בנק ישראל הותיר הריבית ללא שינוי, צופה אינפלציה של 1.6% ב-2022
בנק ישראל הותיר הריבית ללא שינוי, צופה אינפלציה של 1.6% ב-2022
כצפוי: בנק ישראל החליט גם החודש להותיר את הריבית על 0.1% למרות העלייה באינפלציה. הריבית נמצאת ברמה נמוכה זו מאז אפריל 2020; הנגיד ירון: "האינפלציה בישראל היא בעשירון התחתון של מדינות ה-OECD, זה מאפשר לנו סבלנות בניהול המדיניות המוניטרית"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הותירה היום (ב') את הריבית במשק ללא שינוי, על 0.1%. בבנק החליטו גם החודש לא לשנות את שער הריבית למרות העלייה באינפלציה. הריבית נמצאת ברמה נמוכה זו מאז אפריל 2020, והחלטת הבנק המרכזי תואמת את ההערכות המוקדמות בשווקים הפיננסיים. כלכליסט העביר בשידור חי את מסיבת העיתונאים של הנגיד אמיר ירון
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 2.4%, והציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נעות בין 1.8% (ממוצע התחזיות) לבין 2.5% (ההפרש בין תשואה של אג"ח צמודה, לאג"ח ממשלתית לא צמודה). כלל התחזיות הללו נמצאות בתוך יעד האינפלציה הקבוע בחוק בנק ישראל שעומד על 1%-3% בשנה.
העובדה שהמשק נכנס לגל נוסף של קורונה המלווה באי ודאות כלכלית, חיזקה את ההערכות כי הבנק לא יעלה את הריבית גם הפעם. גם נתוני התעסוקה שהתפרסמו היום מלמדים על מגמה מעורבת: מחד שיעור המועסקים עלה, אך מאידך שיעור האבטלה הרחבה עלה ל-6.3%.
כלכלנים רבים העובדים במוסדות פיננסיים (לאומי, מיטב דש, והפועלים) העריכו כי בבנק ישראל יעדכנו את ציפיות האינפלציה שלהם כלפי מעלה, אך העדכון שבוצע בפועל היה נמוך למדי. בהודעה הקודמת נכתב כי הערכת בנק ישראל כי האינפלציה תהיה מתחת ל-2.3%, ובהודעה הנוכחית נכתב "הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, ולטווחים הבינוניים והארוכים מצויות בתוך תחום היעד".
בתחזית המאקרו של הבנק נמסר כי האינפלציה ב-2022 תעמוד על 1.6% בלבד (בדומה לתחזית הקודמת), וב-2023 על 2% (בהשוואה ל-4%.4 ו-3.1% בשאר המשקים המפותחים) מבחינה מהותית: בנק ישראל חוזר על המסר המרגיע "אין חשש להתפרצות אינפלציונית".
על פי התחזית של חטיבת המחקר בבנק, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.5% ב-2022 – בדומה לתחזית הקודמת. ב-2023 התוצר צפוי לצמוח ב-5.0%. זאת לעומת 3.9% ו-2.5% בשאר הכלכלות המפותחות. גם מבחינת יחס חוב-תוצר, בבנק ישראל סבורים כי שנת 2022 תסתיים עם 69% חוב בלבד. על פי התחזית, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.10%/0.25% בעוד שנה.
ירון: "אנחנו במקום אחר עם הלחצים האינפלציוניים"
במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הודעת הוועדה המוניטרית חידד הנגיד את המצב הייחודי של ישראל מבחינת האינפלציה: "אני רוצה להיות ברור - אנחנו במקום אחר ממדינות עם לחצים אינפלציוניים וזה יתרון חשוב של הכלכלה הישראלית כרגע. האינפלציה בישראל היא בעשירון התחתון של מדינות ה-OECD, זה מאפשר לנו סבלנות בניהול המדיניות המוניטרית".
ירון ציין כי האינפלציה הנמוכה בישראל היא תופעה שאינה ייחודית לתקופת הקורונה. הנגיד מנה מספר גורמים המסבירים את האינפלציה הנמוכה בישראל, ביניהם "שינויים מבניים במשק, חלקם ביוזמת הממשלה. התרחבות הרכישות באינטרנט שיוצרים תחרות ולחץ מחירים כלפי מטה. שער החליפין של השקל. והסכם השכר שאליו הגיעה הממשלה לאחרונה (על פי עסקת החבילה לא יועלה שכר המינימום בשנת 2022 – ש"ט)".
על אף שהאינפלציה הנמדדת באמצעות מדד המחירים לצרכן של הלמ"ס נמצאת בשליטה. הנגיד התייחס לשוק הדיור ולשוק השכירות – שאינם כלולים במדד - ואמר: "בתקופה האחרונה שכר הדירה עלה בקצב גבוה יותר. יהיה צורך לעקוב בהמשך האם עלייה זו מתמידה על רקע העלייה במחירי הדירות. אלו (מחירי הדירות שעלו ב-10.3% בשנה האחרונה, ושכר הדירה – ש"ט) כזכור אינם כלולים במדד המחירים לצרכן ועלו בשיעור גבוה מאוד בשנה האחרונה. בתחום זה על הממשלה לספק פתרונות להמשך הגדלת התחלות הבנייה ולתת ודאות לשוק הדיור שהיקפי הבנייה יהיו גבוהים לאורך זמן".
במענה לשאלת כלכליסט על עליות המחירים בסקטורים ספציפיים דוגמת מזון וכלי רכב אמר הנגיד "מבחינה פורמלית, מדד מחירי הצרכן נקבע על ידי הלמ"ס. והם מתייחסים לסל ממוצע, סל שעובר שינויים גם מדי פעם. וזה נכון שאנשים חשופים באופן שונה למחירים שונים, ובנושאים הללו אני משתמש בכובע של היועץ הכלכלי לממשלה לחשוב איך אפשר לשפר ולהביא לירידת מחירים בתחומים שבהם אנו יקרים לעומת העולם".
בנוגע להתערבות בשוק המט"ח, אמר הנגיד: "תוכנית ה-30 מיליארד דולר שהפעלנו בשנת 2021 הייתה תוכנית מיוחדת לזמנים מיוחדים. והבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח עלהפי הצורך ובהתחשב בפעילות הכלכלית של המשק". הנגיד הבהיר כי ההתערבות בשוק המט"ח לוקחת בחשבון את כלל ההשפעות של שער החליפין על המשק, וכי הוא נפגש עם נציגי היצואנים ונציגי ההייטק בכדי לשמוע את השפעת השקל החזק עליהם.
