סגור
מרגרינה של בלו בנד
מרגרינה של בלו בנד (צילום: אורן אגמון)

ביהמ"ש: יוניליוור הפריזה במחיר הבלובנד, אבל לא ניצלה כוח מונופליסטי

השופטת אסתר שטמר דחתה תביעה ייצוגית על גביית מחיר לא הוגן על מרגרינה בין השנים 2009 עד 2016, על אף שקבעה כי: "קיימת אינדיקציה מסוימת להפרזה במחיר". השופטת קבעה גם כי המכירות ירדו, מה ששולל את הטענה שיוניליוור אחזה בכח שוק שאפשר לה לקבוע מחיר מופרז ולא הוגן לבלובנד

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד דחה את הבקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת המזון יוניליוור על גביית מחיר מופרז ולא הוגן במרגרינה בלובנד. השופטת אסתר שטמר, שהתירה היום (ג') לפרסום את פסק הדין שבו הוטל חיסיון על נתונים שונים של יוניליוור, קבעה כי: "אין די בראיות שהביא התובע להראות כי המחיר שגבתה יוניליוור עבור הבלובנד היה מופרז".
התביעה הייצוגית שהוגשה ביוני 2016, ביקשה מבית המשפט לקבוע כי החברה ניצלה לרעה את כוחה המונפוליסטי במרגרינה בלובנד בשנים 2016-2009 כדי לעלות מחירים בצורה לא הוגנת, ועל כן עליה להשיב לצרכנים סכום של כ-140 מיליון שקל.
מרגרינה בלו בנד מחזיקה בנתח שוק של למעלה מ־90% מהשוק הפרטי 2013, לאחר המחאה החברתית. על פי נתוני החברה שפורסמו בעבר ב"כלכליסט", יוניליוור הרוויחה בממוצע 64 אגורות לפני מס על כל חבילת מרגרינה בלובנד שמכרה לקמעונאים בשנים 2016-2009, שיעור רווחיות ממוצע גבוה של 31%.
עוד עלה מהנתונים כי ב־2013, לאחר המחאה החברתית שהחלה בקיץ 2011 וגרמה לתעשייני המזון להימנע מהעלאת מחירים מחשש לחרם על מוצריהם ופגיעה בתדמית, העלתה יוניליוור את המחיר של חבילת מרגרינה ב־16 אגורות, כ־6% מהמחיר.
הרווחיות לעומת זאת קפצה פי שניים ל־41% ב־2013. הרווח לפני מס עמד על 84 אגורות לחבילת מרגרינה. 34.5% מהפער ברווחיות זו, 29 אגורות, מקורם בירידה של עלויות הייצור הישירות והעקיפות, כלומר ניתן לייחס את הפער הזה להתייעלות שביצעה החברה.
השופטת שטמר קבעה שהנתונים שהוגשו, על פי מבחנים שונים שביצעה, מעידים כי יוניליוור לא גבתה מחיר לא הוגן. "כבר כאשר יוניליוור הראתה שעם עליית המחיר של הבלובנד מכירותיה ירדו והדבר נמשך במשך כמה שנים", כתבה השופטת, "היה בכך כדי לשלול את הטענה שיוניליוור אחזה בכח שוק שאפשר לה לקבוע מחיר מופרז ולא הוגן לבלובנד בשנות התביעה".
שטמר הפנתה לנתונים שהגישה יוניליוור, וקבעה כי קיים קשר בולט בין עליית המחיר לצרכן לבין הצמצום בנתח השוק של בלובנד – מ-47% ל-36% במהלך שנות התביעה. "המסקנה המתבקשת", כתבה השופטת, "היא שכוח השוק של יוניליוור בתחום הבלובנד היה מוגבל למדי".
לעניין המחיר המופרז כתבה השופטת: "הגם שקיימת אינדיקציה מסוימת להפרזה במחיר, יוניליוור הפנתה להשוואה עם מחיר של אותו מוצר בשוק המוסדי, שבו אין ליוניליוור יתרון מונופליסטי, והתברר כי המחיר אותו מחיר הוא". על התובע הייצוגי הוטלו הוצאות של 50 אלף שקל.