9 יישובים בעוטף שנפגעו קשות מסרבים לחתום על מתווה הפיצוי: "מציעים לנו שיקום חלקי בלבד"
9 יישובים בעוטף שנפגעו קשות מסרבים לחתום על מתווה הפיצוי: "מציעים לנו שיקום חלקי בלבד"
פורום היישובים שספגו נזקים כבדים מבהיר כי הפתרונות המוצעים אינם משקפים את עלות השיקום בפועל. אין פתרון לבתים "מחוללים" שאליהם נכנסו מחבלים, ומס רכוש לא מממן הריסה ופינוי של בתים. מינהלת תקומה: "נשקיע בשיקום 1.5 מיליארד שקל"
תשעה יישובים בעוטף עזה שספגו את הנזקים הכבדים ביותר בטבח ב־7 באוקטובר בגוף וברכוש מסרבים לחתום על מתווה הפיצויים שמציעה מינהלת תקומה. שמונה קיבוצים ומושב אחד - בארי, כפר עזה, ניר עוז, נחל עוז, כיסופים, נירים, חולית, נתיב העשרה ורעים - ייסדו את "פורום הביתה" שנועד לפעול לשיקום היישובים ולהציג חזית אחידה ומתואמת מול מוסדות המדינה. כפי שנחשף בכלכליסט בתחילת מאי, בפורום הגיעו למסקנה כי מתווה הפיצויים שגיבשה מינהלת תקומה לא יספיק למימון כל צורכי השיקום שלהם.
במכתב ששלח הפורום למינהלת תקומה וכן להנהלות ותושבי היישובים נכתב כי "תוכנית השיקום המוצעת ליישובים בתצורתה הנוכחית היא חלקית בלבד, והיוועצות נרחבת עם אנשי מקצוע רבים מהתחום מעלה שלא תספיק לכלל צורכי השיקום. כנציגי ההנהלות אין באפשרותנו לחתום עליה ולדווח לקהילות שלנו בלב שלם שהיא תספיק לכל צורכי השיקום".
מנהלת הקהילה של קיבוץ נירים מאיה ליברמן מדגישה כי "המכתב למינהלת תקומה נועד להבהיר שאנחנו מבקשים הבנה והפנמה לצרכים המיוחדים שיש ליישובים שנפגעו בצורה קשה כל כך. אנחנו מצפים שסוגיות שהעלינו יקבלו מענה אופרטיבי ולא הבטחות שהן ייענו בהמשך. לא נוכל מצדנו לשאת בעול הכלכלי של מע"מ, בתים מחוללים ופערים אחרים שהעלינו. צריך לעבור משלב האמפתיה לעוטף לשלב העשייה למען העוטף".
בסיס החישוב אינו משקף את עלות השיקום
בדרך כלל קרן הפיצויים של מס רכוש היא זו שמפצה על נזקים מאירועי מלחמה, אך הכללים הקשיחים שתחתם פועלת הקרן לא נותנים מענה לנזקים הכבדים ברכוש ובנפש שספגו יישובי העוטף. לכן יצרו בתקומה מודל פיצויים שכולל תשלום בסיסי על פי הכללים של קרן הפיצויים של מס רכוש ותוספת לפי חומרת הנזק ביישובים שחולקו לשלוש קטגוריות - 20% נזקים קלים, 40% נזקים בינוניים, ו־60% לקיבוצים בארי, ניר עוז וכפר עזה שספגו את הנזק החמור ביותר. בשלושתם יחד יש כ־300 מבנים שמיועדים להריסה: בבארי כ־120, בכפר עזה כ־100 ובניר עוז כ־80.
המבנים שנפגעו בכל יישוב חולקו לשלוש קטגוריות: אדום - אלה שמידת הנזק בהם חמורה עד כדי הריסה מקנים בהתאם לכללים של מס רכוש סכום של 7,265 שקל למ"ר לשיקום כל בית או מבנה ציבור שמיועדים להריסה; בית מגורים שהוגדר כתום, כלומר עם נזק בינוני, מקנה תקציב של 216 אלף שקל, ואילו מבנה ציבור כתום מקנה 254 אלף שקל; בתי מגורים צהובים שבהם פגיעות קלות מקנים תקציב של 42 אלף שקל והתקציב עבור מבני ציבור צהובים הוא 91 אלף שקל. היישובים יקבלו את הסכומים המצטברים מספירת כל המבנים לשיקום בכל אחת מהקטגוריות והכפלתם בסכום הפיצויים, לסכום המתקבל יוסיפו את תוספת תקומה. בסך הכל תקציב השיקום הוא 1.5 מיליארד שקל מתוך 19 מיליארד שקל תקציבה של תקומה. אלא שהטענה היסודית של פורום הביתה הוא כי הבסיס נמוך מאוד ואינו משקף את עלות השיקום האמיתית, כך שהתוספת תספיק רק לכיסוי הפער בין בסיס החישוב לעלות האמיתית של שיקום הבתים, ולא תספיק למימון צרכים נוספים. על פי הכללים של מס רכוש, הפיצוי על בית שייהרס וייבנה מחדש הוא 7,265 שקל למ"ר, בעוד מומחים בענף מעריכים שעלות בנייה של בית צמוד קרקע בסטנדרט בסיסי היא כ־10,000 שקל למ"ר ואף יותר - פער של כ־30%. כך שתוספת תקומה נשחקת.
