פרשנותהסיוע מאיראן צומצם ואיתו גם היכולת הצבאית של הג'יהאד
פרשנות
הסיוע מאיראן צומצם ואיתו גם היכולת הצבאית של הג'יהאד
טהרן, ספקית המזומנים העיקרית של הג'יהאד האסלאמי, צמצמה בשנים האחרונות את הסיוע הכספי לארגון, מה שפגע בשכר הלוחמים. עם זאת, בזמן שלוחמי הג'יהאד משתכרים פחות מ-400 דולר בחודש, תושבי עזה נאנקים תחת העול הכלכלי, מתקשים להתפרנס בכבוד וחולמים על עזיבת הרצועה
מבצע "עלות השחר", שהחל ביום שישי עם חיסול תייסיר ג'עברי, מפקד צבאי בכיר בג'יהאד האסלאמי בעזה, הוא העימות הישיר השני בין ישראל לבין הארגון השני בגודלו ברצועה בתוך פחות משלוש שנים. במבצע הקודם, "חגורה שחורה", בשלהי שנת 2019 חוסל מפקד האזור הצפוני של הג'יהאד ברצועת עזה, בהאא אל עטא (שהוחלף על ידי ג'עברי), ובעקבות כך נערכו כשישה ימי לחימה שכללו בין השאר שיגור רקטות למרכז הארץ. במבצע ההוא חמאס, הארגון הגדול ברצועה, נמנע מלהתערב צבאית והסתפק בסיוע שהוגדר "לוגיסטי" לאנשי הג'יהאד האסלאמי. נכון לכתיבת שורות אלה, הפורמט הקודם נשמר גם הפעם וחמאס, למעט הצהרות לוחמניות בתקשורת, נוצר את האש.
חשוב להדגיש כי שיאו של המבצע הנוכחי מבחינת ישראל היה עם תחילתו באמצעות החיסול של הבכיר הצבאי שהפתיע את ראשי הג'יהאד האסלאמי. הדיווחים מיום שבת כי בשלב זה לא מתנהל מו"מ בין הצדדים בתיווך מצרי או אחר מרמזים כי המבצע הנוכחי יימשך מספר ימים לפחות, מה שיוצר פוטנציאל מדאיג מבחינת ישראל בכל הקשור לכניסת ארגונים נוספים ללחימה, תקלות מבצעיות, ניסיונות לפיגועי נקם משטח הגדה המערבית ועוד.
האיום של הג'יהאד האסלאמי
ארגון הג'יהאד האסלאמי הוקם בשנת 1981, ומייסדו פתחי שקאקי (שחוסל במלטה בשנת 1995) הושפע רבות מהמהפכה של חומייני באיראן שנתיים קודם לכן. לפיכך, מאז תחילת דרכו הג'יהאד האסלאמי, אף שהוא ארגון סוני, מקיים קשרים הדוקים עם משטר האייתוללות באיראן. אך סמלי הוא שההסלמה הנוכחית מוצאת את מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'אלה בעת ביקור בטהרן, שם נפגש עם כל בכירי המשטר שנועד בין השאר להגביר את הסיוע הפיננסי של איראן לארגונו. בשגרה נח'אלה מתגורר בביירות וזוכה להגנה מצד חיזבאללה.
הקשרים ההדוקים עם איראן באים לידי ביטוי הן במימון והן בסיוע הצבאי. בעבר דווח כי איראן העבירה כ-70 מיליון דולר בחודש ל"פלוגות ירושלים", הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי המונה כמה אלפי לוחמים. עם זאת, אף שלאיראן השפעה גדולה על הארגון, אין זה אומר שמדי פעם בפעם לא צצות מחלוקות מדיניות ומבצעיות בין הצדדים. בשנים האחרונות, על רקע חילוקי דעות בנושא סוריה ותימן וכן הקשיים של איראן בשל הסנקציות והשפעת הקורונה, צומצם הסיוע הכספי לארגון. עצירת זרם המזומנים מאיראן גרמה למצוקה כספית, כולל עצירת תשלום משכורות ללוחמי הארגון, וזאת מאחר שהמימון מאיראן הוא מקור ההכנסה המוביל של הג'יהאד האסלאמי. הידוק החגורה פגע ביכולת המבצעית של הג'יהאד האסלאמי בשדה הקרב, ובשנתיים האחרונות דווח כי בכירים איראנים מתחו ביקורת קשה על התנהלות הזרוע הצבאית של הג'יהאד בטענה כי ראשיה מגייסים צעירים עזתים ומשלמים להם משכורת חודשית של פחות מ-400 דולר מכספים המגיעים מאיראן, אך לא מעבירים אותם הכשרה ולכן רמת החיילות שלהם נמוכה ולא מתאימה לעימות עתידי עם ישראל.
