אוניברסיטת תל אביב תפצה סטודנט ב-30 אלף שקל כי הוזמן לאירועים במסעדות לא כשרות
אוניברסיטת תל אביב תפצה סטודנט ב-30 אלף שקל כי הוזמן לאירועים במסעדות לא כשרות
בימ"ש השלום קבע כי האוניברסיטה "התעלמה מהחובה למנוע הפליה על רקע דת" ותשלם פיצוי לסטודנט שומר כשרות, הוצאות משפט וכן שכר טרחה בגובה 15 אלף שקל. לדברי התובע, הוא הוזמן לאירועי נטוורקינג עם סטודנטים זרים מסין במסעדות לא כשרות - וכך הודר מהם
בית משפט השלום בתל אביב חייב השבוע את אוניברסיטת תל אביב לשלם פיצוי בסך 30 אלף שקל לסטודנט שומר כשרות, שהוזמן מספר פעמים למסעדה לא כשרה. כמו כן הטיל השופט אביים ברקאי על האוניברסיטה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל. יחד עם זאת השופט לא הוציא, כפי שהתבקש על ידי התובע, צו מניעה גורף שיאסור על האוניברסיטה בעתיד לקיים אירועים בזיקה ישירה לפעילות האוניברסיטה במסעדות לא כשרות.
התובע הפנה לארבעת אירועי נטוורקינג ("רישות") עם סטודנטים זרים מסין אליהם הוזמן לדבריו על ידי האוניברסיטה כאשר כל האירועים התקיימו במסעדות שאינה כשרה. מפסק הדין עולה כי התובע היה במועדים הרלוונטיים סטודנט לתואר שני אצל אוניברסיטת תל אביב אשר קיימה אירועים משותפים של סטודנטים ישראלים וזרים במסעדות לא כשרות. התובע טען שבפועל, הוא הודר מאירועים אלה בשל קיומם במסעדות לא כשרות, וזאת למרות פניותיו לאוניברסיטה.
התובע טען כי פנה לשווא פעם אחר פעם לאוניברסיטה וביקש ואף דרש לקיים האירועים ולדבריו לכל הפחות אחד מהם, במסעדה כשרה. למרות פניות התובע לא נמצאו מסעדות כשרות ואף לא חיפשו מסעדות כשרות בעיר תל אביב ובסביבותיה. ארבע פעמים הוחלט על מסעדות לא כשרות מתוכן שלוש פעמים הוזמנו הסטודנטים לאותה מסעדה, פעם אחר פעם. "התרנגול הכחול" שמה.
במהלך הדיון התברר ששאלת כשרות המסעדות אפילו לא נבחנה על ידי האוניברסיטה. לא בטרם פניית התובע ואף לא לאחר מכן. אפילו לא נערכה עבודת מטה, בחינה, או ישיבה בה התקבלה החלטה לערוך את הארוחות במסעדות אלה. הובהר שאין זה אחד מהקריטריונים. שהדבר איננו "פקטור" ובכלל ש"האוכל עצמו חסר משמעות". כלומר, על פניו אין מדובר בהחלטה מושכלת של האוניברסיטה אשר על פי שיקוליה הגיעה למסקנה שיש לקיים את כל הסעודות במסעדה לא כשרה. האוניברסיטה אשר מקפידה על כשרות בכל המסעדות בקמפוס, דבקה בכך שאין מדובר בפעילות המשויכת לה ושאין כל חובה לערוך את הארוחות במסעדה כשרה. עוד טענה האוניברסיטה כי התובע יכול היה להשלים לימודיו גם ללא השתתפות במפגשים אלה.
השופט ציין בפסק הדין כי בעוד התובע ביקש לקבל זכויות שלטעמו הוא זכאי להם הרי האוניברסיטה לא היססה להאשים אותו דווקא בבריונות. וכך למשל , ציינה האוניברסיטה, לפי פסק הדין, בפתח סיכומיה: "תובענה זו היא ניסיון בריוני, פסול ומקומם, להכתיב לאוניברסיטה ולכלל הסטודנטים – לרבות לסטודנטים זרים המממנים את אירועי הרישות מכיסם – את אמונתו האישית של התובע ושל תנועת נאמני תורה ועבודה". בהקשר זה קבע השופט כי "בפניותיו וכן בתביעה ביקש התובע להגן על אינטרס שלטעמו הוא לגיטימי. נראה שהגדרת התובע כבריון אינה במקומה".
