פרשנותבדרך לבחירות: בנט ולפיד בחרו לשמור את היוזמה בידיהם
פרשנות
בדרך לבחירות: בנט ולפיד בחרו לשמור את היוזמה בידיהם
רה"מ ושר החוץ העדיפו לפרק את הממשלה לפני שהאופוזיציה תשיג רוב להצעת החוק לפיזור הכנסת; השניים הבינו שמצבה הרעוע של הקואליציה רק ישחק את תדמיתם הציבורית; לפיד יהפוך לרה"מ ועשוי לעבור לבלפור
מדינת ישראל צועדת לבחירות חמישיות בתוך כשלוש שנים וחצי: רה"מ נפתלי בנט ורה"מ החליפי יאיר לפיד הודיעו היום כי יקדמו בשבוע הבא חוק לפיזור הכנסת, כשלפיד יהפוך להיות ראש ממשלת המעבר. הבחירות צפויות להתקיים ב־25 באוקטובר.
ההחלטה של בנט ולפיד ליזום מהלך של הממשלה והקואליציה להקדמת הבחירות באה לאחר שנוכחו שהממשלה הזו כבר אינה יכולה לשלוט. בנט אמר באחרונה כי אם תקנות יו"ש לא יוארכו עד 1 ביולי 2022 אין טעם בהמשך כהונתה של הממשלה. כידוע, לממשלה אין רוב להעביר את התקנות הללו, לנוכח התנגדותה של האופוזיציה ושל ח"כים מהקואליציה כמו ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ) ומאזן גנאים (רע"מ). כעת, עם התפזרות הכנסת, התקנות הללו יוארכו אוטומטית עד להקמתה של ממשלה חדשה.
הרפורמות יידחו
בנט ולפיד העדיפו לפרק את הממשלה ביוזמתם לפני שהאופוזיציה תקדים אותם בהשגת רוב בהצבעה שתוכננה למחר בהצעת החוק לפיזור הכנסת. זאת ועוד, בנט ולפיד הבינו שככל שחולף הזמן, לנוכח מצבה הרעוע של הקואליציה תדמיתם הציבורית תלך ותישחק. כך למשל אמש אמורה היתה מליאת הכנסת לדון ולהצביע על הצעת החוק הממשלתית למתן מענקים לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון. אבל כפי שנחשף בתחילת השבוע ב"כלכליסט", לממשלה לא היה רוב להדוף את הסתייגויות חברי הכנסת של האופוזיציה לשפר את גובה המענקים לעסקים ועל כן החוק הזה לא הועלה להצבעה. לא ברור אם הכנסת תחוקק אותו לפני התפזרותה.
עם חקיקתה ככל הנראה כבר בשבוע הבא של הצעת החוק לפיזור הכנסת, תהפוך הממשלה ה־36 לממשלת מעבר. המשמעות: היא לא תוכל לקדם מהלכים כלכליים, חברתיים ופוליטיים.
בהנחה שהבחירות יערכו בסוף אוקטובר אזי הממשלה החדשה תוקם רק בסוף דצמבר 2022.
החל מ־1 בינואר 2023 תתנהל המדינה בלא תקציב מדינה מאושר. החל ממועד זה משרדי הממשלה יפעלו לפי תקציב חודשי המבוסס על תקציב המדינה לשנת 2022.
הממשלה הנוכחית שינתה את החוק ואישרה את התקציב בקריאה השנייה והשלישית בנובמבר 2021, כלומר חמישה חודשים לאחר הקמתה.
בהנחה שההסדר הזה יאומץ גם על ידי הממשלה החדשה, לא משנה מי יעמוד בראשה – אזי תקציב המדינה לשנת 2023 יאושר רק במאי 2023. כלומר: כמחצית משנת התקציב הבאה תתנהל בלא תקציב מאושר. התוכניות ארוכות הטווח של משרדי הממשלה כמו גם הרפורמות בחוק ההסדרים יידחו.
כך בתקופה זו כל התוכניות של הממשלה, שבקרוב תהפוך להיות ממשלה יוצאת, להוזלת מחירי הדיור ייכנסו לקיפאון. יהיה קשה לבצע וליישם את כל התוכניות של שר האוצר אביגדור ליברמן, שר השיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד להוזלת מחירים כזו. חלופת שקד לתמ"א 38 בתחום ההתחדשות העירונית תיכנס אף היא להקפאה.
התוכניות להוזלת יוקר המחייה ומחירי המזון אף הן לא יקודמו. מחירי הדיור הגואים והעלייה ביוקר המחייה צפויים לככב בקמפיינים של המפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית.
ממשלת המעבר לא תוכל לבצע גם מינויים חדשים. שר הביטחון בני גנץ (כחול לבן) החל בשבוע האחרון בסדרת ראיונות לבחירת רמטכ"ל חדש במקומו של אביב כוכבי. בעקבות הקדמת הבחירות הוא ינסה להגיש את שם המועמד לאישורה של הממשלה ביום ראשון בטרם פיזור הכנסת. אם גנץ לא יקבל את ההחלטה עד לפיזורה של הכנסת בעוד שבוע אזי המחליף של כוכבי ייבחר על ידי שר הביטחון בממשלה החדשה.