בכל מקרה, למרות הביקורות והמחלוקות, שיתוף הפעולה הצבאי בין הזרוע הצבאית של הג'יהאד לבין כוח אלקודס של משמרות המהפכה הדוק ביותר. בשנה שעברה אף התבטא בכיר במשמרות המהפכה כי הג'יהאד האסלאמי הוא "מגנה של איראן", כלומר הזרוע הצבאית של משמרות המהפכה ברצועת עזה. ואכן איראן אחראית במידה רבה להעצמת הארסנל הצבאי של הג'יהאד האסלאמי בעשור האחרון. מתחילת שנות האלפיים הוברחו לרצועה רקטות איראניות ועוד אמל"ח ששימשו את הבסיס לתעשיית הרקטות של הג'יהאד האסלאמי. בשנים האחרונות, פחתו ההברחות והדגש הועבר לייצור מקומי, הן של הרקטות שחלקן הקטן הוא בעל טווח שיכול להגיע למרכז הארץ וצפונית לשם והן של המל"טים, וזאת על בסיס ידע והדרכה שהועברו לג'יהאד האסלאמי על ידי מומחי משמרות המהפכה וחיזבאללה הלבנוני. לפי הערכות, מלאי הרקטות ופצצות המרגמה של הג'יהאד האסלאמי עמד ערב "עלות השחר" על כ-10,000. דמות המפתח האחראית על הקשר הצבאי עם איראן היא אכרם עג'ורי, הנחשב למפקד הצבאי הבכיר של הג'יהאד האסלאמי. הוא לא נמצא ברצועת עזה זה שנים, וניסיון ישראלי לחסלו בנובמבר 2019 בביתו שבפאתי דמשק לא הצליח.
יחסים מורכבים עם חמאס
אף שברצועת עזה קיים תיאום מבצעי בין הזרועות הצבאיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי, לא ניתן להתעלם מהמתיחות התמידית הקיימת בין שני הארגונים. חרף העובדה שמבחינה אידאולוגית שניהם נוצרו בבית גידול משותף של האסלאם הקיצוני בדמות האחים המוסלמים, קיימים הבדלים במספר סוגיות עקרוניות, ובראשן היחסים עם איראן, דרך המאבק בישראל והפוליטיקה הפנים-פלסטינית (הג'יהאד האסלאמי בניגוד לחמאס אינו חלק מהמשחק הפוליטי הפלסטיני ואינו משתתף בבחירות).
הבדלי הגישות באים לידי ביטוי גם בשטח. הג'יהאד האסלאמי מתנגד באופן מסורתי להסכמי ההודנה עם ישראל, אך אנשיו נאלצים לקבלם בלחץ של חמאס כשלעתים הוא נוקט פעולות עצמאיות ומשגר רקטות לעבר ישראל - בין אם בניגוד לדעתו של חמאס או ב"עצימת עיניים" מצדו. גם היום נראה שחמאס מעוניין לשמר את ההבנות עם ישראל ולהמשיך לקבל בכל חודש עשרות מיליוני דולרים מקטאר, ולכן אינו שש להיכנס למערכה בעיתוי הנוכחי, בייחוד בשל המצב הכלכלי הקשה וכן הרצון לקבוע את מועד העימות הבא עם ישראל על פי שיקוליו, ולא על פי האינטרס של הג'יהאד האסלאמי.
סיר לחץ כלכלי ברצועת עזה
הסבב הנוכחי יוצר גורם לחץ נוסף ברצועת עזה, שגם כך לא נהנית בימים של שגרה מעדנה כלכלית. בחודשים האחרונים נוצר הרושם כי ההקלות מצד ישראל יביאו לשיפור המגמה, אולם הן "קוזזו" עם עליית מחירי הסחורות עקב המלחמה באוקראינה שמשפיעות היטב על השוק העזתי. ההכבדה הכלכלית הנוכחית על תושבי הרצועה החלה עוד ביום שלישי שעבר לאחר מעצרו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בסאם סעדי בג'נין ואיומי ארגונו להגיב. בתגובה סגרה ישראל את מעבר הסחורות כרם שלום, וכן עצרה את תנועת הפועלים והסוחרים מהרצועה דרך מעבר ארז. הפלסטינים טוענים כי סגירת המעברים מאיימת על המשך הפעלת תחנת הכוח ברצועה וכן מונעת הכנסה כספית משמעותית מעבודת הפועלים בשוק הישראלי המפרנסת אלפי משפחות עזתיות.
ההסלמה הנוכחית מגיעה אחרי שבועות של התגברות הזעם הפנימי בתוך רצועת עזה נגד ממשלת חמאס. בדיוק באותה השעה שבה ישראל חיסלה את בכיר הג'יהאד ביום שישי, היו אמורות להיערך עצרות בכל רחבי הרצועה שאותן ארגנה תנועת המחאה בדנא נעיש (אנחנו רוצים לחיות), שבשבועות האחרונים זכתה לפופולריות גואה ומחודשת ברשתות החברתיות. מדובר בתנועה חברתית עממית הדורשת לאפשר לתושבי עזה לחיות בכבוד. עצרות דומות שערכה התנועה בשנת 2019 דוכאו בברוטליות על ידי משטרת חמאס.
מה שעורר את גל הזעם בתקופה האחרונה היה הידיעות על מותו בטביעה של עזתי מול חופי יוון לאחר שניסה להגיע לאירופה על סיפונה של סירת מהגרים רעועה. סקרים שנעשו באחרונה בקרב העזתים מגלה כי נתח לא מבוטל מהם מעוניין לעזוב את הרצועה עקב תנאי החיים הבלתי אפשריים מבחינתם. ראשי "אנחנו רוצים לחיות" לא חוסכים ביקורתם מממשלת חמאס, וזאת לאחר שבמהלך החודש שעבר היא הודיעה על שורה של מסים חדשים, כולל על מוצרי צריכה פופולריים ברצועה.
