סגור
האדמור מגור יעקב אריה אלתר לצד שטח בבעלותו בישוב ארסוף
האדמור מגור יעקב אריה אלתר לצד שטח המצוי בבעלותו בישוב ארסוף. הכניס לכיסו 32 מיליון שקל בינואר ממכירת שני מגרשים בישוב (צילומים: שלומי כהן, יובל חן)

ניתוח
האינטרסים מאחורי ההשתלטות של חסידות גור על רשות מקרקעי ישראל

מנהל רשות מקרקעי ישראל מטעמו של האדמו"ר מגור עשוי לא רק לאפשר לו להשביח את אימפריית הנדל"ן שלו בארסוף בעשרות מיליוני שקלים באמצעות פתרון בעיות תשתית, אלא גם יוכל לקדם את החסידים במכרזים ולהקל על יזמי הנדל"ן שתורמים לחסידות. השליטה ברמ"י יכולה להפוך את חסידות גור לקבוצה הפוליטית החזקה במדינה 

האדמו"ר מגור הפך בשנים האחרונות לאחד המנהיגים החזקים בפוליטיקה הארצית והמוניציפלית, כעת הוא פועל להעצים את הכוח הזה ולתרגם אותו גם לעוצמה כלכלית. מינוי נציג מטעמו כמנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) יעניק לו הזדמנות להשביח את נכסיו בעשרות מיליוני שקלים, ויהפוך את חסידות גור לקבוצה הפוליטית החזקה במדינה.
הרב יעקב אריה אלתר, שמאמיניו מכנים אותו האדמו"ר מגור, שלשל לכיסו בינואר אשתקד 32 מיליון שקל לאחר שמכר שני מגרשים בארסוף. שטח שני המגרשים יחד הוא 2.1 דונם, כך שהמחיר למ"ר כ־15 אלף שקל. שמאי המקרקעין איציק רפאל, ממשרד קמיל־טרשנסקי־רפאל, אומר לכלכליסט כי זו היתה גם רמת המחירים ביישוב היוקרתי לפני חמש שנים. להערכתו, יש קיפאון במחירים משום שהמועצה האזורית חוף השרון אינה מאפשרת להוציא היתרי בנייה חדשים בגלל היעדרו של פתרון ניקוז לביוב.
במקרה הזה לאדמו"ר היה מזל, הקונה הוא ישראלי לשעבר תושב ארה"ב שקנה ביוני 2022 ב־18 מיליון שקל את המגרש השכן ברחוב גלים 13, שעליו בנויה וילה מפוארת. העסקה עם האדמו"ר תאפשר לו להגדיל את שטח החצר, והוא אינו מעוניין לבנות על המגרש כך שבעיית הביוב לא הטרידה אותו. אבל לאדמו"ר יש עוד 18 מגרשים בארסוף ששטחם המצטבר הוא 23.8 אלף מ"ר. פתרון בעיית הביוב יאפשר להוציא היתרי בנייה, יזרים ביקוש חדש למגורים ביישוב ויזניק את השווי שלהם בעשרות מיליוני שקלים. על פי העסקה עם האמריקאי, השווי של כל מגרשי האדמו"ר הוא כ־350 מיליון שקל, עליית ערך של 1% בודד שווה לאדמו"ר 3.5 מיליון שקל.
החישוב הזה מעניין משום שעושה דבריו של האדמו"ר מוטי בבצ'יק, עוזרו של שר השיכון יצחק גולדקנופף, מנסה למנות חסיד גור למנהל רמ"י. ההערכות הן כי המשרה מיועדת ליהודה מורגנשטרן שמשמש היום מנכ"ל משרד השיכון. לכאורה מורגנשטרן לא עומד בדרישות הסף לתפקיד, מאחר שאין לו ניסיון של תשע שנות ניהול במגזר הציבורי, אך ניתן להתגבר על כך באמצעות עקיפת ועדת האיתור, מאחר שתפקיד לא חייב לעבור את הוועדה וניתן להסתפק בהמלצה של שרי השיכון והאוצר ובאישור הממשלה. כהונתו של המנהל הנוכחי ינקי קוינט תסתיים בסוף 2025, וייתכן כי אם יציעו לו משרה חדשה ואטרקטיבית, הוא יסכים לפרוש אפילו לפני כן. מענק הפרישה המוגדל שהממשלה אישרה למנכ"לים פורשים רק השבוע מספק לו תמריץ פרישה מוגדל בשווי מאות אלפי שקלים. קוינט ומורגנשטרן מכחישים זאת.