כך הדבר לגבי מינויים כמו זה של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. יו"ר יש עתיד ושר הרווחה מאיר כהן מבקשים למנות לתפקיד את פרופ' יובל אלבשן. אם המינוי לא יאושר עד לפיזור הכנסת, גם המשרה הזו לא תאויש עד לכינונה של הממשלה החדשה. לפי שעה, גם מינוי ראש רשות הרגולציה עשוי להידחות לממשלה הבאה. מינויו של מאיר שפיגלר למנכ"ל חברת החשמל אושר היום על ידי ועדת גילאור למינויים בכירים אך טעון את חתימתם של שרי האוצר והאנרגיה. בעוד ליברמן יחתום, שרת האנרגיה קארין אלהרר תנסה לעכב את המינוי.
"בגלל חוסר אחריות"
הקרב שיתנהל במערכת הבחירות הוא קרב בין הגושים: גוש לפיד בנט מול גוש בנימין נתניהו. לפיד ובנט ינסו לשדר אחדות, אחריות ושיתוף פעולה כדי לגייס רוב לגוש על מנת למנוע את שובו של נתניהו למעון הרשמי ברחוב בלפור.
הקרב האמיתי יהיה בין נתניהו לבין לפיד. בליכוד אומרים כי מעברו של לפיד לכהן כראש ממשלת מעבר מסייע לנתניהו במלחמה לקושש קולות ימין שהצביעו לבנט או ליו"ר תקווה חדשה, שר המשפטים גדעון סער.
סער צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "כפי שהזהרתי - חוסר אחריות של חברי כנסת מסוימים בקואליציה הביא לתוצאה הבלתי נמנעת. המטרה בבחירות הקרובות היא ברורה: מניעת חזרת נתניהו לשלטון ושעבוד המדינה לאינטרסים האישיים שלו". דבריו של סער נועדו להבהיר שהוא אינו מתכוון להשתתף בממשלה חדשה בראשות נתניהו בלא בחירות. למרות ההצהרות של סער שמפלגתו תרוץ עצמאית לבחירות, מאחר שבחלק מהסקרים תקווה חדשה לא עוברת את אחוז החסימה, לא מן הנמנע שיעשו חיבורים עם ח"כים מימינה או עם כחול לבן וזאת מחשש שלא לעבור את אחוז החסימה.
בגוש המרכז שמאל יעשו נסיונות לאיחוד בין מפלגת העבודה למרצ מחשש שאף הן לא יעברו את אחוז החסימה. באחרונה פסלה את הרעיון יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי.
יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני אמנם הציג הצעת חוק להורדת אחוז החסימה כדי לסייע למפלגות הקטנות אבל לפי שעה לא נראה שהדבר יקרה עד להתפזרות הכנסת.
הקמת הממשלה החדשה מעוררת גם את השאלה מי יהיה שר האוצר הבא. שני המועמדים הבולטים הם שר האוצר הנוכחי ליברמן במקרה שתוקם קואליצייה בראשות לפיד וגוש המרכז שמאל. המועמד השני הוא קודמו בתפקיד שר האוצר – ישראל כץ מהליכוד.
עם קבלת החוק לפיזור הכנסת יהפוך לפיד לראש ממשלת המעבר ובנט לשר החוץ. לפיד הכריז לאחרונה שבכוונתו להיכנס ולהתגורר במעון הרשמי ברחוב בלפור. עם מינויו כראש ממשלת המעבר תיבחן הסוגיה הזו. זאת בהנחה שגורמי הביטחון יאפשרו את סידורי הביטחון בלי שיפוץ המעון. בנט כזכור המשיך להתגורר בוילה שלו ברעננה. הקדמת הבחירות תקפיא גם קבלת החלטה לגבי מטוס "כנף ציון". המטוס שנקנה ושופץ עבור נשיא המדינה וראש הממשלה אינו בשימוש בשל סירובו של לפיד לטוס בו והחשש של בנט להשתמש בו. אם לפיד יכהן כראש הממשלה הבא המטוס יישאר באחסון. אם נתניהו יחזור – המטוס יחל לפעול.
דרעי יוכל לחזור
הכנסת ה־24 תיזכר ככנסת שסועה ומפולגת: הקואליציה והאופוזיציה התעמתו בלא הרף. לראשונה לא הוקמה בקדנציה הזו ועדה לענייני ביקורת המדינה, ועדת אתיקה וגם ועדת קליטה של הכנסת – לנוכח חילוקי דעות בין הצדדים על איוש המקומות בוועדות.
עם פיזור הכנסת לא יחוקקו חוק הגיוס וחוק הפנסיות להסדרת הסדרי הפנסיה של פורשי צה"ל כמו גם החוק להגבלת כהונה של רה"מ והחוק האוסר על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה.
אחד המרוויחים מהקדמת הבחירות הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי שנאלץ לפרוש מהכנסת בעקבות הסדר הטיעון עימו. כעת דרעי יוכל לחזור לכנסת לאחר הבחירות.