באשר למקום בו נערכים האירועים, מסרה האוניברסיטה שבחירת המיקום נעשית על בסיס שיקולים ענייניים ובהתאם לדרישת המשלחות. בין השיקולים נמנים שיקולי קרבה למלון בו המשלחת משתכנת ועוד. עוד טענה האוניברסיטה כי בחירתו של התובע להגביל עצמו מלאכול מזון שאינו כשר, דומה להעדפות כמו טבעונות/צמחונות/כשרות מסוג אחר. העדפות אלה הן עניין אישי של מי שצו מצפונו מורה לו כך ולא יעלה על הדעת שהאוניברסיטה חבה בחובה סטטוטורית כלשהי להתאים את עצמה לצו מצפונו. בהקשר זה קבע השופט כי "כבר מיד ייאמר שבכך התעלמה הנתבעת מהחובה החקוקה למנוע הפליה על רקע דת, בעוד לא קיימת חובה חקוקה המתייחסת לצמחונות/טבעונות או כל העדפה אחרת".
האוניברסיטה אף ציינה שלמרות שאין זה מחובתה, הוצעו לתובע מספר דרכים בהן יוכל ליהנות מהארוחה שבאירוע בנוסף להשתתפות במפגש כגון מנה צמחונית אישית או מנת דג עטוף בנייר כסף, דרכים שאומצו בעבר על ידי תלמידים שומרי כשרות. השופט קבע בהקשר זה כי "נתתי דעתי להצעה לפיה בעוד כל המוזמנים ישתתפו בסעודה, הרי התובע יאכל דג בנייר כסף. במלוא הכבוד אין בהצעה זו כדי לאיין את ההפליה לה טוען התובע. אין מקום לחייב את התובע לתת בעצמו סימנים תוך שהוא אוכל "בנייר כסף" בעוד כל המוזמנים סועדים במסעדה שנבחרה בקפידה לצורך האירוע. כך בכלל וכך בעיקר כאשר פנייתו של התובע ובקשתו על רקע דתו למזון כשר אינה כה מופרכת, בוודאי לא במדינה בה רוב אזרחיה, היהודים כמו המוסלמים, מודעים למגבלות שבאכילת אוכל כשר".
בסופו של יום, קבע השופט, כי "הבקשה לערוך את האירועים, או לפחות אחד מהם, במסעדה כשרה אינה כה מופרכת. הבקשה למזון כשר אינה בגדר העדפה קולינארית כזו או אחרת של התובע. הבקשה למזון כשר גם אינה בגדר העדפה בריאותית כזו או אחרת, או פרי השקפה הנובעת ממאכל אוכל צמחוני או טבעוני. הבקשה למזון כשר נובעת מציוויי דת אשר אינם זרים לקהל היהודי ואינם זרים לקהל המוסלמי – שני קהלים המהווים את רוב הציבור במדינת ישראל... בעניינינו האוניברסיטה התעלמה במפגיע מפניות התובע. בכך פגעה האוניברסיטה בתובע ובציבור שומרי הכשרות. לא רק היהודי...בשולי הדברים ייאמר שאפילו תטען האוניברסיטה שההפליה נעשה שלא בכוונת מכוון, לא יהיה בכך כדי להפחית מקיומה".
יחד עם זאת, השופט קבע, כי אין מקום לקבוע צו מניעה גורף אשר יאסור "על אוניברסיטת תל אביב להפלות בין תלמידיה בדרך של עריכת אירועים מהסוג המתואר בכתב התביעה כמו גם כל אירוע אחר הנמצא בזיקה ישירה לפעילות האוניברסיטה במסעדות לא כשרות". השופט קבע כי "צו מניעה גורף אשר יקבע מסמרות לעתיד ביחס לכל אירוע ואירוע של האוניברסיטה, הוא כבר בגדר התערבות מנהלית בשיקול הדעת של האוניברסיטה בניהול פעילותה... יש להיזהר פן ייקבע כעת צו המגביל לעתיד ולכל מקרה, את פעילות האוניברסיטה". את התובע ייצג עו"ד אסף בנמלך, מהמוקד המשפטי תנועת נאמני תורה ועבודה.
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "מדובר בפעילות מחוץ לקמפוס שהינה בגדר רשות ולא חובה. הפעילות התקיימה במסגרת אירועים שעורכת עמותה עצמאית למשלחות מסין שאותן היא מארחת. אירועים אלו מתקיימים במקומות בילוי שונים ברחבי הארץ, ובין הייתר הוזמנו אליהם גם סטודנטים מהאוניברסיטה. כאמור בשום שלב ההשתתפות באירועים לא הוגדרה כחובה, אלא כרשות בלבד, למי שמעוניין".
עו"ד אסף בנמלך, שותף במשרד בן צור קורב, ויו"ר תנועת נאמני תורה לעבודה, המייצג את התובע מסר בתגובה: "אני מברך על פסק דין חשוב של בית המשפט בו נקבע כי התובע הופלה לרעה, תוך שהאוניברסיטה משתלחת בו על שהעז לבקש כי חלק מאירועים הנערכים במסגרת לימודיו ייערכו במקום כשר. בית המשפט תיקן היום את המעוות והעביר מסר חשוב מאין כמותו".
