פרשת הבכיר בלשכת ראש הממשלה: מתי ניתן להשעות עובד מדינה
פרשת הבכיר בלשכת ראש הממשלה: מתי ניתן להשעות עובד מדינה
על רקע פרשת הבכיר וקשריו עם לשכת רה"מ: מה אומר החוק על השעיית עובדי מדינה? נציב שירות המדינה רשאי להשעות עובד בגין חשד לעבירה שיש עמה קלון. עם זאת, חובה לקיים שימוע והתייעצות עם היועמ"ש
על רקע "פרשת הבכיר", שבמסגרתה נחשף כי לשכת ראש הממשלה החזיקה לכאורה בתיעוד של קצין בכיר במשרד רה"מ - תיעוד שממנו עולה חשש לניסיון סחיטה - עולה השאלה: באילו מקרים ניתן להשעות עובד מדינה?
לפי סעיף 47-א לחוק שירות המדינה (משמעת), נציב שירות המדינה רשאי להשעות עובד מדינה בשני מקרים: כאשר הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת, או כאשר התחילה נגדו חקירה פלילית בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון.
הליך ההשעיה מחייב התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה לגבי הצדקת ההשעיה וקיום שימוע לעובד בפני הנציב או בא כוחו, בכתב או בעל פה. כחלופה להשעיה, הנציב רשאי לשקול העברת העובד לתפקיד אחר או יציאה לחופשה בתשלום או ללא תשלום.
תקופת ההשעיה תסתיים במקרה של החלטה שלא להעמיד את העובד לדין פלילי, החלטה להגיש קובלנה משמעתית, החלטה שלא להעמיד לדין משמעתי, או קבלת פסק דין חלוט מבית המשפט.
מטרת ההשעיה היא שמירה על תדמית השירות הציבורי ואמון הציבור, מניעת פגיעה במשמעת ובמערכת יחסי העבודה, ומניעת ביצוע עבירות נוספות במקרים שבהם החשדות קשורים לעבודה. כמו כן, ההשעיה נועדה לצמצם את המגע של העובד החשוד עם עובדים אחרים למניעת השפעה עליהם ולמנוע הידרדרות נוספת במשמעת השירות.
במישור המשמעתי, יש לציין כי התנאי המוקדם לשקילת השעיה הוא הגשת קובלנה לנציב על העובד.
