צמצום אובר רולינג באישור שכר בכירים ישנה את היחסים בין בעלי המניות לחברה
צמצום אובר רולינג באישור שכר בכירים ישנה את היחסים בין בעלי המניות לחברה
עמדות היועצת המשפטית לממשלה והרשות לניירות ערך בעניין הצורך בגילוי מפורט במקרה של אובר רולינג - יעצימו את כוחם של בעלי מניות המיעוט
מאת
לאחרונה הציבו רשות ניירות ערך והיועצת המשפטית לממשלה זרקור כפול על אישור תגמול לנושאי משרה בחברות ציבוריות ובחברות אגרות-חוב במקרה של Over-Ruling. בעמדה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט הכלכלי בתל אביב (בהקשר של תביעה נגזרת הנדונה בימים אלו), הובהרו התנאים להפעלת סמכות ועדת התגמול והדירקטוריון לאישור של תגמול נושאי משרה או מדיניות תגמול למרות התנגדות בעלי המניות. במקביל, פרסמה רשות ניירות ערך עמדת סגל משפטית שעוסקת בהיקף הגילוי הנדרש במקרים של Over-Ruling כאמור. עמדות אלו מוליכות את השיח המשפטי לקראת מתן משקל ומשמעות רבה יותר להתנגדות בעלי המניות באספה הכללית, שכן החברה נדרשת לנתח ולפרט את מאפייניה ולדווח על כך לציבור, כך שעצם הגילוי ופרטיו מעצים למעשה את כוחם של בעלי המניות בחברה.
ככלל, חוק החברות קובע מהי הדרך בה יש להסדיר את מנגנוני התגמול לנושאי משרה בחברות ציבוריות וחברות אגרות חוב. תיקון מס' 20 לחוק החברות, אשר נכנס לתוקפו כבר לפני למעלה מעשור, הציב מודל חדש בנוגע לתגמול בכירים, בקובעו כי בקשר עם החלטות מסוימות בדבר תגמול נושאי משרה, שלגביהן יש צורך באישור אספה כללית, רשאים ועדת התגמול והדירקטוריון לאשרן על אף התנגדותם של בעלי המניות. עניינן של החלטות אלו מתוחם ומוגדר, ואינו גורף וכוללני, והוא מתמצה בקביעת מדיניות תגמול, בהתקשרות עם מנכ"ל בקשר לתנאי כהונה והעסקה, ובהתקשרות עם נושא משרה שאינו דירקטור או מנכ"ל בתנאים שאינם תואמים את מדיניות התגמול. למעשה, ועדת התגמול ודירקטוריון החברה רשאים להותיר את התנגדות בעלי המניות "עלי ספר", להכפיף את רצונה של האספה הכללית בפני רצונם שלהם ולאשר את ההחלטות האמורות בכל המקרים הללו, כאשר המילה האחרונה בנושא מצויה בידיהם בלבד.
אף שעקרונית דירקטוריון החברה הינו הגורם הראוי להחליט בנושאי מדיניות שכר ותגמול הבכירים בחברה, ביקש המחוקק לאפשר לבעלי המניות להשמיע את קולם במידה מסוימת שאינה מטילה וטו, בדומה לנעשה באנגליה ובארה"ב בהן הצבעות Say on Pay מתקיימות (באופן שונה מעט) מזה שנים רבות. ואכן, במהלך השנים שחלפו מאז חקיקת תיקון מס' 20 לחוק החברות, חברות רבות עשו שימוש בסמכות ה-over-ruling וציינו בתמציתיות לציבור המשקיעים, באמצעות דיווח מיידי שפורסם בנושא, מהן הסיבות שבגינן הן אישרו את ההחלטה המוצעת בכל מקרה.
כעת, מפרטת היועצת המשפטית לממשלה מתי ובאילו תנאים מוסמכים ועדת התגמול והדירקטוריון לגבור על החלטת האספה הכללית, ואילו רשות ניירות ערך מפרטת את היקף הגילוי הנדרש בהקשר זה. חברות נדרשות לשקף כראוי בדיווחיהן הפומביים את החלטת ועדת התגמול והדירקטוריון שעסקה בנושא, ואת השיקולים שהנחו אותם בקבלת ההחלטה. דיווח זה יכלול פרטים אודות היותו של אירוע ה-over-ruling "מקרה מיוחד" (למשל, נסיבות מיוחדות שקשורות לנושא המשרה, דוגמת מידת תרומתו להישגי החברה או נסיבות אחרות שמקנות לדירקטוריון יתרון על פני האספה הכללית); ייתייחס לבחינת התנגדות בעלי המניות באספה הכללית (האם החברה מודעת לשיקולי התנגדותם של בעלי המניות? האם היה שיח בין החברה לבעלי המניות בנושא? מה היתה זהות בעלי המניות המתנגדים ומדוע עשו כן?); ויפרט את נימוקי ועדת התגמול והדירקטוריון. הגילוי יתמקד בפרטים חדשים שאינם חופפים או זהים לפרטים שכבר נכללו בזימון האספה הכללית, יכלול נתונים השוואתיים, ויציין האם התקבלו החלטות לביצוע אובר-רולינג במהלך שלוש השנים האחרונות בחברה.
דרישת הרשות כי חברות יפרטו אודות תהליכים שקדמו להתנגדות בעלי המניות באספה הכללית צפויה להעצים את כוחם של בעלי המניות, ובפרט של בעלי מניות מיעוט כאשר מדובר בתאגיד המצוי בשליטה ריכוזית. בעל מניות אשר יודע כי החברה תידרש ליתן גילוי מפורט בדבר התנהלותה עימו, ומניח כי מכלול המגעים שלו עם החברה עובר להצבעה באספה הכללית וצפוי להיות גלוי ומדווח באופן פומבי, עשוי למתן או להחריף את צעדיו בהתאם לנסיבות העניין, ואף החברה עשויה לשנות את אופן התנהלותה כאמור. העצמת כוחם של בעלי המניות עשויה להוביל חברות להמשך הפחתת השימוש בכלי ה-over-ruling, בניסיון להימנע מגילוי הכרחי על פי דין אשר אינו רצוי מנקודת מבטן.
עו"ד ד"ר הדס אהרוני-ברק היא מומחית בתאגידים ובניירות ערך ושותפה במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות'
