חקיקה פיקטיבית: ההשתמטות לא תיפסק
חקיקה פיקטיבית: ההשתמטות לא תיפסק
שום ישיבה לא תאבד תקציבים כתוצאה מחוק הגיוס החדש, ושום אברך לא ייצא לעבודה בגללו
להלן תחזית שאינה כרוכה כמעט בסיכון: אף ישיבה לא תיקנס בגלל חוק הגיוס החדש שעבר השבוע בקריאה ראשונה. החוק החדש קובע יעדי גיוס מקלים מאוד לחרדים, ובמקרה של אי עמידה ביעדים לאחר יותר משנתיים יוטלו סנקציות תקציביות על הישיבות. אבל אף אברך לא ייצא לשוק העבודה בגלל החוק החדש, והשוויון בנטל לא יגדל אפילו בפרומיל. הסיבה היא שכמו בכל חוקי הגיוס הקודמים, מדובר בחוק השתמטות ופטור. כל ההבדל בין חוקי ההשתמטות בממשלות בלי החרדים למקביליהם בממשלות עם החרדים הוא רמת ההסוואה. אף אחד מהם לא מתכוון באמת לגייס חרדים.
ב־20 השנים האחרונות נוצר סטטוס קוו חדש. הכנסת מעבירה כל פעם חוק חדש שאינו מביא לגיוס של בחורי הישיבות, בג"ץ פוסל אותו בגלל הפגיעה הקשה בשוויון. אז ממנים ועדה ומעבירים חוק חדש שגם הוא פוגע אנושות בשוויון. משחק הטניס הזה בין רשות אחת לשנייה מאפשר בפועל את המשך ההשתמטות. זה סטטוס קוו שמבוסס על חקיקה פיקטיבית שאיש לא מצפה שתיושם. בג"ץ תמיד נותן למדינה תקופה להעברת חוק חדש והחוק חדש תמיד נותן לבני הישיבות תקופת מעבר של כמה שנים. כבר חצי יובל שתלמידי הישיבות מסתגלים וגיוס משמעותי לא קורה.
דוגמה לשיטה הזו היא שהחוק החדש מציע לקבוע בשנה הראשונה יעד גיוס של 3,000 חיילים חרדים. זה יעד שכבר הושג ב־2017, כלומר 5 שנים הלכו לאיבוד. אלא שליעד הזה אין משמעות כי אם היעדים לא יושגו בשנתיים הראשונות לא יקרה כלום. לאחר מכן אם היעדים לא יושגו, יצומצמו התקציבים לישיבות. זה כמובן לא יקרה, כי עד אז יחזרו החרדים לממשלה והחוק יבוטל.
היתרון המשפטי היחיד של החוק הנוכחי על קודמיו הוא בכך שגובש על ידי ועדה צה"לית, כלומר הוא לכאורה מבטא את עמדת מערכת הביטחון. ספק גדול אם זה ימנע מבג"ץ לפסול אותו. בסופו של דבר, אפליה בין דם לדם בהכשר קצינים אינה שונה הרבה מאפליה בהכשר רבנים.
שלא יהיה ספק, צה"ל יודע להפעיל מגייסים ולשכנע חרדים להתגייס. בשנים האחרונות נראה שהוא איבד עניין, אולי בגלל התחושה שהמערכת הפוליטית איבדה עניין. מה שהמערכת הפוליטית צריכה לעשות זה להורות לצה"ל לחזור להתאמץ.
