאר 1, שנועד לגבות מחברות רב־לאומיות שההכנסה שלהן מעל 20 מיליארד יורו סכום מסוים שיועבר למדינות שבתחומן הופק הרווח. המהלך נועד לדוגמה לחייב את נטפליקס לשלם חלק מהמס גם בישראל, כי היא מרוויחה על התושבים שמשתמשים כאן בשירותיה.
השבוע משרד האוצר הודיע כי הוא מתכוון לאמץ גם את פילאר 2, לפיו ישראל מתחייבת לגבות מחברות רב־לאומיות מס של לפחות 15%. הרעיון העיקרי של פילאר 2 הוא שחברות רב־לאומיות גדולות, שההכנסות שלהן יותר מ־750 מיליון יורו בשנה, יחויבו לשלם לפחות 15% מס על כלל הרווחים של התאגיד.
לדוגמא, נניח שיש חברה שפועלת בחמש מדינות, כולן חברות באמנה. הרי שבשלב הראשון יש למדינה בה נמצאת החברה יכולת לגבות 15% מהרווחים המיוחסים לחברה שנמצאת באותה מדינה. אם המדינה לא גבתה 15%, הרי שיש יכולת למדינות אחרות שחברות בקבוצה לגבות את הפער בין המס ששולם ל־15%, כלומר, אם ישראל לשם הדוגמה גבתה מאינטל רק 5%, הרי שאירלנד (אם זו תהיה חלק באמנה) תוכל לגבות את ה־10% הנותרים.
הצטרפות ישראל למהלך הזה איננה מפתיעה, שכן היא שחקן קטן שבסוף צריך ללכת עם רוב המדינות. אם כל המדינות הולכות למשטר של מס מינימלי, הרי שישראל עשויה שלא להרוויח מכך שהיא תציע שיעורי מס מופחתים, שכן כל חברה רב־לאומית שתגיע לכאן בשביל שיעורי המס יודעת כי היא תצטרך להשלים לשיעור מס של 15% במדינה אחרת. אך עם זאת, כדאי לשים לב להיבטים שמייחדים את ישראל בסוגיית המס הבינלאומי־מינימלי, ולהשלכות במקרה של ישראל.
ראשית, בישראל יש חוק עידוד השקעות הון שכולל שיעורי מס נמוכים ומענקים לחברות רבות, ביניהן גם חברות רב־לאומיות. מבהירים באוצר שבמקרה ויתברר שהמס המינימלי נמוך מ־15%, ייתכן שיהיו דרכים אחרות לשמור על האטרקטיביות הישראלית, אם באמצעות מענקים או דרכים עוקפות אחרות.
שנית, ישראל לא קיבלה את כל פילאר 2 - היא קיבלה את העיקרון של גביית מס מינימלי של 15%, אך היא לא חתמה עדיין על החלק שמאפשר לגבות מחברות אחיות או מחברות בנות את ההשלמה ל־15%, שכן לא בטוח שחלקים אלו משרתים אותה. לצד ישראל, גם שווייץ לא חתמה על חלק זה. מוקדם להבין מה המשמעויות של המהלך. מכל מקום, חשוב לציין כי נכון לעכשיו, ארה"ב עדיין לא הצטרפה סופית לאמנה זו. גם סין מתלבטת, ואילו יפן כבר החלה ליישם את האמנה ב־2024.
שלישית, יש זמן רב עד שהמהלכים הללו ייכנסו לתוקף בישראל. אם בעולם יש מדינות שכבר חוקקו את פילאר 1 ופילאר 2 לשנת 2024, הרי שבישראל הכוונה שהחקיקה תיכנס לתוקף רק ב־2026. אבל גם בדרך לשם יש לא מעט עבודה. יש לכתוב את החוק ולהתאימו לישראל ואז להעבירו בכנסת.
ההכרזה היתה ידועה מראש, אבל היא עוד אבן דרך בדרך למעבר לעולם מיסוי חדש. הכלכלן הראשי באוצר שמוביל את הדיונים ב־OECD בנושא, ד"ר שמואל אברמזון, אמר לכלכליסט כי "המטרה אינה הגדלת הכנסות, אלא ייצור ודאות לחברות הרב־לאומיות שפועלות בישראל". אברמזון הדגיש כי גם אחרי שינוי מבנה המס "ישראל תפעל לשימור האטרקטיביות שלה ומניעת זליגת הכנסות לחו"ל".
