חל"ת בזמן מלחמה: מה מותר למעסיקים ומהן זכויות העובדים?
חל"ת בזמן מלחמה: מה מותר למעסיקים ומהן זכויות העובדים?
בתקופת הלחימה יש מעסיקים שאינם יכולים להפעיל את העסק ומצד שני לא יכולים או רוצים לפטר עובדים. בקורונה המדינה אפשרה להוציא עובדים לחל"ת עם דמי אבטלה כפיצוי. כעת, מעסיקים החלו להוציא עובדים לחל"ת, אך המדינה טרם גיבשה פתרון הולם. מדריך
בתקופת הלחימה כאשר ישנם עסקים כמו בתי מלון ומסעדות שאינם יכולים לפעול, המעסיקים נמצאים בבעיה. מצד אחד הם אינם יכולים להפעיל את העסק ומצד שני לא יכולים ורובם גם לא רוצים לפטר את העובדים.
בתקופת הקורונה המדינה שינתה את ההגדרות ואפשרה למעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום כאשר אותם עובדים קיבלו פיצוי מהמדינה בדמות דמי אבטלה. כעת, כאשר אנחנו במלחמה אשר אין איש יודע כמה זמן תארך, מעסיקים החלו להוציא עובדים לחל"ת, אך המדינה טרם גיבשה פתרון.
הדבר העיקרי בחל"ת הוא שהוא חייב להיעשות בהסכמה, אומרת עו"ד קליה קליין, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן. עובד חייב להסכים לצאת לחל"ת. לרשות המעסיקים קיימת אפשרות להוציא עובדים לחופשה (בתשלום) מוגבלת בזמן עד שבוע עבודה על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו. חלק מהמעסיקים ניצלו את האפשרות הזאת בשבוע החולף, אבל כעת מעסיקים צריכים להמשיך לשלם משכורות גם אם העסק אינו פועל. לכן, חלקם הוציאו את העובדים לחופשה ללא תשלום. במידה ומעסיק מוציא את העובד לחופשה ללא תשלום בלי הסכמה מדובר בחופשה כפויה והיא יכולה להיחשב כפיטורים או עילה להתפטרות. אם מדובר בחל"ת כפוי לתקופה מוגבלת לפי הפסיקה זו לא תיחשב כפיטורים אך העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר. (התפטרות בדין מפוטר).
"העובדים מסכימים לחל"ת הזה בדרך כלל מכיוון שהם מעוניינים שיהיה להם לאן לחזור כאשר יוכלו לחזור לעבודה. ברור שכאשר מסעדה סגורה למעסיקים אין ברירה אחרת", אומרת קליין.
על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה החל"ת צריכה להיות למינימום של 30 יום. עם זאת אם לעובד יש ימי חופשה צבורים, הביטוח הלאומי יתחיל לשלם דמי אבטלה רק בתום הימים. כלומר, אם יש לעובד 15 ימי חופשה צבורים, והוא הוצא לחל"ת ל-30 יום, הוא יתחיל לקבל את דמי האבטלה רק לאחר שיסתיימו 15 ימי החופשה שעבורם הוא זכאי לתשלום מהמעסיק.
על מנת שעובדים שהוצאו לחל"ת יהיו זכאים לדמי אבטלה הם צריכים לעבוד לפחות ב-12 מתוך 18 החודשים האחרונים גם אם לא עבדו בכל ימי החודש, ולהיות מעל גיל 18 ומתחת לגיל 67.
"יתרון החל"ת הוא שהעובדים יודעים שנשמר להם מקום העבודה והם יכולים לחזור. זו הסיבה שבגללה מעסיקים מעדיפים את מנגנון החל"ת כי הם מעוניינים לשמור על העובדים, אבל אם אין עבודה ואין כסף – מה הם אמורים לעשות?", היא אומרת. בשונה מהמצב בקורונה אז המדינה פעלה במהירות והכירה בחל"ת באופן מיידי, כרגע אין הסכמה על פיצוי למעסיקים באמצעות חל"ת – כלומר על ידי הביטוח הלאומי. לפי החוק מעסיקים צריכים להחזיר לעבודה את העובדים מחל"ת באותם התנאים שקיבלו לפני ההוצאה לחל"ת.
מעסיקים שהם יזמים, מייסדים או עצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה ולכן אין באפשרותם לצאת לחל"ת גם אם הם כן יכולים להוציא את עובדיהם לחל"ת.
תקופת התשלום של דמי אבטלה בחל"ת אינה בלתי מוגבלת ותלויה בגיל העובד שיצא לחל"ת ומספר בני המשפחה התלויים בו או בה. לדוגמא אישה בת 25 ללא ילדים תהיה זכאית ל-50 ימי תשלום דמי אבטלה ואם יש לה שלושה ילדים ומעלה תהיה זכאית ל-138 ימים.
באופן דומה גבר בן 30 עם שני ילדים יהיה זכאי ל-100 ימים של דמי אבטלה ואם יש לו שלושה ילדים ומעלה ל-138 ימים.
"ההמלצה לעובדים היא שההסכמה שלהם תהיה כזו שתאפשר להם לקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי – כלומר, מינימום 30 יום", אומרת קליין, "אלא אם המדינה תתערב ותכיר בחל"ת קצר יותר. אני מקווה שהמדינה אכן תאפשר חל"ת קצר יותר כי אם ניתן יהיה לפתוח מסעדות אחרי שבועיים אנשים ירצו לעבוד".
הסוגיה המאתגרת יותר עבור מעסיקים היא אנשים שאינם יכולים לעבוד אך אי אפשר לפטר אותם, למשל כאלה שבן או בת זוגם נמצאים במילואים ויש להם ילדים מתחת לגיל 14. המעסיקים נדרשים לשלם להם שכר מלא. "גם אם בסופו של דבר יקבע פיצוי למעסיקים כפי שהיה בעבר הפיצוי אף פעם לא מכסה כאשר מדובר בשכר גבוה יחסית. המעסיקים נושאים על גבם את עול המלחמה הזאת. אני בטוחה שזה יגרום לפירוק של הרבה מאוד חברות", אומרת קליין.