מנהל לרמ"י מטעמו של האדמו"ר, בין שיהיה זה מורגנשטרן ובין שיהיה זה אחר, יוכל לסייע למועצה האזורית חוף השרון לפתור את בעיית הביוב. רמ"י חותמת על הסכמים כאלה עם רשויות כדבר שבשגרה. מימון הקמה של תשתיות הוא כלי מרכזי בידיה לשיווק מגרשים לבנייה למגורים ולתעסוקה.
לאדמו"ר יש עוד עניין אישי שנוגע לרמ"י. בית המדרש של חסידות גור ברחוב ירמיהו 3 בירושלים שוכן בחלקו על מגרש שהוחכר לחסידות ב־1985 על ידי הרשות או כפי שכונתה אז, המינהל. המגרש האחר הוקצה לחסידות על ידי עיריית ירושלים ב־2006 בתמורה ל־7,193 שקלים, מהמספר לא נמחקו אפסים וזה אכן סכום החכירה. החלקה שיוצרים שני המגרשים, בגודל 14 דונם, היא שטח ציבורי ולכן על פי התוכנית המאושרת החסידות היתה אמורה לבנות בית מדרש ומקווה שפתוח לקהל הרחב. אבל, לכאורה בניגוד לתוכנית ולהיתר הבנייה, המקווה מעולם לא נבנה. בנוסף, האדמו"ר הפך שטח ניכר מבית המדרש לביתו הפרטי. משום שזהו מבנה ציבורי, גם השימוש הזה אינו חוקי לכאורה. הסוגיה הזו מטרידה את החסידות. בעקבות חשיפת העבירות לכאורה בכלכליסט, נשלח לעיריית ירושלים על ידי עורכי דין המייצגים תושבים באזור מכתב התראה לפני עתירה בדרישה כי תאכוף את הדין. בחסידות שואפים להעביר את שטח המגרש שהוחכר להם על ידי רמ"י לבעלותם, ולחתור לפתרון הבעיה התכנונית המעיקה הזאת.
מורגנשטרן, שמיועד על פי הערכות לעמוד בראש רמ"י, מקצועי ומוערך על ידי אנשים בענף, אבל הוא איש החסידות וכפוף להוראות האדמו"ר. הוא או כל מנהל אחר מטעם החסידות יכולים לבצע את מלאכתם מעולה, אך מבלי שנרגיש, להקדיש חלק מזמנם לענייניו של האדמו"ר. הרב אלתר הוא איש עקשן שכבר הוכיח בעבר כי אינו מתפשר ומי שממרה את הוראותיו – משלם. בסוף שבוע אחד במאי 2022 מאמיניו הטרידו, ביזו והכו חרדים שהשתייכו לקבוצה של חסידי גור שהולכת בעקבות בן דודו הרב שאול אלתר. הרקע לזעם של האדמו"ר אינו מחלוקת הלכתית, אלא מאבק על שליטה בנכסים של חסידי גור בניו יורק. מי שהשתייך לקבוצה שסירבה להעביר לחזקתו מבנה תלמוד תורה בברוקלין ושטח של מחנה קיץ, נודה וכך גם בני משפחתו. אנשים פוטרו ממקומות עבודתם, ונאלצו לנתק קשר עם בני משפחתם. שיאה של הפרשה באותו סוף שבוע באביב 2022. יש גם תקדים לפעולות של חסיד גור שהשביחו את שווי הנכסים של האדמו"ר בארסוף. בראשית שנות ה־2000 פעל יעקב ליצמן, אז יו"ר ועדת הכספים, לאישור הוראת שעה שמחקה חובות עבר בגין מס רכוש שהוטל על בעלי מגרשים. הפעולה הזו היטיבה עם הרבה מאוד בעלי מגרשים. במקרה או שלא, אחד מהם הוא האדמו"ר.
