בלעדיהימנעות צה"ל מהוצאת צווי גיוס תגרום למתן פטור בפועל לאלפי חרדים
בלעדי
הימנעות צה"ל מהוצאת צווי גיוס תגרום למתן פטור בפועל לאלפי חרדים
חשש שלא ניתן יהיה לגייס את בני ה־18 החרדים אחרי גיל 20 משום שצה"ל לא מוציא להם צווים, כך על פי בדיקת חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה. המשמעות, לפי חישובי כלכליסט: כ־24 אלף חרדים יקבלו פטור עד שנת 2026
החלטת צה"ל לגייס רק 4,800 חרדים בשנה עלולה לגרום לכך שבתוך שנתיים יקבלו מדי שנה 8,000 צעירים חרדים פטור מלא משירות צבאי ולא ניתן יהיה לגייסם. בשלושת המחזורים של השנים 2026-2024 מדובר בסך הכל ביותר מ־24 אלף מקבלי פטור. כך עולה מחוות דעת משפטית שמפרסמים היום חוקרי המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
חוות הדעת מנתחת את דרכי הטיפול המשפטיות האפשריות בהשתמטות החרדית והיא מגלה שהאמצעים מוגבלים מאוד. את המסמך חיברו מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ד"ר ערן שמיר־בורר והחוקרות מירית לביא ועדיה זיו קיסוס.
ב־3 ביוני 2023 פקע החוק האחרון שאיפשר את השתמטות בחורי הישיבות ומתן דחיית שירות. ב־15 ביוני השנה קבע בג"ץ שיש לגייס את בחורי הישיבות שאיבדו את דחיית השירות שמספרם מוערך בכ־75 אלף. עם זאת, הוא אפשר לצה"ל לעשות זאת בהתאם ליכולתו וצרכיו. צה"ל הודיע שיגייס השנה ובשנה הבאה רק 4,800 חרדים בכל שנה וכן שיגייס אותם משכבות גיל שונות.
מרוץ הזמן נגד חייבי הגיוס
חוות הדעת של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה מבוססת על ההבחנה שעושה חוק שירות ביטחון בין מי שקיבלו בעבר דחיית שירות ואיבדו אותה לבין הצעירים שמגיעים לגיל 18 ולא קיבלו דחיית שירות מעולם. מי שהיתה לו דחיית שירות בעבר חייב על פי חוק שירות ביטחון והחלטת בג"ץ להתייצב מיד בלשכת הגיוס. כיוון שהוא במצב של הפרת חובה, נעצר מרוץ הזמן ולגביו אין הגבלת זמן מתי ניתן לגייסו בעתיד.
לעומת זאת, 14 אלף בחורי ישיבות חרדים שמגיעים מדי שנה לגיל 18 נמצאים במצב שונה לגמרי כיוון שעל פי סעיף 20 לחוק שירות ביטחון, ניתן לגייס אותם במשך שנתיים, כלומר עד גיל 20. אם יוצאו להם צווים והם לא יגיעו - תיעצר ספירת הזמן לגביהם אבל צה"ל כאמור אינו מוציא צווים לרובם. יודגש שעברה יותר משנה מאז פקע החוק ולכן כרגע יש 28 אלף בחורים כאלה, ויחד עם אלה של השנה הבאה נגיע ל־42 אלף. בהנחה נדיבה שצה"ל יוציא צווים ל־6,000 מהם מדי שנה, הרי שיישארו כ־24 אלף משלושת המחזורים שיש חשש שיקבלו פטור בגיל 20.
שמיר־בורר אומר שלמלש"בים (מונח צבאי שמשמעותו מיועדים לשירות ביטחון) מהמחזור החדש "אין חובה להתייצב אלא אם יקבלו צו אישי או כללי, כך שכרגע כלל אין להם חובת התייצבות, שכן לא נשלחו צווים אישיים לאוכלוסייה זו". צה"ל שולח בינתיים צווים לכמות מוגבלת מאוד של תלמידי ישיבות, 3,000 בלבד נשלחו הקיץ והרוב המוחלט שלהם הם בני 19 ומעלה.
3 צפייה בגלריה
שר הביטחון יואב גלנט ונשיא המכון הישראל לדמוקרטיה יוחנן פלסנר. כלי הטיפול בהשתמטות עוצבו למשתמטים בודדים ולא לציבור שלם של משתמטים
(צילום: אלכס קולומויסקי, דנה קופל)
החוקרים מזהירים כי "ככל שהמלש"בים האלה לא יהיו בהפרה של חובת ההתייצבות ועל כן מרוץ הזמן בעניינם לא ייעצר, אזי קיים חשש שצה"ל לא יצליח לקרוא להם לשירות סדיר בטרם ייסגר חלון הזמנים שקובע החוק". הם מדגישים שזאת "גם בפרשנות רחבה של צו הביניים ופסק הדין של בג"ץ על הקפאת זמנים, ובכך הם ייהנו בפועל מפטור משירות צבאי, באופן שעלול שלא לעלות בקנה אחד עם החוק ועם פסיקת בג"ץ".
האמצעים המוגבלים של צה"ל
משרדי הממשלה שהתבקשו להגיב ניערו מעליהם אחריות. דוברות היועצת המשפטית לממשלה הפנתה למשרד הביטחון. משרד הביטחון הפנה לדובר צה"ל שענה תשובה כללית: "צה״ל פועל באופן ממלכתי לגיוס כלל החייבים בגיוס, בהתאם לחוק שירות הביטחון ולפסיקת בית המשפט העליון. צה״ל יממש את החובה לגיוס האוכלוסייה החרדית בהתאם לדין". נשיא המכון הישראל לדמוקרטיה יוחנן פלסנר אומר ש"אסור שמה שהיה הוא שיהיה, ואסור לגרור רגליים. צה"ל צריך לגלות נחישות ושאפתנות כדי לא לפספס את ההזדמנות לגיוס החרדים".
מי שחולק על חוות הדעת של המכון הוא עורך הדין הבכיר גלעד ברנע שייצג באחת העתירות להפסקת ההקצבות לאברכים. ברנע מסביר שבג"ץ הוציא בעתירות הגיוס צו "המונע הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלבנטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני הישיבות". ברנע, בניגוד לאנשי המכון לדמוקרטיה, סבור שברור שהצו עוצר גם את מרוץ הזמן של הבחורים הצעירים ואין הבדל בין סוגי המשתמטים.
חוות הדעת של המכון גם מנתחת את האמצעים המוגבלים שצה"ל יכול לנקוט כלפי משתמטים חרדים. המסקנה היאהשכלי הטיפול בהשתמטות עוצבו למשתמטים בודדים ולא לציבור שלם. כך, למשל, הצבא מוציא צווי מעצר רק לאחר שעבר זמן רב, אבל המשטרה אינה נוהגת לאכוף אותם. רק אם נתקלים בעריק בפעילות שאינה קשורה לגיוס יעבירו אותו לידי הצבא.\
לכן, לטענת החוקרים, "יש לשקול התאמות במדיניות הטיפול הקיימת במשתמטים על מנת שתהלום ותספק כלים אפקטיביים להתמודדות עם התופעה של השתמטות המונית. כך, למשל, ניתן לשקול שימוש בכלי אכיפה שבפועל לא נעשה בהם שימוש, כגון ההכרזה על משתמט כ"עבריין נמלט" ושלילת זכותו לקבלת דרכון; או קציבת לוחות זמנים ברורים להפעלת סמכויות כגון הוצאת פקודת מעצר". בפועל, גם ההשפעה של אמצעים אלה על המשתמטים תהיה מוגבלת כיוון שהם חיים בקהילה סגורה.