3 צפייה בגלריה
ראש מינהלת תקומה משה אדרי. פערים גדולים בין הצרכים לבין החישובים
(צילום: תומר שונם הלוי)
בנוסף, בפורום מבקשים מהמדינה לפטור את עבודות השיקום מתשלום מע"מ שיאמיר בשנת 2025 ל־18% ויוביל באופן אבסורדי לכך שהמדינה תעביר ליישובים ביד אחת תקציב לשיקום אך עם היד השנייה תמשוך מאותו תקציב את המע"מ. כמו כן מזכירים כי החרם הטורקי ומחסור חמור בפועלי בניין יובילו להתייקרות עלויות הבנייה, עובדה שגם היא תשחק את התקציב.
הבעיה היא שתקציב השיקום אמור על פי מודל תקומה להספיק לא רק לבניית הבתים ההרוסים, אלא גם לתת מענה לסוגיות אחרות שלא נמצא להן פתרון במסגרת חוקי מס רכוש. למשל, סוגיה רגישה במיוחד שממחישה את הצרכים התקציביים היא הבתים "המחוללים" - שברובם הפגיעה קלה אך חדרו אליהם מחבלים, לעתים תוך ביצוע מעשי זוועה. רבים מדיירי הבתים האלה לא מוכנים לחזור אליהם. גם עבורם יהיה צורך לבנות בית חדש או למצוא חלופה. בעוטף עזה מעריכים כי יש כ־400 בתים כאלה.
מינהלת תקומה לא הצליחה למצוא פתרון לקביעת כללים שיעמדו במבחן החוק לחלוקת תקציב בסוגיה זו, והפתרון הוא לאפשר לכל יישוב לממן זאת באמצעות אותה התוספת של 60%-20%. אבל זה לא הכל. מס רכוש לא מממן הריסה ופינוי של בתים, והעלות היא כ־100 אלף שקל לבית, כשכאמור יש מאות בתים כאלה; מס רכוש גם אינו מפצה עבור אובדן ארונות מטבח, פרגולות ומחסנים.
3 צפייה בגלריה
מאיה ליברמן, מנהלת קהילת קיבוץ נירים: "אנחנו מצפים שסוגיות שהעלינו יקבלו מענה אופרטיבי ולא הבטחות שהן ייענו בהמשך. יש לעבור משלב האמפתיה לעוטף לשלב העשייה למען העוטף"
(צילום: ארנון אבני)
"ללא ליבון הפערים והגעה להסכמות, לא נוכל ולא נרצה לחשוף את היישובים לסיכון הכרוך בכניסה למתווה שיקום חסר, שבו ימצאו את עצמם היישובים בעוד כמה שנים עומדים בפני שוקת שבורה", נמסר מפורום הביתה, שהדגיש לסיכום כי עוד לפני עדכון המתווה ראוי להתחיל בעבודות. "יש להתחיל באופן מיידי וללא תנאי בביצוע עבודות ביישובים כמו הריסה ופינוי, תכנון, מיפוי עבודות השיקום הנדרשות וכיוצ"ב, כדי לא להפסיד זמן יקר ולרכוש את אמונם של התושבים. בכל אלו ניתן וצריך לעסוק במקביל לעדכון המתווה".
19 מיליארד שקל ל־47 יישובים
ממינהלת תקומה נמסר כי היא אמונה על שיקום ופיתוח חבל התקומה על כל 47 יישוביו, לרבות תשעת היישובים המצוינים במכתב המדובר. "המינהלת אישרה במסגרת החלטת ממשלה תקציב בגובה 19 מיליארד שקל אשר יספק מענים לצורכי החבל ואוכלוסייתו. המינהלת קיבלה החלטה להשקיע תקציב בגובה של כ־1.5 מיליארד שקל אשר יוביל להליך בניית הבתים ומבני הציבור שנהרסו, הליך אשר יבוצע בתיאום מלא עם הקהילות. לשם השוואה, בעשרת היישובים עם הפגיעה הקשה ביותר העריך מס רכוש את הנזק ב־253 מיליון שקל. במתווה המינהלת אותם יישובים צפויים לקבל סכום שהוא גבוה פי ארבעה מסכום זה של מס רכוש".
במינהלת מוסיפים כי "עד כה ניתנו מענקים ליישובי החבל בגובה של מעל 200 מיליון שקל ובהמשך יינתנו מענקים נוספים בגובה של 800 מיליון שקל שיתחלקו בין יישובי החבל על פי קריטריונים שוויוניים לטובת שיקום ופיתוח המרחב הציבורי, התשתיות ומבני הציבור. המינהלת תמשיך לעבוד בצורה אינטנסיבית על פתרונות הביניים ותוכניות השיקום לצד עבודה פרטנית מול כל קהילה לטובת מתן מענים לכל יישוב, באמות מידה שוות".
אילה לונדנר, מנכ״לית פורום הביתה, אשר התייחסה למתווה השיקום של מינהלת תקומה, אמרה: ״יש שלושה מרכיבים קריטיים בשיקום העוטף וביכולת להחזיר את האנשים הביתה שצריכים לעמוד לנגד עיני הממשלה: מהירות, ודאות ומנועי צמיחה. לצערנו, כרגע הם לא באים לידי ביטוי באופן מספק״.