מנהל רמ"י שיקבל הוראות מהחסידות יוכל להיטיב גם עם אנשי העסקים יזמי הנדל"ן מהקהילה. בציבור החרדי מכנים את מאמיניו של האדמו"ר "גור נדל"ן", להבדילם מחסידיו של הרב שאול שמכונים "גור תורה". כל קבוצה ותחומי העניין שלה. לאדמו"ר אינטרס אישי בהצלחתם של היזמים מהקהילה שלו כי הם גם התורמים הבולטים לחסידות. על פי דיווחה של עמותת המרכז העולמי של חסידי גור, נתרמו לה ב־2023-2022 מעל ל־14 מיליון שקל מ־15 יזמי נדל"ן. זו העמותה שפעלה להקמת בית המדרש הענק ברחוב ירמיהו, שבו כאמור ביתו של האדמו"ר.
שלמה טייטל, מהיזמים הבכירים בבני ברק שבין היתר רכש השנה זכויות לבניית מגדל של 30 קומות באזור התעסוקה של העיר, הוא גם האיש שתפר עבור האדמו"ר את עסקת המגרש בארסוף. טייטל הוא גם אחד משני מורשי החתימה בעמותה המרכזית של גור, איחוד למען מוסדות התורה של חסידי גור בארץ ישראל. מורשה החתימה האחר שלצדו הוא שמואל נרקיס, גם הוא יזם נדל"ן, בעל חברת צמרת העיר. כל אחד מהם תרם לחסידות בשנים האחרונות מאות אלפי שקלים. נרקיס תרם 1.8 מיליון שקל, תרומה בסך 330 אלף שקל רשומה על שמו של טייטל.
אבל התרומה הנדיבה ביותר, בסך כ־5 מיליון שקל, רשומה על הצמד אברהם גוטסמן וישראל בורנשטיין, שהם בין היתר הבעלים של חברת הנדל"ן קפיטל גולד. אחיו של ישראל בורנשטיין, יהונתן, הוא גם מנכ"ל שתי העמותות המרכזיות של גור, שתיהן יחד חולשות על תקציב שנתי של כ־200 מיליון שקל.
עם מעט תחכום מנהל רמ"י יוכל לסייע לחבורת הנדל"ניסטים של גור בלי שנרגיש בכך. גם אם רק יקדם את ענייניהם לראש התור, הוא יכול לחסוך להם הרבה מאוד כסף. משום שלעתים קרובות חולפים חודשים ואף יותר עד שהרשות מסיימת לטפל בבקשה של יזם, זמן ההמתנה הזה יכול לעכב הקמה של פרויקט ולייקר את עלויות המימון שלו. גם לחישה באוזן על מכרז שעתיד להתפרסם, או מידע פנימי על יתרונות מגרש כזה או אחר, שווים כזהב.
האדמו"ר מגור שואף לרכז את בני הקהילה הסרים למרותו בערים פריפריאליות, בהן הדיור זול והאבטלה רבה. היעד שסימן לו בשנים הבאות הוא ערד. באוגוסט נחשף בכלכליסט ניסיון כושל של החסידות לזכות במכרז לבנייה למגורים בעיר. חסיד גור שינהל את רמ"י יוכל לפעול כך שסיכויי הזכייה של החסידים במכרזים הבאים ישתפרו. בנוסף הוא יוכל להשפיע על עלויות המגרשים ועל עלויות פיתוח התשתיות בהם.
לאדמו"ר גם אינטרסים פוליטיים רבים בזירה הארצית והמוניציפלית. שליטה ברשות מקרקעי ישראל תקנה לו שליטה באחד הגופים החזקים בישראל, שחולש על 92% מקרקעות המדינה ומייצר הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים, ומאות פרויקטים של תכנון ובנייה בשנה. זה סל ענק של הטבות שבהן הוא יכול להשתמש בסחר־מכר מול עמיתים ויריבים. לרוב לא נוכל לדעת מה עומד מאחורי הסכם תמים כזה או אחר, אין פסול בהקמת שכונה כאן או קידום אזור תעסוקה שם. כנראה שלא נדע אם סדרי העדיפויות האלה נקבעו בזכות דיל כזה או אחר. סימני שאלה כאלה ילוו את הכהונה של המנהל מטעמו של האדמו"ר.